מיכאל לוי: השתתפתי בהנפקה בגלל דנקנר; לא עשיתי בדיקות

"החלטתי להשתתף בהנפקה בגלל נוחי דנקנר. ההיכרות האישית שלי איתו הובילה לכך, וכן בשל תחושת הערכה עמוקה כלפיו. לא עשיתי בדיקות לגבי המניה. עד היום אני עדיין מחזיק במניות אי.די.בי" - כך העיד היום (ד') איש העסקים מיכאל לוי, אחד מעדי ההגנה האחרונים במשפטם של נוחי דנקנר ואיתי שטרום בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

דנקנר ושטרום מואשמים כי הריצו את מניות חברת אי.די.בי אחזקות בסמוך להנפקת החברה, שזכתה לכינוי "הנפקת חברים", כדי לשפר את סיכויי ההנפקה.

לפי כתב האישום, דנקנר ושטרום גייסו מהציבור באופן תרמיתי בימים הקודמים להנפקה (בין התאריכים 21-23 בפברואר 2012) סכום של 321 מיליון בשקל כדי לתמוך בשער גבוה למניה.

בהתאם לכתב האישום, הרצת המניות בוצעה באמצעות שורה של עסקאות מתאומות שביצעו שטרום, בעלי חברת ISP, ושותפו, עדי שלג, שהפך לעד מדינה בתיק, דרך חשבונות שלהם ושל קרוביהם.

לפי כתב האישום, בתקופת ההרצה דאג דנקנר שמקורביו ירכשו מחוץ לבורסה מניות במחיר נמוך מ"המריצים", כדי לא לגרום להם להפסדים. הרכישה מחוץ לבורסה בוצעה באמצעות רכישת מניות אי.די.בי שהחזיקה חברת ISP שבבעלות שטרום.

במהלך הדיונים בחודשים האחרונים הגיעו עוד ועוד עדי הגנה לבית המשפט מטעם דנקנר ושטרום, שניסו לשכנע את השופט חאלד כבוב כי לא נרקמה תוכנית תרמיתית, אלא אותם המשקיעים שהשקיעו בהנפקה, גויסו סך-הכול כדי להעניק עזרה לחברם הטוב.

"הכרתי את דנקנר כשהייתי יו"ר אל-על, ודנקנר היה יו"ר ובעלים של ישראייר. לבד מקשר זה, לא היה בינינו קשר עסקי, אלא שררה בינינו מערכת יחסים ידידותית במשך עשרות שנים. על ההנפקה שמעתי לראשונה במהלך ארוחת צהריים עם דנקנר באמצע חודש פברואר (2012)", אמר היום מיכאל לוי בעדותו.

"שם בפעם הראשונה הוא העלה את הנושא שעומדת להיות הנפקה, ושאל אם אני מוכן להשתתף. אמרתי לו שאני רוצה לחשוב על זה. בסוף הסכמתי, בין היתר בגלל ההיכרות האישית שלי עם דנקנר ובשל ההערכה עמוקה כלפיו", הסביר לוי לעו"ד גיורא אדרת המייצג את דנקנר.

לוי, בעל השליטה ביבואנית הרכב סמל"ת (סוכנות מכוניות לים התיכון) המייבאת לישראל את פיאט ואלפא רומיאו, הוא חברו ומקורבו של דנקנר. לוי רכש מניות אי.די.בי בשווי 5 מיליון שקל בשלב המוסדי בהנפקת אי.די.בי אחזקות בחודש פברואר 2012 (כשבהמשך הפסיד אותם), שעומדת במרכז כתב האישום נגד דנקנר.

לוי לא הגיע לבד לדיון, אלא התחמש בעורך דינו, אייל רוזובסקי, והסתודד איתו על ספסלי בית המשפט בטרם עלה לדוכן העדים.

"למרות שידעתי שהחברה עוברת תקופה לא קלה, האמנתי בהנפקה. הרי כל איש עסקים מכיר את אי.די.בי ויודע במה דנקנר עוסק. הייתי שם מספר שנים, ואני מכיר את החברה היטב. התרשמתי עמוקות מהעובדה שדנקנר ומשפחתו הולכים להשקיע באותה הנפקה, לכן זה נתן לי את השקט. אפילו לא עשיתי בדיקות לגבי מחיר המניה", אמר לוי בעדותו.

בחקירה הנגדית נשאל לוי על-ידי עו"ד מאור ברדיצ'בסקי מהפרקליטות האם הובטחו לו טובות כלשהן עבור ההשתתפות בהנפקה.

"דנקנר לא הבטיח לי כלום", השיב לוי. "היו כמובן סיכונים בהשקעה, כמו בכל השקעה. אף איש עסקים לא רוצה להפסיד. בכל מקרה, לא הייתי מעורב באופן ישיר, אלא התייעצתי עם האנשים הפיננסיים שלי, והחלטתי שאני כן משקיע".

לוי ועדי ההגנה האחרים מנסים להלך בין הטיפות במהלך עדותם, כאשר מחד הם מציגים כי מדובר בהתגייסות לגיטימית לטובת ה"חברות" השוררת ביניהם לבין דנקנר, ומאידך הם דואגים לנפנף ב"חוש העסקי" שלהם ולטעון כי ההנפקה ניבאה להם רווחים.

בגלל שלוי, בסופו של יום, הפסיד את השקעתו הכספית, הפסד שהיה ניתן למנוע מראש לאחר בדיקה כלכלית של החברה והתייעצות עם יועץ מקצועי - השופט כבוב הקשה ושאל אותו: "אז אתה אומר שהתייעצת עם יועצך הפיננסי בקשר להנפקה או לא?".

תשובתו של לוי הייתה פתלתלה: "מדובר על חברה גדולה ועל הנפקה לא קטנה. היה רצון לעזור. באופן כללי, בהשקעות הפיננסיות אני פחות מתערב וכן מתייעץ, אבל במקרה הזה, בגלל שהיה מדובר בהחלטה חשובה על ההנפקה בסדר גודל כזה, ראיתי בכך הזדמנות כן להשקיע בה. לכן אמרתי לאיש הפיננסי שלדעתי כדאי להשקיע".

אבי מתן: "התנדבתי לעזור"

עד ההגנה השני שהעיד היום - וכנראה העד האחרון מטעם ההגנה בתיק זה - היה איש העסקים אבי מתן, מהנדס תעשייה וניהול שהיכרותו עם דנקנר הייתה במסגרת עבודתו בחברת דנקנר השקעות. כיום הוא יזם בתחום הנדל"ן.

ככל הנראה, דנקנר עורך ארוחות צהריים מושקעות, שכן גם מתן העיד כי ההצעה להשקיע בהנפקה הגיע על רקע ארוחת צהריים עימו.

"עם דנקנר נהגתי להיפגש אחת לחודש. גם אני, שותפיי משפחתי וחבריי, היינו מושקעים באי.די.בי והחזקנו לא מעט ממניות החברה בתקופה הזו", אמר מתן. "בערב ההנפקה דיברנו עם נוחי. הוא שאל את דעתי, אז אמרתי שאם זה יעשה טוב לחברה, אני אצטרף להנפקה מיוזמתי. בסופו של דבר השקעתי 2 מיליון שקל, והשותף שלי השקיעה 1.2 מיליון שקל. בהמשך הוא הקטין את ההשקעה בגלל שרכש דירה לבנו".

לשאלת עו"ד אדרת מה היו השיקולים ששקלו הוא ושותפיו כשהחליטו להשקיע, השיב מתן: "לא עשיתי בדיקות. ראייתי שההנפקה היא לטובת החברה ושום שיקול אחר. צריך להבין את יחסי האמון ביני לבין נוחי. ידענו גם בעבר שהחברה במצב לא טוב".

לדבריו, "כבר כשהתחלתי להשקיע בין השנים 2008-2009, המניה הייתה נמוכה. סך-הכול התייחסתי להשקעה באי.די.בי לטווח ארוך. אני רק ציפיתי שהיא לא תגיע לאפס".

גם מתן המשיך בקו העדות לפיו מדובר היה בהשקעה חברית. "אחרי שלקחו לנוחי את החברה, מכרתי את המניות. ההשקעה בהחלט הייתה משמעותית. אני התנדבתי לעזור לו, הוא לא ביקש. היה לי כסף בבנק בשווייץ. רציתי להשתתף בהנפקה המוסדית, אך לא יכולתי. דיברתי עם הבנק שישקיע במניות באופן מוסדי, אך לא הייתה אפשרות. אז השתתפתי בהנפקה הציבורית".

עוד ציין מתן כי לדעתו דנקנר לא "התאכזב" - כפי שטענה הפרקליטות בחקירה הנגדית - לאחר שסכום ההשקעה שלו ושל קבוצתו לא היה כפי שדנקנר ציפה שיושקע, בסך של 4 מיליון שקל. "אני לא הבנתי שהוא התאכזב", אמר. "?זה כבר היה אחרי שהיה לו את כל הכסף להנפקה. במקום זה השקענו 'רק' 3.2 מיליון שקל".

עו"ד אדרת ציין לקראת סוף הדיון כי ישנו עד נוסף אותו מבקשת ההגנה להביא, עו"ד דיוויד פוקס המתגורר בארה"ב, שהיה גם אחד מהמשקיעים בהנפקה. שלבי הסיכומים בתיק יתקיימו בדצמבר 2015.