המדינה תפצה ב-2 מיליון שקל לאחר שעיצומים עיכבו כתב הגנה

בשבועות האחרונים מנהל ועד הפרקליטים מאבק עיקש נגד נציבות הביקורת על הפרקליטות, ובמסגרת סכסוך עבודה שהכריז, מעכב הגשת כתבי אישום וכתבי הגנה לבתי המשפט

השופטת הילה גרסטל  / צילום: בן יוסטר
השופטת הילה גרסטל / צילום: בן יוסטר

בשבועות האחרונים מנהל ועד הפרקליטים, המאגד את עורכי הדין שמייצגים את המדינה בערכאות השונות, מאבק עיקש נגד נציבות הביקורת על מערך התביעה (הפרקליטות) ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם) בראשות שופטת המחוזי בדימוס, הילה גרסטל.

הוועד הודיע על סכסוך עבודה שאושר על-ידי ההסתדרות הכללית, והוא נוקט בשורה של צעדים, כגון עיכוב הגשת כתבי אישום וכתבי הגנה מטעם המדינה לבתי המשפט. אחת הטענות המרכזיות של הפרקליטים, שבעטיין הוכרז הסכסוך, היא שהנציבות שהוקמה לפני כשנה, צריכה להימנע מלעסוק בתלונות פרטניות שמוגשות נגד פרקליטים, אך בוחרת כן לעשות זאת.

לעיצומים שנוקטים הפרקליטים במחאה על פעילות נציבות הביקורת על הפרקליטות יש כבר מחיר כספי כבד מבחינת המדינה. אחת הדוגמאות לכך היא פסק דין שנתן אתמול (ג') שופט שלום בירושלים, גד ארנברג, שחייב את המדינה לשלם פיצוי בסך כ-2.2 מיליון שקל לאלי ועידית פרנסה, זוג צעיר שביקש לרכוש בית בהתנחלות "לשם" שבשומרון.

הזוג פרנסה הגיש תביעה, בין היתר נגד הממונה על הרכוש הממשלתי ביהודה ושומרון (יו"ש), המיוצג בידי פרקליטות מחוז ירושלים. זאת, בטענה כי טרם כניסתם לבית, שאותו בנו בממון רב, יזמו רשויות התכנון תוכנית חדשה, ששללה מהם את האפשרות להתגורר בבית. בשל שביתת הפרקליטים, לא הגישה הממונה כתב הגנה במועד, וביהמ"ש קיבל את התביעה, בהיעדר הגנה.

בראיון ראשון מאז כניסתה לתפקיד נציבת הביקורת על הפרקליטות, לכתב העת "עורך הדין" של לשכת עוה"ד שיתפרסם בקרוב, התייחסה גרסטל לסכסוך המתמשך עם הפרקליטים. "אני ממש לא מתכוונת להיגרר לסכסוך, משום שאני בטוחה שאין לי חלק בו", אמרה. "אני לא יודעת אם הנזק הציבורי שנגרם מהתהליך הוא הפיך או בלתי הפיך. והנזק לא אצלנו, כי אנחנו עובדים כאמור. הנזק הוא לתדמית של הפרקליטים בציבור. הנזק השני ברמה היומיומית הוא שלא מוגשים כתבי אישום ולא מוגשים כתבי הגנה.

"הרי מי ישלם את המחיר? גם הפרקליטים ששובתים ישלמו את המחיר, כי את כתבי האישום צריך להגיש, ובסופו של דבר הם יצטרכו לעבוד כפל כפליים כדי להשלים את החסר, ואם יהיו פיגורים תהיה עליהם ביקורת ציבורית. יש כאן מעגל שוטה שמישהו צריך לפרוץ אותו. צריך לשבת ולהבין שהביקורת נועדה לטובה ולא לרעה".

לטענה כי הפרקליטים חוששים מהתלונות הפרטניות ולא המערכתיות, אמרה גרסטל כי "מסע ההפחדה נגד אגף התלונות הפרטניות של הנציבות, לא מוצדק. לא יושבים פה אנשים שבאו לתלות את הפרקליטים בכיכר העיר, וכל תלונה תתקבל ברמה העניינית והמקצועית ולא ברמה של אנטי-פרקליטות או לעומתיות. לא יכולה להיות מחלוקת על כך שמקום שיש הצדקה לקבל תלונה - יש לעשות כן".

"להפעיל שכל ישר"

גרסטל ציינה כי "הצער שלי הוא בעיקר על כך שארגון הפרקליטים לא לקח את ידי המושטת ולא אפשר לי לעשות את המסע בארץ כדי להיפגש עם הפרקליטים ולהסביר להם שזה לא כצעקתה. הפרקליטים ניזונים מחלקי מידע, מעדויות שמיעה שחלקן מעוותות, ולכן הנציבות הפכה בעיניהם לגוף דמוני מאוד".

גרסל הבהירה כי "הנציבות לא יכולה לשמש כלי לניגוח הפרקליטות... מצד אחד, הייעוד שלנו הוא לא לנגח את הפרקליטות ולא להלך אימים על פרקליט שמופיע, אם מול ארגון פשיעה ואם מול אדם מפורסם; מצד שני, אם נעשים דברים לא תקינים, לא צריכות להיות הנחות. צריך להפעיל שכל ישר, צריך להיות זהירים".

לדברי גרסטל, "הרי לא הגעתי לתפקיד הזה כרועת צאן ממצפה בגליל, אני 24 שנה במערכת... אני יודעת לבור בזהירות רבה מי פונה בגלל אינטרס זר ומי פונה כי נעשה לו עוול. וגם אם אני לא יודעת לבור במאה אחוז, ברור לי שאני צריכה לבחון כל מקרה בזהירות, כדי לא לשמש כלי ניגוח ממניעים זרים. צריך לשמור גם על זכויות הפרקליט וגם על זכויות האזרח. לא תמיד יש קונפליקט ביניהן, אבל מקום שיש קונפליקט - צריך למצוא את נקודת האיזון".

באחרונה פורסם כי גרסטל הורתה לברר את ההדלפות בתיקים של רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט, ושל יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר. בהתייחס ליכולתה להילחם בתופעת ההדלפות מתוך הפרקליטות, אמרה גרסטל: "בדיקת הדלפות היא פרויקט קשה, ואני לא גוף חוקר, אלא גוף מבקר.

כל פנייה נבדקת באמצעים שיש לי כנציבות ביקורת. ברור שאני לא משטרה ואין לי כלי חקירה פורמליים לברר את זה". באשר לטענה כי כאשר מוגשת תלונה על הדלפה לנציבות הביקורת, זה עלול לרפות את ידי הפרקליט העוסק בתיק, ציינה גרסטל כי נושא ההדלפות הזה לא נבדק תוך כדי הליך אלא רק בסיומו, וההדלפה נעשית בזמן ההליך.

מארגון פרקליטי המדינה נמסר בתגובה: "הקלות הבלתי נסבלת בה מוגשות תלונות מופרכות לנציבות, ובה מתקבלת החלטה של הנציבות לקיים חקירה, אף שהיא אינה מוסמכת לכך - הינה מקוממת ואף חסרת בסיס משפטי. התנהלות כזו נוגדת עקרונות יסוד במשפט מינהלי וחוקתי ומשרתת אינטרסים זרים ובלתי ענייניים".

בנוגע לתלונה פרטנית שהוגשה נגד פרקליטה ונדחתה, בעניין סגירת תיק של עבריין (ראו מסגרת), מסר הוועד: "ככל הידוע לנו, ההחלטה על סגירת התיק, נבחנה על-ידי הגורמים הבכירים ביותר במשרד המשפטים ואושרה על ידם. לצערנו, בחרה הנציבות לבדוק גם תלונה מופרכת זו, שאין בה דבר מעבר לאמירה בעלמא של מי שלא קיבל את ההחלטה הרצויה מבחינתו, ולא בחל בשום אמצעי על-מנת לפגוע בפרקליט, ובכלל זה להאשימו ללא כל בסיס כלשהו בעבירה חמורה של שוחד.

תלונה פרטנית שנדחתה: "פרקליטה סגרה במפתיע תיק נגד עבריין הנוהג לשלם שוחד"

עיצומי הפרקליטים החריפו לפני כחודשיים, אז פרסמה נציבות הביקורת, את דוח הביקורת הראשון שלה, מאז הקמתה לפני כ-11 חודשים. מהדוח עלה כי בתשעת החודשים הראשונים לפעילות הנציבות, התקבלו באגף התלונות הפרטניות נגד פרקליטים, 210 פניות, מתוכן הושלם הטיפול ב-151 פניות, שהן 72% מכלל הפניות. לפי הדוח, 77% מהתלונות התקבלו ביחס לפרקליטות; 10% כלפי מיופי הכוח ובעלי ההסמכה של היועץ המשפטי לממשלה; ו-13% לגבי גופים שאינם מבוקרים של הנציבות.

לאחר בירור מקיף, מצאה הנציבות שתי תלונות מוצדקות, ללא שמסרה המלצה אופרטיבית בגינן; תלונה אחת נוספת נמצאה מוצדקת ואף התקבלה המלצה אופרטיביות בגינה; יתר 148 התלונות שנבדקו נדחו או הבירור בעניינן הופסק מסיבות שונות, בהן 13 תלונות, שהן 12% מכלל התלונות שבירורן הסתיים בתקופת הפעילות הרלוונטית, שנמצאו בלתי מוצדקות.

"תיק עם ראיות"

ממידע שהגיע לידי "גלובס" עולה כי לאחרונה נבדקה באגף לתלונות פרטניות בנציבות הביקורת על הפרקליטות תלונה חריגה מאוד, בעלת גוון פלילי מובהק, נגד פרקליטה. לפי התלונה, שהוגשה ביולי 2014, פרקליטה במחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) סגרה לפי כשנה תיק של עבריין במפתיע, ולמרות שהיו נגדו לכאורה ראיות חזקות. עוד נטען בתלונה כי אותו עבריין נוהג לשלם שוחד. התלונה נגד הפרקליטה נבדקה על-ידי הגורמים המוסמכים במשרד היועץ המשפטי לממשלה, ונמצא כי אין בה כל ממש וכי הפרקליטה היא נקייה מכל רבב.

העברת התלונה למשרד היועמ"ש, לאחר שנציבות הביקורת החלה בבירורה, בוצעה בהתאם לסמכויותיה של הנציבות, לפי מסמך העקרונות שמכוחו היא הוקמה. "ככל שמובא לידיעת הנציבות, תוך כדי ברור פנייה, שקיים חשש ממשי למעשה פלילי, מועבר הנושא לטיפול היועמ"ש, כפי שמצוין בנוהל בדיקה וטיפול בתלונות פרטניות, המצורף לדוח הפעילות הראשון של הנציבות, סעיף ד7", נמסר מהנציבות. עם זאת, על רקע שביתת הפרקליטים, עולה השאלה - אם אכן ראוי שנציבות הביקורת על הפרקליטות תרכז לידיה תלונות פרטניות על פרקליטים ותברר או אפילו תחל בבירור תלונות מסוג זו, או שמא מקומן להיבדק מתחילת הדרך במשטרה.

בתלונה הנדונה, שהגיעה לידי "גלובס", כתב המתלונן כך: "פניתי ל(פרקליטה - ח'מ') בטלפון בשאלה ותמיהה מדוע התיק נסגר כשיש כל-כך הרבה הוכחות". לדברי המתלונן, הפרקליטה "תקפה אותי בטלפון בחריפות ואמרה 'ככה אני רוצה'". בהמשך נטען בתלונה כי זה ידוע ש(העבריין - ח'מ') משלם שוחד. מי יודע כמה כסף ולמי שילם כדי לצאת חלק מהאישום". עוד כתב המתלונן: "זהו עניין לציבור, חמור מאוד ונגוע בהתנהלות לא חוקית. מישהו מבפנים קיבל הרבה מאוד כסף כדי שיחליק העניין. אנא טיפולך ובדיקתך הנושא".