מיסטר ביג: אחד השחקנים הסודיים בעולם הקמעונאות מדבר

העלייה מעיראק, החיים כרועה צאן בקיבוץ, המעבר ללוס אנג'לס, האקזיט של מי עדן, פריחת מרכזי המסחר בפריפריה, אתגר הקניות באינטרנט - והעבודה הייצרית עם האחים ■ יהודה נפתלי, מייסד רשת קניוני ביג, בראיון אישי

יהודה נפתלי / צילום: אריק סולטן
יהודה נפתלי / צילום: אריק סולטן

ביום שלאחר הפתעת הבחירות עלתה שאלה חשובה: האם כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על הפריפריה בעצם לא כל-כך נכון? השאלה הזו נעלמה באותה מהירות שבה מתחלפות פה כותרות, אבל אם הדיון הזה יחזור אי פעם, כדאי לפנות ליהודה נפתלי, יזם הנדל"ן הוותיק שבנה כבר עשרים מרכזי קניות פתוחים בפריפריה, אותם מתחמי "ביג" בפאתי הערים.

"אל תשתמשי במונח הזה, 'פאתי ערים'", הוא אומר בראיון המתקיים לקראת השקת המתחם החדש שלו באשדוד. "יש לזה קונוטציה לא טובה, של אזורי תעשייה, של מוסכים".

- טוב, אבל זה לא מרכז העיר.

"נכון, אי אפשר לבנות בסנטר על שטחי אדמה כל-כך גדולים. אבל הנקודה המרכזית מבחינתי היא שאנחנו נותנים שירות לאוכלוסייה שסביבנו, מוסיפים נוחות לחיים שלהם, מוסיפים סימפטיה, ומקווים שפה יהיו להם רגעים יותר נעימים בהשוואה למקום אחר".

- בסדר, בסוף זה מיתרגם לכסף.

- "בדיוק להיפך".

מה להיפך? אתם רוצים שיהיה יותר נעים ולהרוויח פחות כסף?

"זה שיתוף אינטרסים. מערכת היחסים שלנו עם השוכרים (בעלי החנויות) היא ארוכת טווח ולא 'תפוס ככל יכולתך'. שוכר יכול לשלם אחוז מסוים מהמכירות שלו, ואנחנו כאן איתם כדי לגרום לזה שאחוזי המכירות יהיו הכי גבוהים שאפשר".