מהפכה: הדברים הכי טובים שקרו לנו בגאדג'טים

רק לפני עשור, הדבר הכי חשוב לנו בטלפון הסלולרי היה הגודל והעובי, והתרגשנו כשרכשנו את הטלפון הכי קטן, בעיצוב צדפה ובצבע ורוד. האייפון טרם נולד, נוקיה הייתה המותג הנחשק בשוק והישראלים בחרו רק בין שלוש חברות סלולר שהפקיעו מחירים. המילה אפליקציה עוד לא נכנסה ללקסיקון וגלישה באינטרנט מהסלולרי נראתה כמדע בדיוני.

טלוויזיה הייתה מסך טיפש, מחירי ה-LCD הגיעו ל-20 אלף ל-30 אינץ' בלבד, והורדת סדרה מהאינטרנט נמשכה ימים ארוכים. מהירות הגלישה הפופולרית באינטרנט הייתה נמוכה מ-5 מגה, ועלתה מאות שקלים בחודש. בכל התחומים האלה הצרכן הישראלי השתדרג פלאים - העלויות צנחו, המהירויות גדלו והצפייה בטלוויזיה הפכה למותאמת אישית. בתחום אחד המגמה הפוכה - תחום ה-VOD, שבו המחירים התייקרו מאוד.

אייפון 6 מול נוקיה 6230

לפני עשר שנים שילמנו על סמארטפון דגל 3,500 שקל. ומה היום? אותו דבר, אלא שהמוצר והמותג השתנו מן הקצה אל הקצה, ואנו כל כך רגילים לזה עד שמזמן שכחנו להתרגש מאייפון 6 עם מסך מגע בגודל 4.7 אינץ', גלישה סלולרית בדור 4, מנגנון זיהוי טביעת אצבע, תשלום סלולרי, מצלמה עם חיישן 8 מגה פיקסל, זיכרון אחסון הנע מ-16 עד 128 ג'יגה ועוזרת קולית בפקודות בשפה חופשית - סירי (עדיין לא בעברית).

כמה התקדמנו? נוקיה 6230, שהושק בארץ ב-2005, היה אחד הטלפונים הנמכרים של החברה הפינית בארץ, ועלה 3,000-3,500 שקל, התגאה במסך צבעוני בגודל 1.5 אינץ' עם 65 אלף צבעים, תמיכה בדור 2.75 בגלישה סלולרית (Edge), מצלמה עם חיישן 0.3 מגה פיקסל, זיכרון פנימי של 13 מגה עם אפשרות הרחבה באמצעות כרטיס עד לנפח 32 מגה. באותה תקופה היה מדובר בנפח עצום לאחסון התמונות שאיכותן הייתה גרועה. הטלפון הציע אפילו תמיכה בבלוטות', רינגטונים וסוללה בקיבולת של 850 מיליאמפר/שעה - בערך חצי ואפילו שליש מהמקובל היום.

לפטופים: סוללה לכל היום

בסוף 2007 יצא בארץ ה-Inspiron 9200 של חברת Dell. ב-9,000 שקל קיבלנו מחשב נייד עם מסך 17 אינץ' בפורמט 16:9, מעבד פנטיום מובייל-סנטרינו במהירות עיבוד 1.6 ג'יגה הרץ, 512 מגה בייט זיכרון (RAM), צורב דיסקים וכונן די.וי.די. - חומרה שהייתה תענוג לאותה תקופה, כאשר לשלל היכולות הללו התווספו כפתורי שליטה לנגן הדי.וי.די על הפאנל הקדמי וכונן קשיח בנפח 80 ג'יגה. המחשב שקל 3.5 ק"ג.

ומה היום? הלפטופים של 2015 הם אולטרה דקיקים, עם מסכים באיכות גבוהה, חומרה חזקה שמאפשרת לוותר על מחשב נייח, והכי חשוב, סוללה שמאפשרת לעבוד כל היום ללא חיבור לשקע חשמל. תמורת סכום נמוך הרבה יותר - 6,500 שקל - מציעה Dell מציעה את דגם 7746 מאותה סדרת Inspirion, ועכשיו עם מסך מגע 17 אינץ' Full HD, מעבד i7 דור חמישי של אינטל, כונן קשיח בנפח של 1 טרה, כונן ה-DVD עדיין קיים. המשקל לא פחת משמעותית.

גלישה: מ-5 ל-100 מגה

ב-2005 השיקה בזק מהירות גלישה חדשנית: 5 מגה. המחיר עבור התשתית עמד על 150 שקל, ועל ספק הגלישה היה צריך להוסיף עוד 150 שקל. עשר שנים חלפו, והיום מספיקים 100 שקל כדי לגלוש ב-100 מגה, והיד עוד נטויה.

VOD: המחיר עלה

שירותי ה-VOD שרובנו רגילים לצרוך כאילו היו שירות סטנדרטי בטלוויזיה, קיימים בארץ רק עשר שנים. הוט הייתה הראשונה להשיק אותם בשנת 2005, כאשר שנים ארוכות לאחר מכן נכנסה yes לתמונה. אלא שבתחום הזה אנחנו משלמים היום יותר. אם בשנים הראשונות ל-VOD של הוט שילמנו עליו 13 שקל בחודש, היום משלמים 30.

טלוויזיות: הגודל עלה, המחיר ירד

17 אלף שקל לטלוויזיה 37 אינץ' נשמע היום כמו מחיר מופקע לחלוטין, אך זה מה ששילמנו לפני עשר שנים על פלזמה של פנסוניק. טושיבה הציעה אז מסך בגודל זהה בטכנולוגיית LCD במחיר של 19 אלף שקל. הטלוויזיות הללו היו אמנם מצוינות ביחס לקודמותיהן, אך הדבר היחיד שאפשר היה לעשות בהן הוא לצפות בשידורי הערוצים המובילים.

בעשור שחלף השתנה העולם הזה לבלי הכר. הטלוויזיות של 2015 הן מסכים חכמים מאוד, עד שאין אפילו צורך לחבר קופסה אחת למסך כדי ליהנות משירותים שונים. הן מציעות תמיכה פנימית בקליטת שידורי עידן פלוס, מקליטות ומציעות גישה לאפליקציות ושירותי VOD.

ניתן גם לנגן קבצי וידיאו ישירות מהמסך ע"י חיבור אלחוטי למחשב הביתי. ועוד לא אמרנו מילה על הטכנולוגיה שמהן מיוצרים המסכים: LED ו-OLED שהופכים את המסכים לדקים, לפעמים קעורים ועם איכויות תמונה בלתי נתפסות ברזולוציות 4K (פי 4 מ-Full HD). המסכים מגיעים לגדלים של 100 אינץ' ויותר, ובבתים רבים יש טלוויזיות 55 אינץ' שמחירן 6,000-15,000 שקל.