הערכה: מס הירושה יכניס למדינה 1.5 מיליארד שקל בשנה

הבדיקה באוצר וברשות המסים התבססה על ההנחות שהמס יוטל על עיזבונות ששווים הכספי 10 מיליון שקל ויותר, ושיעורו יהיה 10%-15%

משה כחלון / צילום: תמר מצפי
משה כחלון / צילום: תמר מצפי

ההכנסות למדינה מהטלת מס עיזבון (מס ירושה) במתכונת שעליה דיבר שר האוצר המיועד, ח"כ משה כחלון, נאמדות ב-1-1.5 מיליארד שקל - כך עולה מהערכות ראשוניות במשרד האוצר וברשות המסים.

הבדיקה התבססה על ההנחות שהמס יוטל על עיזבונות ששווים הכספי 10 מיליון שקל ויותר, ושיעורו יהיה 10%-15%. ההערכה בדבר גובה הסכום מבוססת על היקף ההכנסות ממס ירושה במדינות ה-OECD (ראו טבלה).

מס ירושה בעולם
 מס ירושה בעולם

פרופ' אבי בן-בסט מהמכללה למינהל, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, סבור כי מדובר בהערכת חסר, וכי מס עיזבון במתכונת דומה לזו שהוצעה בשנת 2000 על-ידי ועדה בראשותו יניב 2.5 מיליארד שקל לכל הפחות.

בשיחה עם "גלובס" מתח אמול (ג') מתח בן-בסט ביקורת על גישת האוצר ורשות המסים ואמר: "ההורשה היא המקור הגדול ביותר לאי-שוויון, והמיסוי שלה בישראל יותר ממתבקש, לאור העובדה שישראל הגיעה למקום החמישי בעולם המפותח ברמת האי-שוויון שלה".

בן-בסט העריך כי הסיכויים להעביר כיום חקיקה בעניין זה גבוהים יותר מבעבר. "כיום, לדעתי, רוב הציבור תומך בכך. מס עיזבון צריך לחול על לא יותר מ-7% מהאוכלוסייה. כיום יותר ויותר אנשים מבינים שהמס הזה נחוץ. אל"ף - זה לא כצעקתה, וזה מס הגיוני ויעיל; ובי"ת - זה דבר נכון מבחינה חברתית. גם אם המס הזה לא יביא עשרות מיליארדים, אני לא מבין מה הטרגדיה הגדולה בכך שאנשים שמורישים עשרות מיליונים ייתנו 10% לטובת הציבור".

מס הירושה בוטל ב-1981 בגלל האינפלציה: רישום שווי הנכסים היה בערכים נומינליים, וההיפר-אינפלציה של תחילת שנות השמונים שחקה את בסיס המס. ההצעה שקידמה הוועדה בראשות בן-בסט הייתה להטיל מס של 10% על עיזבונות ששוויים 4 מיליון שקל ויותר (להבדיל ממס ירושה המוטל על חלקם היחסי של היורשים - ע.ב). 4 מיליון השקלים הראשונים היו אמורים להיות פטורים ממס, כך, שלמשל על עיזבון בשווי 5 מיליון שקל היה מוטל מס של 100 אלף שקל.

"כיום הייתי מציע להטיל מס מדורג", אמר בן-בסט, "עם מדרגות של 15% ו-20%, שזה עדיין הרבה פחות משיעורי המס המרביים בחלק ממדינות העולם".

הצעתה של ועדת בן-בסט לא התקבלה. גם ועדת טרכטנברג דחתה רעיון של מס ירושה, על רקע התנגדות רבה של חברים בוועדה מהאוצר ומרשות המסים.

גורמים ברשות המסים טענו בעבר כי מס ירושה אינו מצדיק עצמו בגלל העלויות הגבוהות הכרוכות בגבייתו, ובכלל זה הצורך לחוקק חוק למיסוי מתנות. אותם גורמים טענו כי אין זה נכון שרשויות המס יתמודדו מול יורשים ויחקרו אותם על מתנות שקיבלו בחייהם. בנוסף טענו ברשות כי העשירים באמת יצליחו לחמוק ממס באמצעות תכנונים כמו נאמנויות, וכי המרוויחים העיקריים ממנו יהיו רואי החשבון ועורכי הדין.

בשיחה עמו, בן-בסט מתח ביקורת חריפה על הגישה הזו ואמר: "רשות המסים אמורה להוביל יוזמה כזו, וזה מצער מאוד שדווקא משם מגיעים קולות נגד המס".

- באוצר וברשות המסים אומרים שהמס יכניס בקושי 0.1% תוצר.

בן-בסט: "אני לא יודע איך הם הגיעו לזה, אבל התוצאה תלויה בפרמטרים. המס שהיה בישראל עד 1981 הכניס 0.4% תוצר ועבד יפה מאוד. הוויכוח סביב מס ירושה הוא אולי הכי אמוציונלי והכי מוצף בדיסאינפורמציה בשיח הכלכלי-ציבורי. אני מכיר שורת מחקרים שמראים כי 43%-80% מההון הנצבר הוא ירושות. האי-שוויון בישראל הוא מהגדולים בעולם. הורשה היא הגורם החשוב ביותר להעברת האי-שוויון מדור לדור".

- נשמעת טענה שהמס אינו אפקטיבי.

"הטענה הזו הופרכה. ב-2007 פורסם מאמר שהתבסס על נתוני רשות המסים הפדרלית של ארה"ב, שבדק את האפקטיביות של מסים שונים, כלומר הגבייה בפועל לעומת פוטנציאל הגבייה. הנתונים הראו בבירור שמס עיזבון אפקטיבי יותר ממס חברות. כלומר, לפני שרשות המסים מתנגדת למס עיזבון, היא צריכה להתנגד למס חברות - אבל לא ראיתי התנגדות כזו עד היום".

- ברשות המסים לא אוהבים להתעסק עם יורשים, וטוענים כי הטייקונים יצליחו לחמוק ממס.

"זה היתרון במס עיזבון - שלא מחייב להתמודד עם היורשים, אלא עם העיזבון. ההצעה שלנו מתמודדת יפה גם אם תכנונים כמו נאמנויות, ולגבי מתנות - הצענו להטיל חובת דיווח על מתנות בשווי 50 אלף שקל. התוצאה תהיה שבמקום לנהל מעקבים וחקירות אחרי היורשים, יוסיפו בעת חישוב המס את כל המתנות שהמוריש חילק בחייו ושכבר דווחו לרשות המסים. מתנות בשווי 100-150 אלף שקל ייהנו מפטור".

נתניהו וטרכטנברג מתנגדים, באפט תומך

"מס העיזבון הוא המס הצודק וההוגן ביותר, מנגנון הולם שנועד להבטיח כי אלה שהרוויחו מהמערכת המופלאה ליצירת עושר יחזירו טובה לחברה" - האמירה הזו מיוחסת לוורן באפט, האיש השני בעושרו בארה"ב. באפט נמנה עם 120 החותמים על עצומה שפורסמה ב-11 בפברואר 2001 ב"ניו-יורק טיימס".

החותמים - ובהם מיליארדרים רבים נוספים כג'ורג' סורוס - התנגדו לשינויים במס העיזבון שיזם הנשיא דאז ג'ורג' בוש, שביקש להביא לביטולו המוחלט של המס בתוך עשור. המס מעורר התנגדות עזה בקרב המפלגה הרפובליקאית בארה"ב, ובמיוחד בחוגי תנועת מסיבת התה.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נחשב למתנגד למס העיזבון, אך גם כלכלנים שאינם מזוהים עם הליכוד, כמו ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני), מסתייגים ממנו.

מס העיזבון מניב בארה"ב הכנסות בהיקף שנתי של 30 מיליארד דולר בקירוב, אך מדובר ב-0.1% בלבד מהתוצר. הסיבה העיקרית לכך היא ריבוי הפטורים ממס, ובהם הסף הגבוה של 5.4 מיליון דולר.

ואולם גם לפטורים יש תפקיד חברתי חשוב: העובדה שתרומות פטורות ממס עיזבון מעודדת את עשירי ארה"ב לתרום חלק גדול מהונם, במקום להוריש אותו לילדיהם.