לקום בלילה בשביל דייויד בלאט (כדי לקבל את לברון-קרי)

מבחינת רוב הישראלים, גמר ה-NBA בין גולדן סטייט לקליבלנד הוא אירוע מעניין בעיקר בגלל המאמן הישראלי ■ אבל אם כבר קופצים על העגלה, כדאי לשים לב לשפע שהיא מציעה - מפגש מרתק בין שתי קבוצות ששונות כמעט בכל פרמטר: מחבל הארץ שהן מייצגות, דרך הכוכבים המובילים, ועד הכדורסל שהן מכתיבות

סטפן קארי מול קיירי אירווינג, NBA / צלם: רויטרס

1. חבל ארץ. הווריורס נוסדו ב-1946 בפילדלפיה, אבל מאז 1962 מייצגים את מפרץ סן פרנסיסקו - תחילה כסן פרנסיסקו ווריורס, ומאז המעבר לאוקלנד (ב-1971) כגולדן סטייט. אוקלנד, עיר נמל במרחק 20 דקות נסיעה מסן פרנסיסקו, הייתה מוכרת בעיקר כאחת מבירות הפשע של ארה"ב בין 1970-2010, אבל בשנים האחרונות הפכה לאחד המקומות החמים בחוף המערבי, סטטוס שקיבל אישור לפני שנה, כש"הניו יורק טיימס" כינה אותה Brooklyn by the Bay.

כמו בברוקלין, מה שהניע את השינוי באוקלנד היה תהליך ג'נטריפיקציה; עשרות אלפי היפסטרים, שחלק גדול מהם עובדים בסיליקון ואלי, עברו בשנים האחרונות מסן פרנסיסקו היקרה לאוקלנד, תנועה שיצרה בין הערים דינמיקה דומה לזו שקיימת בין ברוקלין הקולית למנהטן היוקרתית. הווריורס, למרות הפריחה ההיפסטרית סביבם, בחרו ביוקרה: המועדון הודיע לאחרונה שבעונת 2018/19 הוא חוזר לסן פרנסיסקו.

הקאבס, לעומת זאת, מייצגים אזור שהוא הכל חוץ מיוקרתי: חבל ארץ פוסט תעשייתי שקיבל את השם Rust Belt. החלודה שמכסה את אלפי המפעלים שנסגרו באזור משנות ה-70 היא גם סימבולית, ואין דוגמה יותר טובה לכך מקליבלנד; ב-2010 המגזין "פורבס" - בניתוח שמשקלל נתונים כגובה המיסים, אחוזי אבטלה, זיהום, פשע אלים, תנועה, מזג אוויר והישגים של קבוצות ספורט - דירג אותה ראשונה ברשימת הערים הכי אומללות בארה"ב.

מאז המצב בקליבלנד השתפר מעט, אבל האתוס של האזור עדיין מאפיין את קבוצות הספורט שלו. הסופר דייוויד גיפלס מאקרון, אוהיו, ביתו של לברון ג'יימס, כתב ב-The Hard Way on Purpose, אוסף מאמרים על החיים בראסט בלט, כי "כאן, באופן ייחודי, אנחנו עושים דברים בדרך הקשה בכוונה. אנחנו מזהים מעלה ויצירתיות הכרחית בלבחור לעשות דברים בדרך הזו".

2. כוכבים. אם במיאמי - בגלל החבירה לווייד ולכריס בוש - לברון ג'יימס הואשם שהוא בוחר בדרך הקלה, בפלייאוף הנוכחי הוא נאלץ לעשות הכל בדרך שמזוהה עם הראסט בלט. הסיבה הראשונה היא כמובן הפציעות של קווין לאב ושל קיירי אירווינג. הסיבה השנייה, והלא פחות חשובה, היא שג'יימס של העונה הוא לא אותו שחקן אולטרה יעיל שהוביל את מיאמי לשתי אליפויות.המספרים שלו בפלייאוף עדיין נהדרים - 27.6 נק', 10.4 ריב' ו-8.3 אס' - אבל הוא קולע רק ב-42.8% מהשדה. בפלייאוף הקודם הוא קלע 27.4 נק' למשחק ב-56.5%. הירידה החדה ביעילות של ג'יימס ניכרת במיוחד מעבר לקשת - הוא קולע משם רק ב-17.6%, לעומת 40.7% בפלייאוף הקודם. האזור היחיד שבו ג'יימס עדיין מאוד יעיל הוא מתחת לסל (57.7%). עד עכשיו קצת פחות מחצי מהזריקות שלו בפלייאוף נלקחו מתחת לסל. נגד גולדן סטייט הוא יהיה חייב להגדיל משמעותית את הכמות הזו.

בצד השני סטפן קרי, ה-MVP הטרי, ימשיך לזרוק שלשות בכמות שעבור כל שחקן אחר נחשבת מטורפת. קרי זורק בממוצע 11 שלשות למשחק בפלייאוף, לעומת שמונה בעונה הרגילה, וממשיך לפגוע באחוזים מטמטמים: 43.7% בפלייאוף, לעומת 44.3% בעונה הרגילה. הזריקה המאוד מהירה שלו - קרי צריך רק 0.4 שניות כדי להוציא את הכדור מהיד, השחרור הכי מהיר בתולדות המשחק - מאפשרת לו לקלוע גם מעל שמירה, אבל אפילו כשהוא לא קולע קרי משפיע על המשחק ברמה כמעט לברונית, בגלל התנועה הבלתי פוסקת שלו, שמושכת את ההגנה ופותחת נתיבים לחבריו. "הרבה אנשים לא מבינים איזה מנוע אדיר יש לו", אמר ג'יימס. "אני לא חושב שהיה אי פעם שחקן שמסוגל לקלוע אחרי כדרור ואחרי תפיסה (של מסירה) כמוהו. זה על-טבעי. אתה תמיד חייב להיות מודע אליו". המודעות הזאת לא מונעת מקרי לקלוע 29.2 נק' למשחק בפלייאוף, ולכן כשג'יימס נשאל איך מאטים אותו, התשובה שלו הייתה: "באותה דרך שאתה מאט אותי. אתה לא יכול".

3. סגנון משחק. גולדן סטייט מגלמת את הצייטגייסט ההתקפי ב-NBA, שמכונה Pace and Space. בעונה הרגילה היא הייתה הקבוצה המהירה בליגה עם קצת יותר מ-100 פוזשנים במשחק, בפלייאוף קצת האטה (96.6 פוזשנים במשחק), אבל העקרונות שלה לא השתנו: אם יש זריקה פנויה כשההגנה עדיין לא מאורגנת - מה טוב (17.6% מהזריקות שלה נלקחות אחרי שש שניות או פחות); אם אין - מרווחים את המגרש עם כמה שיותר קלעים, ולא מפסיקים לנוע ולמסור עד שמישהו מתפנה. התוצאה: 64.4% מסלי השדה של גולדן סטייט בפלייאוף נקלעים כתוצאה מאסיסטים, מחזה פשוט יפהפה לצפייה.

המחזה שקליבלנד מעלה לא יכול להיות יותר שונה; רק 53.2% מסלי השדה של הקאבס הם תוצאה של אסיסטים, ו-16.5% מהפוזשנים מסתיימים בבידודים (הכי הרבה בפלייאוף), לרוב של ג'יימס. הבידודים של ג'יימס חולבים את שעון הזריקות (כמעט רבע מהזריקות של הקאבס נלקחות בשש השניות האחרונות של השעון), מה שהופך את קליבלנד לקבוצה הכי איטית בפלייאוף עם 92.9 פוזשנים במשחק. זה אולי לא אסתטי, אבל זה יעיל: קליבלנד קולעת 108.6 נק' פר 100 פוזשנים בפלייאוף, יותר מגולדן סטייט (107.3).

4. מאמנים. סטיב קר זכה בחמש אליפויות NBA כשחקן. דייויד בלאט זכה במדליית זהב במכביה. קר למד ממאמנים כמו פיל ג'קסון וגרג פופוביץ'. בלאט הושפע ממאמנים מבריקים אך קצת פחות מוכרים - פיט קאריל (בפרינסטון) ופיני גרשון. קר הוא אידיאליסט שמחפש הרמוניה בין כדורסל "משוחרר וממושמע". בלאט הוא הפרגמטיסט האולטימטיבי. הדבר היחיד שיש להם במשותף הוא ששניהם מאמנים רוקים ב-NBA. "שזה סיפור נחמד", אמר רג'י מילר, שכיום מפרשן ב-TNT, "אבל אני רוצה לראות את סטף נגד לברון".

המאצ'אפ הכלכלי בין קליבלנד קאבלירס לגולדן סטייט ווריורס

צרו איתנו קשר *5988