אהוד בן-ש"ך, יזם אנרגיה ונדל"ן, לשעבר יו"ר בית ספר רימון למוזיקה ומגיש תוכניות ב-88FM ובגלי צה"ל, צייר חובב ותרמילאי נצחי, נכנס לאחרונה בעל-כורחו גם לתחום פסיכולוגיית ההמונים: "ישבתי השבוע עם ראש עירייה גדולה בגוש דן והצעתי לו להקים תחנה כוח מקומית באזור התעשייה בעיר. הוא התלהב, אבל אז הוא שאל, רגע, מה יגידו התושבים? וכל זה נאמר בשעה שמעבר לגדר יש צינור נפט בעומק של חצי מטר ופעם ביום עובר ג'יפ שמאבטח אותו. בסופו של דבר, זה הכול עניין של תודעה והסברה ודיאלוג".
הוא חשב, בן-ש"ך, שהמדינה תקבל בזרועות פתוחות את תחנות הכוח שהוא מעוניין להקים, עניין שהפך טרנדי בעקבות הרפורמה במשק החשמל, שקבעה כי 40% מתצרוכת החשמל צריכה להגיע ממפעילים פרטיים. הוא היה משוכנע שלייצור זול, יעיל, בטוח ובמידה מסוימת "ירוק" יהיו קונים רבים. אבל מהר מאוד הוא גילה שאף אחד לא מחכה לו - חוץ מהרגולטורים והביורוקרטיה.
"כדי להפעיל את התחנות שלי אני צריך גז טבעי, שיגיע בהולכה ספציפית אליהן", הוא מסביר, "המדינה היא זו שאחראית על ההולכה של הגז לאזורים, אבל בתוך האזור יש חברות שמוליכות אותו באמצעות צינורות קטנים - ואת זה רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה תוקעת באי-מתן אישורים ובביורוקרטיה. ומהצד השני, כבר חצי שנה אומרים לנו ברשות החשמל שההסדרה של התחנות הקטנות יוצאת לדרך, אבל זה לא קרה. כל רגולטור מושך לכיוון אחר. זה כמו תזמורת שחלק מנגנים בה ג'ז וחלק מנגנים מוזיקה הודית. זה לא עובד. צריך מנצח אחד ויד אחת. לא ייתכן שעד שיש פה תהליך שהוא טוב למדינה, היא משהה אותו. בינתיים היא מפסידה מיליארדים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
