יותר תחרות, פחות חקיקה

הבחירות מאחורינו ומלאכת הרכבת הממשלה בעיצומה. על פי הערכות במערכת הפוליטית מי שצפוי לאייש את משרת שר האוצר הוא משה כחלון, שהכריז במהלך הקמפיין ערב הבחירות כי בכוונתו לבצע רפורמה מקיפה בבנקים וגרף גם בזכות זה את אהדת הציבור. אולם כפי שכולנו מבינים, רפורמה בסלולר אינה זהה לרפורמה במערכת הבנקאית, והוא יצטרך להתמודד מול אחד ממוקדי הכח החזקים בישראל. כחלון יכול לנצח. אבל הדרך, היא זו שתקבע מה יעלה בגורלה של הרפורמה - לחסד או לשבט. כחלון היקר - רוצה לטפל בבנקים? תפתח את השוק לתחרות ותוריד את החסמים - זה כבר יעשה את העבודה.

שר אוצר שיצליח להוריד את חסמי הכניסה הגבוהים שמציבה הרגולציה של מערכת הבנקאות בישראל, ויאפשר גם לגופים הגדולים המנהלים את הפנסיה והגמל של הציבור הרחב, כגון פסגות, מיטב והראל, לתת אשראי לציבור החוסכים - יגרום לכך שהתחרות כבר תקרה מעצמה ועלותו המופרזת כיום של האשראי בישראל תרד פלאים. הכנסת התחרות לתחום האשראי היא הדרך הנכונה לעקוף את ניסיונות החקיקה נגד הבנקים, שאותם המפקח על הבנקים יחסום בגופו.

רובנו נוטלים את האשראי הגדול בחיינו עם קנייתו של נכס נדל"ני. כיום נשלט מערך המשכנתאות ברובו על ידי הבנקים, אבל זה לא חייב להיות כך. הורדת חסמים רגולטורים תאפשר לגופים המוסדיים להכנס לתחום הלוואות המשכנתא, מהלך שיוביל לתחרות על ליבו וכיסו של הלקוח.

עולם האשראי לא מסתכם במשכנתא, הוא רחב בהרבה, וכולל בין היתר הלוואות לסטודנטים וכמובן אשראי הניתן לעסקים. הרעיון בהורדת החסמים והגברת התחרות הוא לאפשר לכספם של החוסכים להיכנס לתחומים נוספים החשובים לחייהם, בדומה לשיטה הנהוגה בארה"ב, שם פועלות בסביבה תחרותית ביותר הקרנות ובתי ההשקעות. זה יאפשר לאותם הגופים להפנות את הכספים הצבורים של הציבור חזרה לידיו, ולא רק להפנות אותו להשקעה בשוק ההון מלא הסיכונים ושובר השיאים.

דרך אחת שיכולה לקדם את התחרות בתחום האשראי היא קידום החקיקה ומתן הטבות להקמת פלטפורמות בבתי ההשקעות ובגופים המוסדיים, למתן אשראי בהיקפים קטנים לעסקים קטנים ולמשקי הבית בשיטת המיקרו פייננס. ההטבה המרכזית של משרד האוצר יכולה להיות מתן ערבות עד לכדי 80% מגובה ההלוואה. הטבה מסוג זה תגדיל את מקורות ההיצע לכסף היקר באמת ויפחית באופן משמעותי את העמלות הגבוהות שנגבות דווקא ממי שבאמת זקוק לכסף.

הגברת התחרות בשוק האשראי תלויה תלות גדולה בחברות כרטיסי האשראי הנשלטות כיום על ידי הבנקים, לכן דרך נוספת להגברת התחרות בתחום הינה הכנסתם של שחקנים חדשים לשוק כרטיסי האשראי, מהלך שיכול להוביל לירידה משמעותית בקופון שגוזרות אותן החברות מהמוכרים וספקי השירותים, שכמובן ממהרים לגלגל את העלויות על כלל הציבור, שרוב הוצאותיו מתבצעות בכרטיסי אשראי כיום ולא בצ'קים או מזומנים.

על מנת ששר האוצר הבא יצליח להגביר את התחרות בתחום האשראי עליו לטפל בתשתיות הפיננסיות - על הממשלה הבאה לעודד את פרויקט מאגר המחשוב הלאומי, בו יאגרו נתונים על כלל ההתנהלות הכספית של הציבור. המצב הפיננסי של כל אחד מאיתנו הוא שיקבע את דירוג האשראי שלנו (קרדיט סקורינג). ברגע שאפשר יהיה להתחבר למערכת ממוחשבת שכזו - יהיה הרבה יותר קל ומהיר לגופים המעוניינים לספק לציבור אשראי להחליט על מתן הלוואות והיקפן. במקביל, חייב שר האוצר הבא לדאוג להכנסתה של תכנית לאומית לחינוך פיננסי, כחלק מתכנית הלימודים, החל מכתה י', לצורך הקניית כישורי חיים והתנהלות פיננסית נכונה לדור הבא.

כחלון הוא איש אמיץ. הוא עמד בעבר אל מול מנופי הלחץ האדירים שהפעילו עליו חברות הסלולר וגדודי הלוביסטים שליוו אותם. הפעם, ברפורמה בבנקים, מה שיקבע זו הדרך העוקפת. אין צורך בכניסה חזיתית בבנקים. פתיחת השוק תעשה את ההבדל והיא זו שתאפשר לכחלון לעמוד בעוד ארבע שנים ולהגיד: הבטחתי וקיימתי.

הכותב הוא מנכ"ל אלומות הון ליין