"איילת שקד תהיה מתונה וזהירה בתור שרת משפטים"

אתמול (ד') התבשרנו על ההסכם הקואליציוני בין הבית היהודי לראש הממשלה הנכנס בנימין נתניהו, לפיו, בין היתר, מפלגת הבית היהודי בראשות נפתלי בנט תקבל את תיק המשפטים, וחברת הכנסת איילת שקד תהיה שרת המשפטים הבאה.

מאז הפרסום סופגת שקד לא מעט אמירות משפילות, מעליבות, סקסיסטיות, מגורמים שונים (בהם חברי כנסת לשעבר, עיתונאים ועוד) - ואלה תופסות את הכותרות.

ואולם במקביל, מתחת לרדאר, נשאלות גם שאלות חשובות, מהותיות ומקצועיות, הנוגעות לתוכניותיה כשרת משפטים ולשינויים שתעשה - או שלא - במערכת המשפט במסגרת התפקיד החדש.

התוכניות של הבית היהודי למשרד המשפטים ידועות. בעבר הצהירו בכירי המפלגה על רצונם לערוך שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים ולהפחית (אם לא לבטל) את מספר השופטים בוועדה; על כוונתם לקדם חוק יסוד החקיקה שיצמצם, אם לא יבטל, את סמכותו של בית המשפט העליון לבטל חוקים לא חוקתיים; ועל רצונם לפצל את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה ולנתק את הקשר בינו לבין היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה.

שקד עצמה התבטאה לא פעם בנוגע לנושאים הללו, ובין היתר אמרה בראיונות ובכנסים שונים כי "שופטי בית המשפט העליון לא ימנו את עצמם"; כי "הבעיה המרכזית היא שבית המשפט העליון לא מאוזן בין שמרנים לליברלים", כי "שינוי שיטת בחירת השופטים יכול גם הוא לעשות סדר רב במערכת"; כי "אין איזון כיום בין הרשות המחוקקת לשופטת, ויש עליונות של השופטת על המחוקקת והמבצעת", מה שגורם לכך ש"הרשויות שנבחרות על-ידי הציבור כיום לא מצליחות לממש את ייעודן ואת רצון העם".

אחד הפתרונות שהציעה ל"בעיות" שציינה היה בחקיקה עוקפת בג"ץ, החלת חוק יסוד החקיקה, שמצד אחד ייתן לבית המשפט העליון את הסמכות לבטל חוק, ומצד שני יאפשר לכנסת להתגבר על הפסילה ברוב של 61 או 65 חברי כנסת.

גישה זו, שאותה הביעה שקד במהלך כהונתה כחברת כנסת ובחודשים החולפים בפרט, חולקת קווי דמיון רבים עם גישתו של שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, אשר בתקופת כהונתו חל קרע ביחסים בין משרד המשפטים לבית המשפט העליון. בעקבות זאת, כידוע, תקופת כהונתה של השופטת בדימוס דורית ביניש כנשיאת העליון לא הייתה תקופה פורצת דרך, אלא כזו שבה ניסה העליון לשמור על מעמדו מול שורה של גורמים שביקשו לצמצם את סמכויותיו, ובראשם השר דאז, פרידמן.

על רקע זה עולה השאלה האם בית המשפט העליון צריך להיערך ליום שאחרי מינויה של שקד לשרת המשפטים? האם צריך להתחמש? לרקום תוכנית מנע? לחשוש למעמד בית המשפט העליון ולמערכת המשפט בכללותה?

שורת מומחי משפט מובילים משיבים לשאלה הזאת היום בשלילה ומנסים להרגיע את המערכת בטרם תפרוץ הסערה.

"לו אני מרים נאור (נשיאת בית המשפט העליון - א.ל.ו), הייתי הולך לישון בשקט. לא תהיה כל פגיעה בבית המשפט העליון, ואם מישהו ינסה לפגוע בו - הניסיון ייכשל", אומר עו"ד רם כספי, מבכירי עורכי הדין בישראל.

לדברי כספי, "מה שרואים מכאן לא רואים משם. אבי ז"ל, שהיה איש מאוד חכם, אמר שמה שפוליטיקאי אומר מחייב את השומע. אם יש דבר שצריך לשמור עליו מכל פגיעה אפשרית, הרי זה בית המשפט העליון, מכיוון שזה המעוז האחרון של כל אדם באשר הוא אדם.

"מעבר לעובדה שהשרה הנכנסת, לו תהיה שקד, תלמד להכיר את המערכת ותראה דברים שלא ידעה קודם, באופן מעשי בקואליציה של 61 חברי כנסת אין-אין-אין לבית היהודי כל יכולת להעביר תיקוני חקיקה מהותיים. יש מספיק חברי כנסת מתוך הקואליציה, ובראשם - תתפלאו לשמוע - ראש הממשלה בנימין נתניהו, שיתנגדו לכך. היא לא תעשה שום תיקון בשום חוק יסוד. זה ברור".

גם עו"ד פנחס רובין, ראש משרד י. גורניצקי, לא סבור כי העברת תיק המשפטים לשקד ולבית היהודי מבשרים רעות למערכת המשפט. "עם התפקיד באה האחריות", אומר רובין.

לדבריו, ההיכרות שלו עם ח"כ שקד אמנם שטחית - "לא מכיר את שקד זולת מפגש ראיוני אחד שהיה לי יחד איתה" - אך הוא התרשם מכישוריה, יכולותיה ותבונתה, כך שהוא אינו חושש למערכת.

"התרשמתי שהיא בחורה אינטליגנטית, משכילה, והעובדה שהיא בחורה צעירה לא גורעת מתבונתה, ולכן אני מאמין שכאשר היא תיכנס לתפקיד ותיכנס לאווירה החדשה, היא תהיה מתונה יותר וזהירה יותר בהחלטות.

"אני מכיר את השקפותיה מתוך ראיון משותף שקיימנו, ושמעתי אותן. הריאיון כלל גם את פרופ' דניאל פרידמן כחלק מהמרואיינים, ואז נוכחתי לדעת שדעותיה אינן רחוקות מדעותיו, ויחד עם זאת שמתי לב שהיא גם בחורה קשובה. אני לא מביע דאגה וגם לא מבקש להרים דגל של סכנה כתוצאה מכהונתה כשרת משפטים".

- להערכתך, אם כן, לא צפויה מהפכה במערכת? לא צפויים שינויים דרמטיים בסמכויותיו של בית המשפט העליון?

עו"ד רובין: "לחלוטין לא. יהיו מיני שינויים, ותהיה תנופה חדשה - אך אינני מדבר על תנופה מסוכנת. שקד לא תפגע בסמכויות ובמעמד של בית המשפט העליון, והיא אפילו תנסה לייעל את המערכת. כשהיא תיכנס לתפקיד, היא תבין בצורה יותר מעמיקה את הצד השני של המטבע ואת העובדה שעולם המשפט מתנהל בדרך של אבולוציה ולא בדרך של רבולוציה, ושבסך-הכול, בהתחשב בחלופות, אנחנו במצב משפטי טוב, זולת השיפור שנדרש בזריזות ההחלטות השיפוטיות ובצורך להגדיל את מצב השופטים".

עו"ד בוקי כצמן, שותף בכיר במשרד הרצוג-פוקס-נאמן ומועמד לראשות ועד מחוז תל-אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין, מצטרף אף הוא לההערכות לפיהן לא צפויה מלחמה בסגנון פרידמן-ביניש בתקופת שקד-נאור.

לדבריו, "אני מאמין שהתבונה והאחריות של איילת שקד או של כל שר אחר, בסופו של דבר יגברו. אני לא צופה עידן פרידמן חדש. היה עידן כזה, ואני מקווה שכולם למדו איזה נזקים היו ממנו.

"לדעתי, כולם ישכילו שלא להגיע למצב של התנגחות עם שר המשפטים ובית המשפט העליון, כיוון שזה מחליש את המערכת המשפטית ואת האמון במערכת המשפטית - שגם ככה נמצאת בעין הסערה ונתונה לביקורת מתמדת. לדעתי שקד תבין את זה מהר, יותר מהר ממה שכולם חושבים".

עו"ד כצמן אף סבור כי העובדה ששקד אינה משפטנית ואינה מכירה את המערכת, עשויה לפעול לטובת מערכת המשפט כשהיא תיכנס למשרד המשפטים. "פרידמן הכיר היטב את המערכת וגיבש דעות במשך שנים. שקד לא מכירה את המערכת, ואני סבור שאחרי שהיא תכיר ותיקח את הזמן ללמוד אותה - היא תשקול שוב את כל העמדות הקודמות שלה. דווקא בגלל שהיא לא באה מתוך המערכת, יהיה לה יותר קל לשנות עמדות שנראות היום מאוד קיצוניות".

עוד מוסיף עו"ד כצמן כי "למערכת המשפטית יש בעיות אחרות יותר חמורות ופחות פוליטיות, שבהן צריך לטפל שר משפטים חדש, לדוגמה עינויי הדין שעובר האזרח בסבך המשפטי בין כתלי בית המשפט, ייעול ההליך המשפטי והקטנת הסחבת בבתי המשפט. אז במקום להתרכז בהחלשת המערכת, כדי להתרכז בחיזוקה".

באשר לטענות שעלו בימים האחרונים על כך ששקד אינה משפטנית ולכן אינה יכולה לעמוד בראש המערכת, דווקא המשפטנים הם אלה שדוחים טענה זו. "אני לא חושב ששר משפטים חייב להיות עורך דין, כמו ששר בריאות לא חייב להיות רופא. נקודת הפתיחה היא יותר קשה ממי שמכיר את מערכת המשפט, אבל מצד שני אם מדובר באדם שמבין את הפוליטיקה, חכם ואחראי - הוא יכול ללמוד את המערכת, וזה לפעמים יכול להיות יתרון. היו שרי משפטים שהיו משפטנים, ולא בטוח שהקדנציה שלהם הייתה מוצלחת".

עו"ד צבי פירון, העומד בראש משרד מ.פירון ושות', מצטרף להערכות כי מינויה של שקד לתפקיד אינו צפוי להצית מלחמה עם בית המשפט העליון. לדבריו, "האווירה שונה, הנשיאה שונה, אין מערכת יחסים עכורה קודמת, וגם מעמדה של השרה שונה".

- בעבר הודיע הבית היהודי על כוונתו לשנות את הרכב הוועדה למינוי שופטים, כך שיהיו 3 נציגים לכל צד: שופטים, פוליטיקאים ועורכי דין. מה דעתך?

עו"ד פירון: "כל שינוי בהרכב הוועדה למינוי שופטים הוא מיותר ומזיק, ויש בו כדי לפגוע בעצמאות ובמעמד של בתי המשפט ושלטון החוק".

- יוזמה נוספת של הבית היהודי היא קידום חוק יסוד החקיקה המבקש להגביל את יכולתו של בג"ץ לפסול את חוקי הכנסת. להערכתך זה יעבור?

"בהתחשב בקואליציה הצרה הנוכחית ובעמדת שר האוצר וסיעתו, איני צופה שינויים של ממש במערך הכוחות בין הרשות השופטת לרשות המבצעת, אם כי ייתכן שרטוריקה מלחמתית תזיק למערכת. ישנם חוקים פסולים ואסורים, והעובדה שהם מועברים ברוב מיוחס בכנסת אינה מנקה אותם. במקרים אלה, לבית המשפט העליון יש לא רק את הזכות אם כי גם החובה לפסול אותם, ובכך להגן על הדמוקרטיה ועל אורחות חיינו במדינתנו".