עו"ד איל רוזובסקי: להקים ועדת חקירה לאפליית יוצאי אתיופיה

רוזובסקי, שאימץ שני ילדים ממוצא אתיופי, נסער ממצבה של העדה בישראל: "חייבים לעשות משהו" ■ סנגורו של אולמרט מגלה כי רה"מ לשעבר התאכזב מאוד מהרשעתו בתיק טלנסקי: "הוא כמובן סבור שהוא זכאי"

עו"ד איל רוזובסקי / צילום: איל יצהר
עו"ד איל רוזובסקי / צילום: איל יצהר

לפני כ-5 שנים נסעה משפחת רוזובסקי לחופשה באילת. בני הזוג, עדנה ואיל רוזובסקי, החליטו "לצ'פר" את הילדים ולאפשר לבנם ולביתם להזמין חבר וחברה, כל אחד, לחופשה במלון.

ביום השני לחופשה שב רוזובסקי הבן למלון, מטיול בעיר עם חברו. עובדי המלון עצרו אותו בכניסה ושאלו למספר החדר ולשמו. "יונתן רוזובסקי", השיב וציין את מספר החדר. אז ביקשו ממנו להגיד את מספר החדר של הוריו. כשהשיב, ביקשו ממנו להציג את מפתח החדר, וכך עשה; אז החלו לחקור אותו לגבי מועד הגעת המשפחה למלון ומועד העזיבה. רוזובסקי הבן לא ידע את התשובה.

לאור החשד שהתגלה, שמא יונתן רוזובסקי איננו מי שהוא טוען שהוא, הזעיקה השומרת בכניסה למלון תגבורת - איש בטחון בכיר ממנה. השניים מנעו מרוזובסקי הבן כניסה למלון למשך כשעה, עד שאותר אביו, שאישר שאכן מדובר בבנו.

"יש פואנטה לסיפור", ציינה עדנה רוזובסקי בטור שכתבה אודות התקרית ב"ידיעות אחרונות" לפני כמה שנים, "בעלי ואני אימצנו את בננו כשהיה בן 10 ימים. הוא ממוצא אתיופי. נראה לכם רלוונטי?".

עו"ד איל רוזובסקי, שותף בכיר במשרד צלרמאיר-פילוסוף-רוזובסקי-צפריר-טולידאנו ושות', מוכר כליטיגטור הבכיר שמרבה להופיע בתקשורת לאחרונה בשני תיקים מתוקשרים שבהם הוא מייצג: משפטו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בתיק טלנסקי המחודש, ופרשת הרב פינטו. כשמדברים עם רוזובסקי על תיקיו המפורסמים, הוא מצטייר כעורך הדין המוכר מן המרקע: ממוסגר, מסודר, לוקח נשימות עמוקות בין משפטים ומנסח את דבריו בקפידה. רוזובסקי שוקל מילים, הופך בהן, ורק אז מוציא אותן מפיו.

יש הרבה מה לקחת בחשבון. ראשית, צריך לשמור על הלקוחות ועל האינטרסים שלהם; שנית, האפשרות שהשופטים ייקראו את הראיון ויסברו שהדברים נועדו לאוזניהם (השופטים בתיק אולמרט צפויים לגזור את דינו בשבועות הקרובים); שלישית, יועץ התקשורת שיושב בחדר ומסמן לרוזובסקי בהבעות פנים ובתנועות ידיים "להשתחרר"; ועוד שיקול אחד, כזה שרוזובסקי מסרב לדבר עליו גלויות, אך ניכר שהוא רב משמעות עבורו: הממלכתיות. רוזובסקי חולם להיות שופט עליון, שמו אף עלה כמועמד לתפקיד בעבר. אמירה אחת מספיק שנויה במחלוקת והחלום נגוז.

סיוע לעדה האתיופית

דווקא כשנשאל על חייו הפרטיים, על משפחתו, נדמה שרוזובסקי "משתחרר". "אלה הילדים שלי", אומר רוזובסקי בחיוך גאה, ומחווה לקולאז' ממוסגר של תמונות משפחתיות התלוי בחדר משרדו, מתנה לאבא לרגל אירוע חגיגי כלשהו, אולי. זו דרכו של רוזובסקי להתייחס לכך שבנו ובתו נולדו להורים ממוצא אתיופי ואומצו על-ידיו ועל-ידי אשתו, עדנה. חוויותיו של רוזובסקי כהורה לילדים ממוצא אתיופי, הן אולי מה שהוביל אותו, להירתם למען עמותת "טבקה", העוסקת בהגנה משפטית על בני העדה האתיופית. רוזובסקי שימוש כיו"ר העמותה במשך כמעט עשור, עד 2013. במקרה או שלא במקרה, משרדו של רוזובסקי הוא המשרד הגדול הראשון בישראל ששילב עורכת ממוצא אתיופי כשותפה במשרד, עורכת הדין אמירה אמרה, המלווה את רוזובסקי בייצוג בתיק אולמרט.

עמותת "טבקה" התרכזה בתחילה בנושאים עקרוניים דוגמת העתירה בעניין אי-קבלת ילדים אתיופים לבית הספר בפתח תקווה, אך בהמשך הורחבו העיסוקים גם לסיוע פרטני לבני העדה הנתקלים בבעיות שונות. בימים האחרונים הייתה העמותה שותפה לדיאלוג עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כנציגה של העדה האתיופית - דיאלוג שנערך מתוך מטרה להרגיע את הרוחות סביב הפגנות בני העדה האתיופית ולמצוא פתרונות לאפליה היומיומית שבה נתקלים בני העדה.

"אחד הדברים המצערים מאוד", אומר רוזובסקי, "הוא שהשנים עוברות, ואנחנו עדיין זקוקים לעמותה מסוגה של 'טבקה' שתילחם כנגד תופעות של אפליה וגזענות. יכולנו לצפות שאחרי למעלה מ-20 שנה אחרי מבצעי העלייה, כבר לא נזדקק לעמותה כזו".

פרס ישראל לגזענות?

"ההפגנות של הימים האחרונים", אומר רוזובסקי, "הם בביטוי לתסכול וכאב מתמשך שנבנה במשך שנים. ישנן סטטיסטיקות מזעזעות שמראות כמה קשה מצבה של העדה האתיופית בישראל. בעוד שהעדה מהווה כאחוז בלבד מאוכלוסיית ישראל, בכלא הנוער 'אופק', עשרות אחוזים מהכלואים הם בני העדה האתיופית. התסכול התפרץ בבת אחת אבל זה ביטוי לתחושות קשות וממושכות. צריך לזכור שלא מדובר כאן באנשים שהם יוצאי אתיופיה - רובם ילידי ישראל, שהוריהם יוצאי אתיופיה. הם נולדו כאן והם מרגישים את התחושה הנוראית הזאת של אפליה וקיפוח. חייבים לעשות משהו. לדעתי צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית בעניין האפליה".

- במה בדיוק תעסוק הוועדה, רבים טוענים ששורש הבעיה אינו דווקא במשטרה או במערכת החינוך, אלא בתרבות הגזענית?

"אולי צריך לעסוק בשאלה איך אנחנו יכולים לאתר ולמגר תופעות של אפליה וגזענות בחברה הישראלית בכל תחומי החיים, לרבות חינוך, תעסוקה, אכיפת החוק וכל השאר".

- אם כך, אז הנושא נרחב יותר מאשר העדה האתיופית בלבד?

"נכון, אי-אפשר להגיד שנטפל בגזענות כלפי העדה האתיופית ונסכים לכל שאר גילויי הגזענות".

התיק שרוזובסקי מעיד שהוא הכי גאה בו בכל הקריירה שלו הוא עתירה שהגיש לבג"ץ ב-1997 כבא-כוחו של ח"כ לשעבר אדיסו מסאלה נגד ועדת פרס ישראל שבחרה להעניק פרס על מפעל חיים לעיתונאי המנוח, שמואל שניצר, עורך עיתון "מעריב" לשעבר. שלוש שנים לפני ההחלטה פרסם שניצר מאמר נגד העלאתם לארץ של בני קהילת "ביתא ישראל", יוצאי אתיופיה הידועים גם בכינוי "פלשמורה", בנימוק שהחלטת הממשלה בעניינם נוגדת את חוק השבות, משום שאינם יהודים (לטענתו של שניצר), וכן בשל העובדה ש"אין להעלות קהילות אשר קיים חשש כי הן לוקות במחלות מדבקות".

בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות קבע בהמשך שהמאמר של שניצר הוא גזעני. הטענה העיקרית בעתירה שהגיש רוזובסקי, הייתה שהוועדה לא הביאה בחשבון בהחלטתה את כלל השיקולים שהיה עליה לשקול, בשל אי-מודעותה לקביעתו של בית הדין לאתיקה. בג"ץ קיבל את העתירה והחזיר את ההחלטה לוועדה, תוך שהוא הורה לשקול את ה"נתון" החדש שהתגלה לה בעתירה. בהחלטה המחודשת בוועדה, לא הושגה תמימות דעים, ולכן ההחלטה להעניק לשניצר את הפרס בוטלה.

הגבורה של אולמרט

רוזובסקי הרבה להופיע בכלי התקשורת בחודשים האחרונים כסנגורו של ראש הממשלה לשעבר אולמרט בתיק טלנסקי המחודש, בו נערך השבוע, הדיון בטיעונים לעונש. רוזובסקי כבר הביע את אכזבתו מהכרעת הדין המחודשת של הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרתה הורשע אולמרט פה אחד בעבירות של קבלת דבר במרמה והפרת אמונים - הכרעה שהפכה את הזיכוי של בית משפט המחוזי לפני כשנתיים. עם זאת, נראה שרוזובסקי נזהר בדבריו, בהתייחס להכרעת הדין החדשה.

- מה להערכתך הפך את הקערה על פיה והביא לשינוי הגישה של בית המשפט המחוזי בתיק?

"יכול להיות שהיה כאן מסר, שאולי קיבלו שופטי המחוזי מבית המשפט העליון בהחלטתו להחזיר את הדיון למחוזי. אם בית המשפט העליון לא היה חושב שיש בראיות כדי לשנות את התמונה, אולי לא היה מחזיר את הדיון. בכל מקרה, השופטים שמעו את הראיות החדשות והחליטו שזה מטה את הכף".

- האם ניתן לאתר בדבריך רמז שהשופטים פעלו בהתאם לרצון להימנע מהפיכת הכרעתם בעליון ולא לפי מיטב מצפונם ושיפוטם?

"לא הייתי רוצה שכך יצטיירו דברי. אני בפירוש חושב שהשופטים פסקו כפי שפסקו, כיוון שסברו שיש בראיות החדשות כדי לשנות את הכרעתם. אני אינני מסכים עם ההכרעה, אבל לא מטיל ספק בכוונות השופטים".

- איך אולמרט קיבל את הכרעת הדין בתיק?

"הוא כמובן התאכזב מאוד. הוא עובר תלאות מתלאות שונות, והוא כמובן סבור שהוא זכאי. הוא מתמודד בגבורה עם הקושי הזה".

- שופטי המחוזי ייחסו משקל שלילי רב להחלטתו של אולמרט שלא להעיד שוב לטובת עצמו בהליך המחודש. מה היה הרציונל מאחורי ההחלטה הזאת?

"צריך לזכור את ההיסטוריה של התיק. אהוד אולמרט חדל לכהן כראש ממשלה בשל החלטת הפרקליטות לבקש את עדותו המוקדמת של מוריס טלנסקי, באופן חריג, עוד לפני הגשת כתב האישום. ההחלטה הזו גזרה את דינו של אולמרט גם לכך שיוגש נגדו כתב אישום. דבר גרר דבר. אז בסופו של התיק, שהתחיל בחריג קיצוני ויוצא דופן, אחרי שאולמרט העיד יותר מ-20 ישיבות כעד הגנה, הוחזר התיק בשלב הערעור למשפט מחודש בבית המשפט המחוזי. אני חושב שנאשם במקרה כזה, סביר שיחשוב שאם לא הוכיחו את אשמתו, כפי שסבר, אינו צריך להעיד.

"יש שאלה משפטית מה משמעות אי-מתן עדות נאשם בשלב כזה של המשפט וכך או כך, אין חובה להעיד בגלל שזה יספק כל מיני תאוות של התקשורת. אדם שיש הקלטות סתר שלו, זה תמיד מביך להיחקר בלי קשר לשאלת אשמתו. הוא חשב בסופו של דבר שלא היה בחומר מספיק כדי להרשיעו".

- של מי הייתה ההחלטה שלא להעיד שוב? האם אתם מתחרטים על ההחלטה הזו?

"זה היה על דעתנו וגם על דעתו. להערכתי, היינו מקבלים את אותה ההחלטה גם היום".

- בדיון בטיעונים לעונש ביום שלישי האחרון נשמע אולמרט נרגש והיה אף לא רחוק מהבעת חרטה על המעשים שהביאו להרשעתו. הוא גם סיפר על קשייו האישיים בצל פרשיותיו. איך נוסח הטקסט שהקריא אולמרט?

"הדברים שאמר אולמרט הוקראו מהכתב אך יצאו מהלב. הוא זה שניסח אותם והם ביטאו במדויק את תחושותיו ואת המסר שהוא ביקש למסור. הדברים היו כנים ולכן נגעו ללב וריגשו. אולמרט דיבר בכנות על מה שעובר עליו בשנים האחרונות.

"שופטים הם בני אדם, ועורכי הדין הם בני אדם, והשפיטה היא תהליך אנושי"

הראיון עם עו"ד איל רוזובסקי נערך ערב השקת ספרו "סודות הליטיגציה", שחיבר אודות תחום עיסוקו האהוב עליו. לא מדובר בספר משפטי מהסוג שנוהגים לצטט בכתבי בית דין, גם לא בדיוק ברומן או באוטוביוגרפיה. מדובר בספר שעוסק בחייו של הליטיגטור מנקודת מבט פרקטית ואנושית, ומתאר תופעות וחוויות העוברות על ליטיגטור בחייו המקצועיים. זאת, בהתבסס על אירועים שקרו לרוזובסקי לאורך הקריירה שלו, בהשמטת פרטים המזהים את המעורבים. כיאה לטקסט שנוסח בידי ליטיגטור ותיק, הטקסט מנוסח בקפידה, מעומד כטקסט אקדמי ומציין את מראה המקום של כל פרט או ציטוט.

- מה גרם לך לכתוב ספר, הגעת לשלב הסיכומים?

"האמת היא שלפני כמה שנים ביקשו ממני במרכז הבינתחומי להעביר קורס בתחום הליטיגציה. נעניתי בשמחה. פתאום נדרשתי להסביר לעצמי מה אני עושה, כדי שאוכל להסביר לאחרים. התהליך הזה היה מרתק עבורי, עם עצמי. אחרי שנתיים או שלוש שהעברתי את הקורס אמרתי לעצמי שכבר אספתי את החומר הדרוש, אז למה לא להפוך את זה לספר? אחר-כך גיליתי שזה היה הרבה יותר רחוק מספר ממה שחשבתי בתחילה. תחום הליטיגציה, הוא תמיד תחום מעניין. יש דרמה, יש עימותים, ויש דינמיקה".

- מה מטרת הספר?

"אני מצפה שאנשים שמתעניינים בתחום, בין שהם עורכי דין, סטודנטים למשפטים או אפילו סתם אנשים שליטיגציה מסקרנת אותם, יקראו וייהנו".

אחד הנושאים שרוזובסקי עוסק בהם בספר, הוא חוסר האוביקטיביות המוחלט של הליטיגטור, שמזדהה עם הלקוח כמעט באופן אוטומטי מיום קבלת התיק לטיפולו. תוך כדי קריאת החומר, מספר רוזובסקי מתרחש אצל עורך הדין תהליך פנימי של הזדהות עם הלקוח. "כבר למן פגישת ההיכרות הראשונה עם הלקוח, עורך הדין מתחיל לראות את התמונה מנקודת המבט של האינטרסים של הלקוח", הוא אומר.

רוזובסקי מתאר בספר שתי שיחות אופייניות בדרכם של עורכי הדין חזרה מבית המשפט. האחת, לאחר החלטה "טובה" של השופט מבחינתם של עורכי הדין - במסגרתה משבחים את השופט על תבונתו, ההיכרות עם התיק, והיכולת לבור את המוץ מן התבן; האחרת, לאחר החלטה פחות מוצלחת מבחינת עורכי הדין, נוגעת לחוסר ההיכרות של השופט עם התיק, ההתמקדות בטפל וחוסר ההקשבה של השופט.

הליטיגטור כלוחם בודד

חלק אחר בספר עוסק בבדידותו של הליטיגטור העומד בראש הצוות המייצג בתיק, אותו מתאר רוזובסקי כ"לוחם בודד". "הליטיגטור מוקף בעוזרים - עורכי דין ומתמחים המכינים עבורו את התיק, מסייעים לו בכתיבה, במחקר ובהכנת התיק; הוא מלווה בלקוח ובמקורביו", מספר רוזובסקי. "אבל, כשהוא עומד מול השופט לטעון, להשיב לשאלות, להגיב להצעות פשרה, לחקור חקירה נגדית - הוא עמוד בדד".

- אתה מתייחס הרבה להיבטים הבין-אישיים של הההתנהלות באולם בית המשפט. מניסיונך, כמה משפיעה היכרות קודמת של עורך דין ותיק עם השופט מתיקים קודמים?

"אחד הדברים החשובים מבחינת הליטיגטור זה שאתה תהיה אמין בעיני השופט. לא שזה מביא לכך שאתה זוכה בכל דיון ובכל תיק, אבל לפחות השופט מקשיב לך בנפש חפצה. אם אתה נתפש כלא אמין - גם את זה אין לך. כמובן שככל שיש בינך לבין השופט ניסיון מצטבר, דרכו של עולם שהשופט מקשיב יותר לעורך הדין המוכר לו. זה היה תמיד וזה יהיה תמיד, ואני סבור שבדרך-כלל זה לא משפיע על התוצאה.

"בסופו של דבר מלאכת הליטיגציה היא לשכנע שופט, לא כל שופט אלא בכל פעם את השופט הספציפי שמולו אתה עומד. השופט הוא אדם. כמו כל אדם יש לו אהבות ושנאות וחולשות אנוש וגם דעות קדומות".

- אז מי שהפרוטה מצויה בכיסו כדי לשכור את עורך הדין הוותיק והמוכר מקבל את יומו בבית המשפט יותר ממי שאין בידו את האמצעים?

"אני חושב שזה יהיה תמים ונאיבי להגיד שאין חשיבות לשאלה מי מייצג אותך בבית המשפט. כמו שאתה הולך לניתוח, ויש לך יכולת כלכלית, אז תשלם כדי שמנהל המחלקה ינתח אותך, ואם אין לך יכולת כלכלית, תקבל את מי שבית החולים יחליט שינתח אותך, ואולי תקבל אותו באיחור של כמה חודשים; גם בצד המשפטי - אנשים בוחרים את מי שייצג אותם מתוך מחשבה שהסיכוי שעורכי הדין שבחרו יביא לזיכויים או לנצחונם בתיק האזרחי. גם זו דרכו של עולם. שופטים הם בני אדם ועורכי הדין הם בני אדם, והשפיטה היא תהליך אנושי".

איל רוזובסקי

■ אישי: בן 55, מתגורר באבן-יהודה, נשוי לעדנה ואב לשני ילדים: עינב (24) ויונתן (21).

■ אבני-דרך בקריירה: תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית ותואר שני מ-London School of Economics. החל את הקריירה המשפטית לפני 29 שנים כמתמחה של שופט העליון, מנחם אלון. שימש כעורך דין ובהמשך שותף במשרד עו"ד חיים צדוק. בשנת 2006 פרש ממשרד צדוק יחד עם קבוצת עורכי דין והצטרף למשרד צלרמאיר, פילוסוף ושות' (לימים צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר, טולידאנו ושות'), בו הוא מכהן כשותף בכיר בתחום הליטיגציה עד היום.

■ בין לקוחותיו: אהוד אולמרט, הרב יאשיהו פינטו, אבי בניהו, בנק לאומי, קרן אייפקס ופסגות.

■ משהו נוסף: בצעירותו חלם להיות שחקן כדורגל; שמו עלה בעבר כמועמד לשיפוט בבית המשפט העליון; חבר הוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה (2009), חבר ועדות ציבוריות שונות ומרצה בתחום הליטיגציה במרכז הבינתחומי הרצליה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988