עו"ד משה זינגל יוכל להמשיך לעסוק בעריכת דין

בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין קבע דיון מחודש בהשעייתו של עו"ד זינגל, וזאת בשל פגמים שנפלו בהליך

עורך הדין הוותיק משה זינגל יוכל להמשיך לעבוד במקצוע - כך החליט לאחרונה בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, שקיבל את ערעורו של זינגל וביטל את החלטת בית הדין המשמעתי המחוזי של הלשכה להשעות את זינגל מעריכת דין למשך 3 שנים, וזאת בשל פגמים בהליך. בית הדין הארצי החזיר את הדיון לבית הדין המשמעתי המחוזי בהרכב חדש, כדי שיגזור את דינו של זינגל מחדש.

בית הדין הארצי מותח ביקורת נוקבת על בית הדין המשמעתי המחוזי, בשל העובדה שהוא חרץ את דינו של זינגל בהרכב של 3 עורכי דין, שרק שניים מהם נכחו בשלב הטיעונים לעונש.

בית הדין הארצי קיבל לחלוטין טענת באי-כוחו של זינגל, עורכי הדין אילן בומבך ואלירם אלגרבלי, כי ראוי היה שכל חברי המותב היושבים בשלב גזר הדין יישבו גם בשלב הטיעונים לעונש, "או לפחות יאפשרו לצדדים להביע את עמדתם לעניין זה, וככל שירצו בכך, יוותרו על זכותם זו".

המצב הבלתי תקין נוצר, לאחר שעו"ד מרדכי (מוטי) לוי, שישב במותב ששמע את הטיעונים לעונשו של זינגל, מונה לשופט והוחלף בידי עו"ד שלמה ויזן, שהיה שותף למתן גזר הדין.

"התנהלות שכזו אינה תקינה, ואין לאפשרה במערכת הדין המשמעתי בלשכה", פסקו דייני בית הדין הארצי, עורכי הדין עמנונאל ויזר, רוני קשלס ומזיוב אבירם, והם לא הסתפקו בכך. לדבריהם, "כשם שעלינו להיות קפדנים עם חברים שסרחו, עלינו לשמור גם על זכויותיהם של הנאשמים בעבירות אתיות ולוודא כי ההליך המשפטי לו הינם זוכים הינו נקי מכל רבב. מראית פני הצדק חשובה פעמים רבות לא פחות מעשיית הצדק".

בהקשר זה, פסקו חברי הרכב בית הדין הארצי, נפל פגם מהותי בזכויות הבסיסיות של עו"ד זינגל. "שינוי הרכב בית הדין קמא, בעיתוי בו שונה ובדרך בה שונה, מצדיק את ביטול גזר הדין והשבת התיק לבית הדין המחוזי, על-מנת שישמע את הטיעונים לעונש בפני הרכב חדש לחלוטין", נפסק.

הדיינים אף ציטטו מפסק דין, שבו נאמר כי גם אם קיים ספק אם נגרם לזינגל עיוות דין - פועל ספק זה לטובתו, והכול מחשש לעיוות דין. "לא רק הוראת הדין אלא גם הדעת איננה סובלת כי הרכב פלוני ידון בקובלנה, והרכב שונה ממנו ייתן את הכרעת הדין".

זינגל - עורך דין ותיק, ששימש בעבר גם כמנהל עיזבונו של מוני פנאן המנוח, שהיה מנהל קבוצת מכבי תל-אביב בכדורסל - הורשע כי לקח לעצמו 30 אלף שקל מכספיו של ראובן חקשורי, לקוח אותו ייצג. בנוסף לעונש ההשעיה, בית הדין המשמעתי המחוזי הטיל על זינגל קנס בסך 20 אלף שקל לקופת לשכת עורכי הדין; וכן פסק כי על זינגל לשלם פיצוי בסכום דומה לחקשורי.

חברי בית הדין המשמעתי המחוזי, עורכי הדין יעל נווה, שלמה ויזן ושחר מילצ'ן, ציינו כי "זינגל עצמו הודה, במכתב ששלח במאי 2010, כי חקשורי זכאי להשבת חלק מהכספים המוחזקים על-ידו, ואף על-פי כן מעולם לא טרח להשיבם, ואין לו הסבר למחדלו".

זינגל לא השלים עם ההחלטה, ובאמצעות עורכי הדין אילן בומבך ואלירם אלגרבלי הגיש ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי. זינגל טען, בין היתר, כי אין זה סביר לצרף חבר בית דין חדש למותב בשלב גזירת העונש של תיק שהחל להישמע ב-2010, מבלי ששמע עדויות, קיבל ראיות, בקשות, כתבי בית דין שונים וכו'.

הטענה המרכזית המהותית שהעלה זינגל בערעורו היא כי הסכומים של חקשורי, שבית הדין קבע כי הוחזקו אצלו שלא כדין, הם סכומי שכר-טרחה שקיזז זינגל כדין ושמגיעים לו בגין הטיפול המשפטי ארוך-השנים בענייניו של חקשורי.

"זינגל טיפל בשנים 1997-2005 ב-4 הליכים שונים (עבור חקשורי), טיפול שכלל ייעוץ משפטי צמוד, התנהלות עניפה מול ההוצאה לפועל, הגשת כתבי בית דין לשתי ערכאות, טיפול בהודעות צד ג', נסיעות ועוד", נטען בערעור.

זינגל ציין כי שכר-הטרחה האמיתי הנתון במחלוקת בינו לבין חקשורי עומד על כ-17 אלף שקל בלבד. לדבריו, למן היום הראשון שבו פגש בחקשורי, נהג כלפיו האחרון בחוסר תום-לב. "חקשורי הציג מצג, לפיו לא נחתם הסכם שכר-טרחה בינו לבין זינגל - בעוד שהוא מודע לכך שהבנות על שכר-טרחה הושגו בעל-פה", נטען בערעור.

לדברי זינגל, הכרעת הדין המשמעתי בעניינו התבססה כולה על עדותו הלקויה של חקשורי, שאף השתהה שיהוי חמור בפנייתו ללשכה בנושא. "עניינו של ערעור זה בשרשרת קשיים העולים מעדותו של חקשורי, שתחילתם בהשתהותו הכבדה בהגשת פנייה לוועדת האתיקה, המשכה בחקירה מתחמקת וחסרה, וסופה בהתעלמות מעובדת קיומו של הסכם שכר-טרחה בין הצדדים", נכתב בערעור.

"אולם מעבר לכל אלה", טען עורך הדין הוותיק, "עוסק הערעור בגדיעתה הבלתי צודקת של קריירה משפטית מוארת בת למעלה מ-52 שנה. וכל זאת בשל מחלוקת שכר-טרחה, שהמקום בו עליה להתבהר אינו בין כותלי בתי הדין המשמעתיים".

צרו איתנו קשר *5988