להתמודד עם הרעב הגלובלי

אחת הבעיות הגדולות של האנושות כיום הינה הרעב הגלובלי. איך נקבע מחסור תזונתי? לפי החלטת האו"ם משנת 1996, כל אדם, בכל זמן, צריך שתהיה לו גישה פיזית, כספית וחברתית למזון מספק, בטוח ותזונתי, על מנת לקיים חיים בריאים ופרדוקטיביים. וכאן כבר מתעוררת בעיה: אוכלוסיית העולם תגדל מ-6.9 מיליארד תושבים ל-8.3 מיליארד בשנת 2030 ול-9.1 מיליארד עד 2050 - וזה אומר הרבה מאוד פיות להאכיל.

הצורך במזון צפוי לגדול ב-50% עד שנת 2030, ובכ-70% עד 2050 - נתון שמשמעותו 33% יותר פיות להאכיל. האתגר של החקלאות העולמית אינו לגדל 70% יותר תוצרת בארבעים שנה, אלא לגרום לכך שיהיה 70% יותר מזון נגיש על הצלחת. לפי נתוני האו"ם, 30% מהתוצרת החקלאית, הערכה של כ-1.3 מיליארד טונות, מבוזבזת מדי שנה, ואי לכך, גם המשאבים שנדרשו על מנת לגדל אותה יורדים לטמיון.

אחד הכיוונים המאוד מבטיחים בהתמודדות הצפויה נכנס תחת הכותרת פוסט הרווסט (Post-Harvest), שמתייחס לטיפול בתוצרת החקלאית (הירק או הפרי) מהרגע שקטפנו אותה מהעץ, או שלפנו אותה מהאדמה, והוא כולל את כל תהליך הניקוי, קירור, מיון, אריזה, שינוע ומכירה נאותים. מהרגע שהוצאנו את הפרי או הירק ממקום גידולו, מתחילים עליו תהליכים כימיים, פיזיקליים ופיזיים והוא מתחיל להירקב ולאבד ממוכנות האכילה שלו. לפוסט הרווסט יש שלוש מטרות עיקריות: שמירה על איכות המזון; לשמור על בטיחות המזון; ולהוזיל עלויות בין הקציר לצריכה.

אז מה זה למעשה פוסט הרווסט (Post-Harvest)? כל תהליך שנעשה על התוצרת החקלאית - פרי או ירק - שנועדה לשמר אותו צונן, למנוע ממנו לאבד את הלחות הטבעית שלו, למנוע התרבות של חיידקים שמעיצים את הריקבון הטבעי, למנוע התפתחות פטריות ואף ממש למנוע חבלות פיזיות בתוצרת. ישנם שישה שלבים לפוסט הרווסט: ניקוי המוצר, מיון, אריזה, קירור מהיר, אחסון הולם ולבסוף, שינוע והפצה כראוי.

התהליך מתחיל בשדה. שיטות קציר וקטיפה מיושנות גורמות נזק רב לבסיס הצמח, מה שמקשה גדילה נוספת של "דור" חדש של פירות וירקות. כמו כן, איסוף במיכלים לא נכונים, כמו שקים אטומים, במקום בסלסלות מאווררות, פוגע בתוצרת. אוניברסיטת קליפורניה הוציאה כבר בשנת 2002 מדריך מצוייר - על מנת להתגבר על הבדלי שפה - המיועד לחלקאים בכל רחבי העולם, ואשר מדגים מהו תהליך קציר נכון ובאילו כלים יש להשתמש.

התהליך מתחיל בשדה, אך לא נגמר שם. לאחר מכן, תהליך השימור ממשיך גם בבית האריזה. המטרה היא לשמור על התוצרת מוצלת, יבשה מנוזלים מיותרים ולא דחוסה; תוך שהיא עוברת מיון במכונות ייעודיות. לרוב מפרידים תוצרת חקלאית ל"טרי" - מה שיימכר כמזון טרי בשווקים; ו"מעובד" - שיימכר למפעלים המכינים אוכל מעובד.

שלב האחסון הוא קריטי. לכל תוצרת (מלפפונים, עגבניות, תפוחים, תפוזים וכו') יש צורך בטמפרטורת קירור שונה ואחוזי לחות שונים בהם יש לשמר אותם. שוני זה נכון גם בעת שינוע התוצרת מבית האריזה אל נקודות המכירה. השלב הסופי, אך לא פחות חשוב, הינו שלב המכירה; תוצרת חקלאית ה"מבלה" בשמש הקופחת בצידי הכביש, נדונה לריקבון מוקדם יותר מאשר אותו פרי או ירק המונחים על מדף מקורר בסופר.

בסופו של דבר, תהליך הפוסט הרווסט אינו תהליך של גידול בכמות האוכל ה"מיוצרת", שכן דבר זה כמעט בלתי אפשרי עם התכווצות שטחי החקלאות בעולם והמחסור ההולך וגדל במים, אלא ניצול נכון יותר ויעיל יותר של התוצרת המגודלת.

במהלך הכנס הנלווה השנה לתערוכת "אגריטך", יוקדשו בשיתוף טובי המומחים מהארץ ומהעולם, מסלולי דיון לפתרונות פוסט הרווסט. מספר פתרונות, או ליתר דיוק תהליכים, שיאפשרו ייעול של החקלאות הישראלית ויגדילו את כמות התוצרת המגיעה לשוק הישראלי מבלי להגדיל את הייצור, אלא רק על ידי שימור טוב יותר ונכון יותר של התוצרת הקיימת. בין הפתרונות:

1. חינוך לחקלאים: יש ליזום סדנאות לחלקאים במהלכן ילמדו כיצד לקצור את התוצרת על מנת לאפשר גדילה של "דור" חדש של גידולים, באילו כלי איסוף להשתמש על מנת לא לפגוע בתוצרת וכיצד לשמור על התוצרת בבית האריזה.

2. קיימות כיום בשוק אריזות מיוחדות לתוצרת חקלאית שמטרתן לשמור טוב יותר על הפרי או הירק כל הדרך מבית האריזה ועד לבית הלקוח. בנוסף, ישנם מוצרים נוספים בפיתוח, כמו תמיסות שיצפו את הפרי או הירק ויגנו עליו מפני ריקבון ופגיעות פיזיות.

3. חינוך הקהל הישראלי: מי מאיתנו לא השליך לפח - בשלמותה - עגבניה שקצה קטן שלה השחיר? ולמה? הרי מרביתה עדיין אכיל? כך לדוגמה, מכון וולקני הוציא לקראת אגריטך חוברת שמסבירה לציבור איך לבחור נכון פירות וירקות, ואולי יותר חשוב, כיצד לשמור על הירקות ופירות בבית על מנת שיאריכו ימים. עוד נקודה חשובה שיש להסביר לציבור - קניית ירקות ופירות מדוכנים בצידי הדרכים פוגעת בפרי או הירק, החשיפה הממושכת לקרני השמש ולנזקי הסביבה, פוגעת בתוצרת החקלאית.

הכותב הוא מנכ"ל אגריטך, מתערוכות הטכנולוגיה החקלאית המובילות והגדולות בעולם, שתיערך בין 28-30 באפריל 2015 במרכז הירידים בתל אביב