הנקראות ביותר

"מאחורי 'כוחות האימים' לריסון הרפואה הפרטית - הבנקים"

שרת הבריאות לשעבר מודה כי שום גורם מטעם הבנקים לא פנה אליה בעניין, אבל מסבירה: "במשק קטן הכול משפיע על הכול" ■ היא גם אינה מופתעת מההתנגדות של משרד הבריאות לרשות בתי החולים החדשה

יעל גרמן / צילום: תמר מצפי
יעל גרמן / צילום: תמר מצפי

"ההתנגדות לריסון הרפואה הפרטית מצד הרופאים, 'אסותא' ואפילו חברות הביטוח, היא קצה המזלג לעומת 'כוחות האימים' שפעלו וימשיכו לפעול מאחורי הקלעים, ואלה הבנקים" - כך טוענת בשיחה עם "גלובס" שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן. "זו מערכת כלכלית שבה כולם תלויים בכולם", היא מסבירה. "כמו שרפורמת הסלולר של כחלון פגעה בסלקום ואפילו בנוחי דנקנר, כך גם ריסון ביטוחי הבריאות יפגע ברווחיות חברות הביטוח והדבר יכול להשפיע גם על הבנקים", היא אומרת.

- למה שהבנקים יחששו מפגיעה בחברות הביטוח אם אין בין הגופים קשרי בעלות או יחסים פיננסיים?

"במשק קטן הכול משפיע על הכול, וקרוב לוודאי שישנם גם אינטרסים צולבים", היא טוענת. כשגרמן נשאלת האם הלחץ שהיא מתארת הגיע גם לאוזניה ולעיניה, היא משיבה: "אני הרגשתי את זה מאוד. הרגשתי מעורבות גדולה מאחורי הקלעים, ראיתי את הכוחות האדירים שהתאגדו נגדנו, גם כוחות פוליטיים". עם זאת היא מודה כי שום גורם מטעם הבנקים או הלוביסטים שלהם לא פנה אליה בעניין. באיגוד הבנקים סרבו להתייחס לדבריה. יצוין, כי בבנק ישראל הודיעו לאחרונה על תמיכה בריסון הרפואה הפרטית על פי העיקרון שהומלץ בוועדת גרמן.

לדברי גרמן, אין להסיק מכך שריסון הרפואה הפרטית מחייב פגיעה קשה בחברות הביטוח ובספקי הבריאות הפרטיים, וכי "יש לעשות זאת באופן מידתי". היא אף חושפת כי הגישה בימים האחרונים הצעת חוק מתונה יותר מזו שנכללה בהמלצות ועדת גרמן ובחוק ההסדרים (שנגנז לאור פירוק הממשלה הקודמת - ש.נ), כך שהריסון יהיה בדגש על הגידול העתידי בפעילות הפרטית ולא בהקטנה דה-פקטו של היקף הפעילות הנוכחי.

הקרב על הכוח

על פי ההצעה החדשה, תקרת ההכנסות שתחייב הטלת מס מיוחד תעמוד על 100% מהשנים 2014-2015, זאת לעומת תקרה של 95% לפי המלצות ועדת גרמן. בעצם הצעת החוק, מודה גרמן כי הלכה רחוק מדי בעת כהונתה כשרה, או לכל הפחות שהלחץ הכבד שעליה היא מדברת עבד במידה מסוימת. העיקרון החשוב שיש לשמור עליו, טוענת גרמן, הוא שחיזוק המערכת הציבורית לא יכול להתקיים ללא ריסון המערכת הפרטית: "כל שקל שתכניס למערכת הציבורית לצורך קיצור תורים בלי לרסן את הפרטית, משמעותו כאילו נזרק לפח ולכל היותר ינפח את המשכורות של קומץ רופאים בכירים".

גרמן מודעת לכך שיעקב ליצמן, המיועד להחליפה במשרד הבריאות, הצהיר מספר פעמים בעבר כי בכוונתו לדחות את רוב המלצות הוועדה שבראשה היא עמדה. למרות זאת, היא מאמינה כי הצהרות ערב בחירות לחוד ומעשים לחוד: "אני מעריכה את ליצמן ומאמינה שילמד את הנושא, ועם כל זה שהוא לא אוהב שזה יציר כפיי - הוא כן ייבחן את הדברים עניינית ויקבל את ההחלטות הנכונות".

גרמן דוחה בתוקף את הטענות מצד גורמים שונים במערכת הבריאות ובמערכת הפוליטית לפיהן ליצמן יכול היה להגיע לסיכומים דומים לאלה של ועדת גרמן מול האוצר בתוך ימים עד שבועות ספורים, בלי צורך בוועדה שפעלה מעל שנה. "זו פשוט שטות", היא אומרת. "הוועדה הגישה מעל למאה המלצות ועסקה באופן יסודי בבעיות שבמשך שנים שמעו עליהן אבל אף אחד לא ניסה אפילו לחקור בעניין ולקבל נתונים. אף אחד לא יכול להמעיט בערכה של הוועדה הזו, שהיא אחת החשובות שפעלו במערכת".

בשבועות האחרונים הגיע לשיא העימות בין משרד הבריאות לבין הרשות החדשה שהקימה גרמן - רשות שאמורה לנהל בפן הכלכלי והארגוני את כל 11 בתי החולים הממשלתיים במנותק ממשרד הבריאות. מנהלת הרשות, אסתר דומיניסיני, הורתה למנהלי בתי החולים להגיש לה תוכנית תקציבית על פי היעדים שקבעה, ואילו מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, הורה למנהלים שלא להישמע לה בטענה כי עדיין אין לרשות סמכויות בעניין, לפחות עד כניסתו של שר חדש למשרד.

גרמן, שמינתה בעצמה את פרופ' אפק שתמך באופן ברור ומופגן בכל המהלכים שלה, לרבות בהקמת הרשות, לא מביעה הפתעה או אכזבה. "אני חושבת שכולם יכלו לצפות את זה, זה לא היה נורמלי אם העימות הזה לא היה קורה", היא אומרת. "מובן שלמשרד הבריאות קשה להתנתק מהסמכויות הניהוליות שלו בבתי החולים, למרות שכולם מבינים שזה לטובה. מי מוכן לוותר על סמכויות וטריטוריה?".

לדבריה, בניגוד לדברים שהשמיע המנכ"ל אפק, החלטת הממשלה בעניין הקמת הרשות לא מותירה ספק בשאלת הסמכויות שלה. "החלטת הממשלה לא נתונה לפרשנות והיא קובעת שכל העניינים הכלכליים והארגוניים יהיו בסמכות הרשות, ואילו הרגולציה, המדיניות והפיקוח הרפואי יישארו בידי משרד הבריאות", היא מסבירה. היא סבורה כי אפק עדיין תומך ברעיון של הרשות, אך מתקשה אולי לוותר על התקנים שמשרד הבריאות אמור להעביר לטובתה. למה מנהלי בתי החולים הגדולים פועלים גם היום לטרפד את פעילותה של הרשות למרות שהיא מבטיחה להם תקציבים מסודרים ובהירים יותר? גם זה לא מפתיע את גרמן: "אל תשכח שאי אפשר יהיה להעלים מעיניה של הרשות שום דבר שנעשה כיום, ולכן מה שנתפס כיתרון מבחינת בתי החולים הקטנים הוא חיסרון בעיניי מנהלי בתי החולים הגדולים שרוצים יותר חופש פעולה. הרשות קיבלה לראשונה גם את הסמכות לקדם או לפטר מנהלי מחלקות ומנהלי בתי חולים, אז אתה מבין שאף אחד מהפרסונות שאנחנו מדברים עליהן לא יכול לתמוך בדבר כזה. זה מאיים עליהם".

גם בעניין הרשות החדשה גרמן מקווה שליצמן יתגבר על האגו ויביע תמיכה בפעילותה: "אני מאוד מקווה שליצמן לא יושפע מהלחצים שיופעלו עליו מגורמים אינטרסנטיים שלא מעוניינים בהקמת הרשות, ויעשה את הדבר הנכון". לדבריה, ברגע שהשר החדש ידחוף את הדברים קדימה, המשבר הזה בין המשרד לרשות יסתיים. בינתיים היא מאותתת כי רפורמות שנכללו בהמלצות ועדת גרמן אשר יידחו על ידי הממשלה החדשה, יקודמו על ידה באמצעות חקיקה פרטית. "במקביל להצעת החוק בנושא ריסון הרפואה הפרטית, הגשתי הצעה בעניין ביטוחי הבריאות והצעה נוספת בעניין תיירות המרפא. כל מה שלא הצלחתי להעביר כשרה אשתדל להעביר כחברת כנסת", היא מצהירה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות