התארגנות עובדים אחרי פס"ד פלאפון: מה מותר ומה אסור?

גל ההתארגנויות הביא לשלל התנגשויות בין עובדים למעסיקים ■ חלקן הגיעו עד בתי המשפט והולידו פסיקות חשובות בתחום יחסי העבודה הקיבוציים

הפגנת עובדי מקדונלד'ס / צילום: רוני שיצר
הפגנת עובדי מקדונלד'ס / צילום: רוני שיצר

בשבוע שעבר נחשף ב"גלובס" כי עובדי פירמת רואי החשבון הגדולה בארץ, ארנסט אנד יאנג ישראל, עשו צעדים להקמת ועד עובדים, בתוך העלאת טענות על שכרם הנמוך ותנאי העבודה. שלשום (ב') נעשה מהלך דומה גם בקרב עובדי פירמת רואי החשבון KPMG-סומך-חייקין. אם יצליחו מהלכי ההתארגנות של רואי החשבון, הם יצטרפו למאות אלפי עובדים שהתארגנו בשנים האחרונות והגיעו להסכמים קיבוציים עם מעסיקיהם.

התארגנויות העובדים בארץ זוכות בשנים האחרונות לעדנה ולהתעוררות מחודשת, והתופעה חוצה מגזרים ותחומי עיסוק - מרשתות מזון מהיר כמו בורגראנץ' ומקדונלד'ס ועד חברות בולטות במשק כמו פלאפון, סלקום, מגדל, כלל ביטוח, כלי תקשורת ועוד.

אלא שגל ההתארגנויות הביא גם להתנגשויות לא מעטות בין עובדים למעסיקים. חלקן הגיעו עד בתי המשפט והולידו פסיקות חשובות בתחום יחסי העבודה הקיבוציים.

הלכה תחת ביקורת

ההלכה החשובה מכולן נקבעה לפני כשנתיים וחצי בעקבות מאבקם של עובדי חברת פלאפון על זכותם להתאגד. סכסוך העבודה בפלאפון היה חריג בעוצמתו, ובשיאו גילו העובדים שהשתתפו בשביתה כי בשעות הלילה נלקחו כלי הרכב הצמודים שלהם. בינואר 2013, על רקע הסכסוך בפלאפון, קבע בית הדין הארצי לעבודה הלכה עקרונית שלפיה למעסיק אסור להביע עמדה בעניין התאגדות ראשונית של עובדיו בכל צורה שהיא.

בהמשך, סמכו גם שופטי בג"ץ את ידיהם על ההחלטה וקבעו ביולי 2014 כי בית הדין הארצי קיבל "פסק דין יסודי ומעמיק, אשר לא הותיר אבן לא הפוכה, נדרש לזכויות הרלוונטיות וערך ביניהן איזון, בראי המאפיינים הייחודיים של סביבת העבודה".

מה קורה בשטח מאז התקבל פסק הדין?

פסק דין פלאפון זכה אמנם לתמיכה גורפת של בית המשפט העליון, אך גם נמתחה עליו ביקורת נוקבת מצד מעסיקים ומשפטנים, שטענו כי בתי המשפט הלכו צעד אחד רחוק מדי לטובת העובדים, על חשבון המעסיקים.

אחד ממבקרי פסק הדין הוא עו"ד נחום פינברג, המייצג מעסיקים רבים. לדברי פינברג, "פסק דין פלאפון היה נכון לנסיבות שבהן המעביד חרג באופן קיצוני מהנורמות האוסרות על פגיעה בהתארגנות, אך הוא קובע הלכה שהיא סמן ימני קיצוני מדי".

לדבריו, "התוצאה של פסק הדין היא שארגוני העובדים הפכו למאוד ברוטאליים, משום שיש להם הגנה של בתי הדין לעבודה גם בנסיבות קיצוניות. מבחינת המעסיק, אם אתה מקבל את פסק דין פלאפון כפשוטו, הוא סוגר לו את הפה ואת הידיים נוכח התארגנות עובדיו".

עם זאת, פינברג מציין כי "פסק דין שהתקבל לאחרונה בעניין מקדונלד'ס מראה כי בתי הדין לעבודה לא מוכנים לקבל שחצר המעסיק היא הפקר".

בפסק הדין האמור, שניתן בתחילת החודש, קיבלה השופטת חנה טרכטינגוט מבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב באופן חלקי תביעה שהגישו בני-נוער שהועסקו ברשת מקדונלד'ס, ופסקה כי על החברה לשלם להם פיצוי בסך 25 אלף שקל, משום שהפרה את חוק ההסכמים הקיבוציים ופגעה בהתארגנות העובדים.

עם זאת, החברה עצמה ראתה בפסק הדין הישג, שכן התביעה המקורית של העובדים נגד הרשת עמדה על סכום גבוה בהרבה - 1.4 מיליון שקל.

השופטת קבעה כי ההפרות היו בודדות ויחסית לא חמורות. כמו כן, היא העבירה ביקורת על התנהלות הסתדרות הנוער העובד והלומד, שלחצה על העובדים להתאגד במסגרתה.

"אין ספק כי כל המערכות היום הן בעד התארגנויות, ולאור פסק דין פלאפון למעסיק אסור להביע עמדה נגד ההתארגנות", מסביר עו"ד פינברג, "אבל זה לא אומר שמקום העבודה יכול להיות מקום שבו נציגי הארגונים מסתובבים בלי שום אחריות וללא קבלת רשות ממעסיק".

לדבריו, "גם לאחר פסק דין פלאפון המעסיק רשאי לאסור על נציגי הארגון להסתובב מתי שמתחשק להם במקום העבודה, להפריע, להשתמש במיילים ובפקסים של המעסיק, והוא רשאי לדרוש מהם לבקש אישורים לשם כך. מעסיק רשאי לשמור על אמצעי הקניין שלו ולדרוש מארגון העובדים תיאום - אבל אסור לו להגיד אף מילה על החסרונות שבהתארגנות".

שאלת הוועד הפנימי

עו"ד ארנה לין, המייצגת לרוב את צד העובדים, מעלה את שאלת "הוועד הפנימי". "הסיוע של פסק דין פלאפון להתארגנויות הוא עד כדי כך דרמטי, שמעסיקים מצאו טקטיקות חדשות להתמודד עם התארגנויות, שלכאורה אינן אסורות לפי פסק הדין", היא אומרת.

לדבריה, מהלך הנגד של חלק מהמעסיקים הוא הקמת ועד פנימי (שאינו פועל במסגרת ההסתדרות או ארגון עובדים ארצי אחר) והצגתו כהתארגנות אותנטית, בעוד שהוא למעשה נועד למנוע התארגנויות במסגרת ארגוני הגג.

יש כעת 3 תיקים שבהם הנושא הזה נדון בבתי הדין לעבודה - מנורה מבטחים, איסתא ואמדוקס. "מתעוררת שאלה ראייתית אם באמת אפשר להוכיח שהוועד הוא לא אותנטי, וגם אם הוועדה הפנימי הוא ארגון יציג שיכול לחתום על הסכם קיבוצי ללא הצורך בארגון-גג כמו ההסתדרות. אלה שאלות שעמם יצטרכו להתמודד בתי הדין לעבודה בתקופה הקרובה".

צרו איתנו קשר *5988