האינפלציה השלילית בישראל מאלצת את האוצר להקטין את ההוצאה התקציבית המתוכננת ב-2015 בכ-4 מיליארד שקל - כך עולה מבדיקת "גלובס". על רקע זה נראה כי לשר האוצר המיועד, משה כחלון, לא יהיה מנוס מליזום תיקון בחוק שיאפשר לממשלה להעלות את תקרת ההוצאה התקציבית - למרות ההשלכות שעשויות להיות לכך על דירוג האשראי של מדינת ישראל.
הכללים הפיסקליים בחוק הקיים הגבילו את ההוצאה הממשלתית ב-2015 ל-328 מיליארד שקל. הסכום הזה נקבע על בסיס תקציב 2014 (315 מיליארד שקל) ובתוספת 8.5 מיליארד שקל - הגידול השנתי המותר בהוצאה הממשלתית לפי הכלל הפיסקלי.
על הסכום הכולל הזה הוסיף האוצר עוד כ-4 מיליארד שקל בהתאם לתחזית האינפלציה ל-2015, שעמדה נכון לעת הכנת התקציב על 1.3%. כזכור, הצעת תקציב 2015 לא אושרה בסופו של דבר בשל הקדמת הבחירות וסיום כהונת הממשלה.
היום כבר ברור שתחזית האינפלציה של האוצר הייתה שגויה וכי האינפלציה ב-2015 תהיה קרובה מאוד לאפס. מדד המחירים לצרכן ירד ב-12 החודשים האחרונים ב-1% ואין סיכוי שיתקרב לתחזית המקורית.
משום כך, במסגרת העבודה על תקציב 2015-2016, צפוי אגף התקציבים לעדכן את תקרת ההוצאה ל-2015 ולהוריד אותה כאמור בכ-4 מיליארד שקל. לצעד כזה לא צפויות להיות משמעויות מרחיקות לכת ב-2015 משום שהתקציב הזמני שלפיו מתנהלת המדינה מתחילת השנה גורם לתת-הוצאה בפעילות הממשלה.
ואולם הבעיה לא תיפתר אלא רק תידחה לתקציב 2016, שכן תקרת ההוצאה שלו נקבעת על בסיס תקציב 2015. 4 מיליארדי השקלים החסרים צפויים להצטרף לבור של כ-8 מיליארד שקל שצפוי בתקציב 2016 להערכת בנק ישראל - וזאת עוד לפני חישוב התוספות התקציביות שבהסכמים הקואליציוניים והתוספת הצפויה לתקציב הביטחון.
הפתרון המתבקש לבעיה הוא שינוי החוק באופן שיאפשר את הגדלת התקציב במונחים נומינליים, אך למהלך כזה עשויות להיות השלכות על דירוג האשראי של ישראל. סוכנויות דירוג האשראי עשויות לשנות את הציון שהן מעניקות לאמינות המדיניות הפיסקלית של הממשלה לאור השינויים התכופים בכללים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
