פרשת קופ"ח מאוחדת: מאסר לחוקר לשעבר באגף מכס ומע"מ

ליאור מירז הורשע בקבלת שוחד בתמורה להדלפת חומרים מהחקירה הסמויה שהתנהלה נגד בכירי קופ"ח מאוחדת - וייכלא ל-10 חודשים

מאוחדת / צילום: תמר מצפי
מאוחדת / צילום: תמר מצפי

בית המשפט המחוזי בירושלים גזר 10 חודשי מאסר בפועל ו-8 חודשי מאסר על-תנאי על ליאור מירז, חוקר לשעבר באגף מכס ומע"מ בירושלים, שהורשע בקבלת שוחד בתמורה להדלפת חומרים מהחקירה הסמויה שהתנהלה נגד בכירי קופת-חולים מאוחדת.

בנוסף, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן הורתה על חילוט כספי השוחד שנתפסו אצל מירז, בסך של כ-9,000 שקל.

בגזר הדין נקבע כי "פגיעה בערכים המוגנים של טוהר המידות של עובדי הציבור, פעילות תקינה של המינהל ואמון הציבור במערכת השלטונית, פוגעת הן בעובדי הציבור, אלה הפועלים לטובת הציבור ביושר ובהגינות, הן באמון הציבור בשירות הציבורי והן בציבור הנזקק לשירות הניתן על-ידי עובדי הציבור. לפיכך, עובד ציבור שסרח ומעל בתפקידו תמורת בצע-כסף - ראוי, ככלל, להחמיר בעונשו".

קופה ב'

פרשת השחיתות בקופת-חולים מאוחדת נחשפה בנובמבר 2010 בעקבות דוח חמור של מבקר המדינה דאז, השופט מיכה לינדנשטראוס. לינדנשטראוס קרא אז באופן חסר תקדים למשרד הבריאות, לממשלה או לכנסת להקים ועדת חקירה לבדיקת תפקודם של הנהלת קופת-חולים מאוחדת והמוסדות המנהלים שלה.

הדוח העלה ממצאים חמורים על התנהלות הקופה והציג תמונה כוללת המעידה על פעולות מאורגנות ושיטתיות מצד הנהלת הקופה, שנעשו בהיעדר מוחלט של פיקוח מצד הדירקטוריון, שאף הוא התגלה במערומיו בדוח.

דוח המבקר כלל גם פרשה מביכה, שנחשפה ב"גלובס" כבר באוגוסט 2006: קופת-חולים מאוחדת ניהלה מעין "קופה ב'", שחילקה לאנשים שונים תרופות מצילות חיים ללא תשלום וללא אישור משרד הבריאות.

הדוח הוביל להקמה של צוות מיוחד שהורכב מחוקרי מע"מ ומבלשי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יחא"ה). במסגרת חקירת הפרשה נעצרו בכירים בקופה בחשד שניסו להטות מכרזים של קופת-החולים תמורת שוחד וטובות הנאה שונות, ובתום החקירה, לפני כ-3 שנים, המליצה המשטרה לפרקליטות על הגשת להגיש כתבי אישום בגין עבירות של מירמה והפרת אמונים נגד בכירי קופת-חולים מאוחדת לשעבר ומעורבים נוספים.

במסגרת החקירה נחשפה גם פרשת השוחד שבגינה הורשע מירז, זאת לאחר שהתברר כי נעלמו ראיות וכספים בטרם נחשפה החקירה בפני החשודים. בהמשך עלו החוקרים על ההדלפה של החקירה מתוך הצוות המיוחד בחקירה שכלל חוקרים מיאח"ה וממע"מ, מה שהוביל לעצרם של ראש מדור חקירות מע"מ ירושלים, אילן יוסף, וחוקר המע"מ ליאור מירז.

נגד מירז הוגש כתב אישום בשלהי 2011 בגין עבירות של נטילת שוחד ושיבוש מהלכי משפט, וב-2013 הוגשו כתבי האישום נגד המעורבים הנוספים - יוסף, ששימש כראש צוות מחלקת החקירות במכס ומע"מ; וסיבוני, שהיה בעלים של חברות שיווק אשר סיפקו שירותים לקופת-חולים מאוחדת.

מידע תמורת כסף

בכתבי האישום נטען כי לליאור מירז נודע על חקירה סמויה המתנהלת בקשר לחשדות לביצוע עבירות על-ידי עובדים בכירים בקופת-חולים מאוחדת ונגד גורמים אשר העניקו לקופה, לכאורה, שירותי שיווק שונים.

סמוך לאחר מכן, על-פי כתב האישום, שיתף מירז במידע את הנאשם אילן יוסף, אשר היה ממונה עליו, וסיפר לו כי חברו ושכנו, הנאשם אברהם סיבוני, הוא אחד החשודים המרכזיים בפרשה.

על-פי כתב האישום, קשרו מירז ויוסף קשר להדליף לסיבוני את דבר החקירה ופרטיה, וזאת במטרה לקבל ממנו כספי שוחד, תמורת מתן המידע. השניים הגיעו לפגישה בביתו של סיבוני וחשפו בפניו את פרטי החקירה הסמויה, וכן מסרו לו מידע סודי מתוך תיק החקירה.

באותו מועד ותמורת המידע, שילם סיבוני ליוסף שוחד מזומן של לפחות 30,000 שקל, ובהמשך העביר יוסף מחצית הסכום למירז.

עוד עלה מכתבי האישום כי במהלך חקירת פרשת מאוחדת נודע למירז ויוסף גם המועד בו המשטרה אמורה לעצור את החשודים המרכזיים, להקפיא חשבונות בנק, לתפוס כספים, נכסים ומסמכים ולעבור לחקירה גלויה, והם הדליפו מידע זה לאברהם סיבוני.

בעקבות זאת, נטען, הורה סיבוני לבנק למכור ניירות ערך בסך 7 מיליון שקל והבריח כ-2 מיליון דולר נוספים לחשבון בנק על שמו ועל שם אשתו בבנק יוליוס בר ושות' בשווייץ, על מנת למנוע את תפיסתם ובמטרה לשבש החקירה.

באותה פרשה מואשמת גם עו"ד איילת אפיק-חכמון, ששימשה כבאת-כוחו של מירז, בכך שבמסגרת הייצוג שנתנה למירז העבירה לו מידע בנוגע לחקירתו של הנאשם אילן יוסף על-ידי המשטרה כעד, וסייעה לו לתאם גרסתו לגרסה שמסר יוסף.

מירז כפר בכל ההאשמות נגדו. אולם, במסגרת תרגיל חקירה הוא התוודה בפני מדובב שהוכנס במסווה לתא המעצר בו שהה.

במהלך הדיונים בתיק דחה בית המשפט את טענת בא-כוחו של מירז לפיה הוא הודה בפני המדובב בשל לחץ ואיומים שהופעלו נגדו ובשל ניצול מצבו הנפשי, ולפני כחודשיים הוא הורשע בקבלת שוחד ובשתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט.

"ההדלפה שהדליף הנאשם הביאה להמלטות של חשודים, להשמדת ראיות ולהברחת כספים בכך שיבש במעשיו הליכי חקירה", נכתב בהכרעת הדין.

בגזר דינו של מירז ציינה השופטת כי "מתחם הענישה במקרה זה בין 10 לבין 40 חודשי מאסר בפועל", וכי היות והנאשם לא שיתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק ולא קיבל אחריות למעשיו, ראוי הוא לעונש מאז ממושך בתוך טווח זה. ואולם, עקב מצבו הבריאותי והנפשי, קבעה, "שהייה במאסר עשויה להיות קשה מאוד לנאשם ועלולה להחמיר את מצבו, שגם היום אינו טוב", ומטעם זה נגזר עונשו ברף התחתון של מתחם הענישה.

יצוין כי מחר (ה') יתקיים דיון הוכחות נוסף בבית המשפט המחוזי מרכז בתיק המתנהל נגד אלון יוסף, אברהם סיבוני ואפיק-חכמון באותה פרשה, כאשר גם הם מכחישים את האישומים נגדם.

לפני כשבועיים העיד מירז במשפטו של יוסף, וגם שם חזר והכחיש כל הדלפה של חומר חקירה לסיבוני, וטען כי מידר את עצמו מהחקירה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988