התיקים המנוהלים ניהלו 255 מיליארד שקל בסוף 2014

רשות ניירות ערך פרסמה נתונים עדכניים על התחום שמוסיף להיות הכי פחות גלוי מבין האפיקים שבהם מנוהלים כספי הציבור ■ עלייה נרשמה במספר חברות ניהול התיקים שלמעלה מ-5% מהכנסותיהן מגיעים מהחזרי עמלות

דודו לביא / צילום: תמר מצפי
דודו לביא / צילום: תמר מצפי

על רקע התשואות החיוביות בשוקי ההון, וגם הודות לגידול של כ-3.6% במספר התיקים המנוהלים, גדלה תעשיית ניהול התיקים במחצית השנייה של 2014 בכ-3.7% ביחס להיקפה במחצית הראשונה, לכ-255 מיליארד שקל. הגידול בכל שנת 2014 בהשוואה לשנה הקודמת נאה אף יותר ומסתכם בכ-9%.

בסוף במחצית הראשונה של 2014 הסתכמו הנכסים המצרפיים בתיקים המנוהלים בכ-246 מיליארד שקל, לאחר שבסוף 2013 דובר על כ-234 מיליארד שקל. נתון זה היווה ירידה של כ-1.3% לעומת סך נכסים של כ-237 מיליארד שקל שנוהל בתיקים המנוהלים בסוף 2012.

הרוב המכריע של הכסף בתחום, כ-87%, מנוהל על-ידי "גופים גדולים", כלומר כאלה שיש להם מעל לאלף קוחות או שמנהלים לפחות 5 מיליארד שקל בנכסים. אבל עיקר הגידול שנרשם במחצית השנייה של 2014 היה בתיקי הלקוחות הלא-מוסדיים - הלקוחות הפרטיים והתאגידים. עם זאת, החלוקה בשוק נשמרת סביב רמה של כ-60% ללקוחות שאינם מוסדיים, ו-40% לקוחות מוסדיים (רובם המכריע נמצא בפסגות ובאי.בי.אי) שנהנים מדמי ניהול אפסיים.

המספרים הללו עולים מנתונים שפרסמה היום רשות ני"ע. מדובר בניסיון שני של הרשות לשפוך אור על תחום ניהול כספי ציבור הכי פחות גלוי ומוכר, על אף שהתחום הזה הוא בהחלט גדול ומשמעותי, וכיום מנוהלים בו, כאמור, 255 מיליארד שקל. לשם השוואה, קופות הגמל לתגמולים מנוהלים וקרנות הפנסיה החדשות המקיפות מנהלות כיום כ-190 מיליארד שקל כל אחת, ובפוליסות המשתתפות ברווחים ("ביטוחי מנהלים") של חברות הביטוח מנוהלים כ-228 מיליארד שקל. בקרנות הנאמנות מנוהלים כ-267 מיליארד שקל.

למרות היקף הכספים האדיר הזה, גם היום עדיין אין מידע לגבי החברות המנהלות, דמי הניהול שהן גובות או שיעור הרווח שלהן, וההבדלים בתשואות ביניהן.

10 גופים מחזיקים 71% מהתחום

שוק ניהול התיקים נחלק ל-3 סגמנטים עיקריים, הנבדלים האחד מהשני במאפייניהם: הראשון הוא המגזר של כספי הגופים המוסדיים, כספי קופות גמל מפעליות וענפיות ומוסדיים אחרים, שמוציאים את השקעות כספי העמיתים שלהם לחברות חיצוניות. נכון לסוף 2014 מדובר בכ-99 מיליארד שקל, שמחיר הניהול שלהם (דמי הניהול) עומד על 0.03% מהנכסים, ואף למטה מכך.

המגזר השני מאופיין בלקוחות גדולים שמלווים ביועצים, כגון חברות גדולות, חברות ממשלתיות וכו', שמחפשות ניהול חיצוני ומתמחה לנוסטרו שלהן. בדרך כלל מדובר בתיקים שמחולקים ל-3-5 מנהלי תיקים, שעושים ביניהם "ליגה" (כלומר, מתחרים ביניהם על גובה התשואה). על-פי גורמים בשוק, מדובר על סדר גודל של כמחצית מהכספים שאינם של הגופים המוסדיים, שמשלמים דמי ניהול של כ-0.1% עד 0.3% מהנכסים.

המגזר השלישי הוא הלקוחות הפרטיים. גם אלה נחלקים לכמה סוגי לקוחות: מהלקוחות הקטנים שזורמים לתיקי קרנות, ועד לקוחות מאוד מבוססים עם הון גבוה שיכול להסתכם בעשרות רבות של מיליוני שקלים (שלא אחת אף מפוצלים בין החברות המנהלות השונות). ככל הידוע דמי הניהול ללקוחות אלה נעים סביב 0.7%-1.2% (לקוחות מבוססים מאוד נהנים מדמי ניהול נמוכים יותר).

הלקוחות הלא מוסדיים החזיקו בכ-156 מיליארד שקל

נכון לסוף 2014 הלקוחות הלא מוסדיים - כלומר התאגידים, החברות הממשלתיות והלקוחות הפרטיים - החזיקו בכ-156 מיליארד שקלים שנוהלו בתיקים מנוהלים. זאת, לעומת 148 מיליארד שקל במחצית 2014 וכ-138 מיליארד שקל בסוף 2013. באחוזים מדובר על גידול של כ-5.4% וכ-13%, בהתאמה.

לתיקים המנוהלים הקטנים יותר של הקהל הפרטי יש מאפיין ייחודי שנקרא "תיקי קרנות". מדובר בתיקים שהכספים שבהם מוזרמים לקרנות נאמנות (לא אחת לקרנות של אותו בית השקעות) והם אינם מחזיקים ישירות בנכסים. נכון לסוף 2014, כ-36% מהתיקים המנוהלים של הלקוחות שאינם מוסדיים היו תיקי קרנות. זאת, לעומת שיעור נמוך יותר, של כ-31%, שנה קודם לכן.

מדובר, כאמור, בעיקר בפתרון שאליו מופנים התיקים המנוהלים הקטנים יחסית, כך שמבחינת שווי נכסים מנוהלים תיקי הקרנות היוו רק כ-18% מסך הנכסים של הלקוחות בסוף 2014, אך מדובר בגידול לעומת כ-13% שהיוו התיקים הללו בסוף 2013. הגידול הזה שעומד על 38%, חד יותר מהגידול שנרשם במסלול הזה אשתקד ועמד אז על 16%, מה שמלמד על כך שתיקי הקרנות הופכים לאופנה יותר מקובלת בשוק. בוודאי בכל הקשור ללקוחות עם תיקים קטנים יחסית.

שוק ניהול התיקים כולל שחקנים רבים, אם כי בפועל בעיקר הנתח מתחלק רק חלק קטן מהשחקנים. בכל אופן, לעומת שוקי הפנסיה, הביטוח והבנקאות שמתאפיינים בכ-5 שחקנים גדולים שמחזיקים כמעט בכל השוק, בשוק ניהול התיקים ישנם 10 שחקנים שמנהלים מעל ל-5 מיליארד שקל כל אחד, ומחזיקים יחדיו בכ-71% מסך הנכסים שמוזרמים לשוק. אם נוסיף את מנהלי התיקים שמנהלים מעל למיליארד שקל נקבל 24 חברות שונות שמחזיקות יחדיו בכ-88% מהשוק. למול אלה, ישנן עשרות חברות ניהול שמנהלות נכסים של 100 מיליון שקל.

נתוני רשות ני"ע מגלים כי בכל אחד משני הרבעונים האחרונים חלה עלייה קלה במספר חברות הניהול שמעל ל-5% מהכנסותיהן מגיעים מהחזרי עמלות. בסוף הרבעון השני של 2014 דובר על כ-19.5% מסך חברות ניהול התיקים, לעומת כ-20.5% בסוף הרבעון השלישי ו-21.3% בסוף הרבעון הרביעי. עם זאת, עיקר הגופים, ובוודאי הגדולים שבהם, לא נמסכים על החזרי עמלות על פעולות שהם מבצעים בתיקי הלקוחות, כעוגן מרכזי בהכנסותיהם.

אגב, במחצית השנייה של 2014 הצטרפו לשוק שתי חברות ניהול תיקים חדשות, כך שכיום השוק הזה מורכב מ-122 חברות ניהול - חלקן קטנות עם לקוחות מעטים והיקף נכסים צנוע, וחלקן חברות ענק שמנהלות מיליארדי שקלים רבים.

מהנתונים עולה עוד עולה כי 22% מהחברות בענף (שבהן כ-19,200 לקוחות) מספקות ייעוץ השקעות ואינן מנהלות קרנות נאמנות ונכסים פיננסיים אחרים (לעומת 23% במחצית 2014), כשהיתר - 78%, שלהם כ-67,400 לקוחות - שייכים לגופים שיש להם נכסים פיננסיים אחרים, שעלולים ליצור אינטרס נוסף בעת ניהול התיק ללקוח (למשל, רכישת סחורה של הבית).

קווים לדמותו של שוק ניהול התיקים בישראל
 קווים לדמותו של שוק ניהול התיקים בישראל

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988