מנהל רשות המסים: צפוי גל מעצרים נוסף של בעלי חשבונות בחו"ל

בקרוב צפוי גל מעצרים נוסף של ישראלים שמחזיקים חשבונות בנק וכספים לא מדווחים בחו"ל; ובמקביל, בימים הקרובים, יוזמנו לחקירות ישראלים שלא מילאו את טופסי הבקשה של רשות המסים להצהרה על נכסיהם - כך עולה מדבריו של מנהל רשות המסים, משה אשר, שדיבר אתמול (ג') בכנס של הסניף הישראלי של "סטפ ישראל" (ארגון הנאמנויות, העיזבונות והמיסוי הבינלאומי).

בחודשים האחרונים מנהלת רשות המסים חקירה מורכבת ורחבת-ממדים בעניין החשבונות הישראליים הלא מדווחים בבנקים זרים, כחלק ממאבקה בהון השחור של ישראלים המוסתר ברחבי העולם והמוערך ביותר מ-50 מיליארד שקל. מדובר בחשבונות בנק המוחזקים על-ידי ישראלים, בעיקר בבנקים שווייצריים, בהיקף של מאות מיליוני אירו.

אשר ציין כי "יש בישראל בעיה של הון שחור, וכרגע אנו עומדים בתחזיות ועוברים אותן". לדבריו, הודות למלחמה שמנהלת רשות המסים בהון השחור, מתחילת השנה נגבו מסים על הכנסות בסכום הגבוה בלמעלה מ-3.5 מיליארד שקל מהתחזיות.

אשר הדגיש בכנס כי בעולם החדש אין למעלימי מס היכן להתחבא. בשנה שעברה הגיעו לידי הרשות רשימות של חשבונות של לקוחות ישראלים של בנק UBS שווייץ, שקיים חשד לגביהם כי לא דיווחו על נכסיהם המוחזקים בבנק, והרשות כבר החלה בחקירתם. לאחרונה חשף אשר כי בידי הרשות נמצאת רשימה נוספת של ישראלים המחזיקים חשבונות בבנק נוסף בשווייץ, וכי היא פועלת לאיתור עברייני המס ברשימה; אתמול בכנס חשף אשר כי ישנן רשימות נוספות בקנה.

"בעבר שווייץ הייתה הכספת של העולם, אי-אפשר היה להוציא נתונים ממנה. לאחרונה הם יצאו, גם אם בדרך לא חוקית" אמר אשר. "כידוע, יש בנק אחד שממנו כבר קיבלנו נתונים (בנק UBC - א'ל"ו), ויש עוד בנק שווייצרי אחד או שניים בצנרת שבקרוב נפרסם את נתוניו. הסודיות השווייצרית נסדקה - היא כמו כל מדינה אחרת כבר, כפופה לאמנות וצריכה להעביר מידע. הסודיות נגמרה - העולם נהיה הרבה יותר שקוף, הרבה יותר קטן. היום העולם מוקף זכוכית, ורשויות המס רואות את כל הנתונים. זה הזמן לבוא ולהסדיר את ההון הלא מדווח כי רשויות המס יגיעו אליהם".

אשר הוסיף כי "בימים הקרובים תראו גם הזמנות לחקירות של אנשים שלא מילאו את הטופס שנשלח אליהם (בשנה האחרונה שיגרה רשות המסים למעלה מ-100 אלף טפסי הצהרה הדורשים מהנישומים שקיבלו אתם לדווח לאלתר לרשות המסים על הכנסותיהם והונם בארץ ובחו"ל - א' ל"ו)".

בהמשך דבריו פירט אשר את תוכניות רשות המסים והמשך היערכותה למיסוי בעולם גלובלי ושקוף, תוך שהוא מבהיר כי צינורות העברת המידע ממדינות אחרות לישראל, ולהיפך, רק יורחבו. לדבריו, המטרה החשובה ביותר של רשות המסים היא להעשיר את מאגרי המידע ולהצליב מידע בצורה איכותית, על-מנת לאתר מעלימי המס ולצמצם את הכלכלה השחורה.

"בשנים האחרונות אנו רואים התעוררות בנושא חשיפת ההון של ישראלים שנמצאים בחו"ל. הפוקוס הגדול של רשות המסים בימים אלה הוא דגש על תיקוני חקיקה וטיפול במדיניות מס", הבהיר אשר. "רק לאחרונה קמה ממשלה חדשה וכבר מתארגנים לחוק ההסדרים, שבו נצא עם מספר תיקונים. אנו נרחיב את מקורות המידע, נשביח אותם, בדגש על מאגרים פיננסיים בחו"ל. אנחנו עושים מאמצים להשיג חשבונות בחו"ל ומקדמים חקיקה שתוכל לאפשר חלופת מידע יותר אפקטיבי. לצד זה, אנו משקיעים המון בפיתוח מערכות שיאפשרו לנו להצליב נתונים ולהגיע לביקורת בצורה יותר מדויקת".

הגדלת שיתוף-הפעולה עם ארה"ב

אשר התייחס גם להסכם שגיבש משרד האוצר עם משרד האוצר האמריקאי ליישום הוראות ה-FATCA לשיפור אכיפת המס בעולם. לפי ההסכם, שנחתם לפני כשנה, רשות המסים הישראלית תדווח לרשות המס האמריקאית (IRS) על חשבונות של אמריקאים בישראל. ההסכם מסדיר העברת מידע לרשויות המס בארה"ב, באמצעות רשות המסים בישראל, שתקבל את המידע מהגופים הפיננסיים בארץ. עוד סוכם כי בהמשך תהיה אפשרות שרשות המס האמריקאית תדווח על הכנסות בחשבונות של ישראלים בארה"ב.

אשר הבהיר כי קבלת המידע על הישראלים המחזיקים חשבונות בחו"ל קרוב מתמיד. "האמריקאים שלחו לכאן משלחת שבדקה את המערכות שלנו ואת אבטחת המידע והתרשמה מאוד, ואנחנו נוכל לקבל בקרוב נתונים על ישראלים שמחזיקים חשבונות בחו"ל. בנוסף, ה-OECD העתיק את ההצלחה האמריקאית והקים סטנדרט בשם CRS, שגם ישראל התחייבה אליו. אלו סטנדרטים מאוד דומים ל-FATCA ואנחנו נצטרף אליהם עד 2018".

הצלחה להליך בגילוי מרצון

אשר דיבר גם על הליך הגילוי מרצון, שעתיד לפקוע בספטמבר הקרוב, אך כבר ישנם דיבורים על הארכתו. במסגרת הליך זה, נישומים מדווחים לרשויות המס על נכסים שעד כה לא דיווחו עליהם ללא הליך פלילי. "2,100 אזרחים כבר הגישו בקשה לגילוי מרצון והקצב הולך וגודל מיום ליום", אמר והוסיף, כי "יש לא מעט בקשות להאריך את התקופה של הוראות השעה".

עו"ד מאיר לינזן, יו"ר "סטפ ישראל" והשותף המנהל של משרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, התייחס להליך הגילוי מרצון האחרון ואמר כי "הוא המוצלח ביותר מאז ומעולם. חייבים להאריך את תהליך הגילוי מרצון. ישנם בנקים שווייצרים שרק לאחרונה התחילו לדחוף לקוחות לבצע את ההסדר. הבנקים הגדולים כבר עושים זאת מזמן, אבל הקטנים נכנסו לזה רק לאחרונה, ההליכה של משה אשר לציריך הייתה צעד אמיץ מאוד שיביא לגל שייצר הרבה הכנסות".

עם זאת, לדברי לינזן, ממומחי המס הבולטים בישראל, הרשות צריכה לרכז כוחות בחשיפת ההון השחור "בתוך הבית" ולא רק בחו"ל. "חשוב לזכור שיש הרבה יותר הון שחור פה בארץ, בנדל"ן ואפילו בחשבונות בנק, ואני מעודד אתכם לצאת למבצעים גם בארץ", אמר. על כך השיב אשר כי הרשות פועלת במקביל לחשיפת ההון השחור בארץ, ובעת האחרונה בייחוד בתחום הנדל"ן. "מי שיש לו לא מעט דירות שרשומות על-שמו, אנחנו בודקים בצורה מאוד משמעותית ובמקרים הקיצוניים מעבירים למחלקת החקירות. זאת, כאשר אין הסבר מאיפה הכסף", אמר.

על הכוונת של רשות המסים: ישראלים שעזבו את הארץ או יצאו לרילוקיישן

במסגרת נאומו בכנס "סטפ ישראל" אתמול התייחס אשר בקצרה לאחד הנושאים השנויים במחלוקת כיום בין רשות המסים לישראלים העוזבים את הארץ או יוצאים לרילוקיישן - מתי ישראלי השוהה בחו"ל נחשב לתושב ישראל ולפיכך חייב במס הכנסה.

אשר ציין כי בין התוכניות של רשות המסים, קיימים מספר תיקוני חקיקה שירחיבו את היקף חובת הדיווח למדינה, ובין היתר תוך שינוי החזקות של "מבחן התושבות" הנהוגות כיום. "אנו רוצים להגדיל את חובת הדיווח, לדוגמא, על אדם שנמצא למעלה מ-183 יום בשנה בישראל, אפילו שנחשב תושב חוץ - הוא יצטרך להגיש דוח שנתי על הכנסותיו בישראל; אז אנחנו נוכל לבדוק אם הוא תושב ישראל או תושב חוץ; אם יוחלט גם שהוא תושב ישראל, הוא יצטרך להכניס לבסיס המס הישראלי גם את הכנסותיו בחו"ל", אמר.

מדובר בסוג של מהפכה בנוגע ללא מעט ישראלים שעשו רילוקיישן או עברו להתגורר בחו"ל, וסברו כי הם אינם חייבים עוד בדיווח ותשלום מס בישראל. נכון להיום "מבחן התושבות" לצורך תשלום מס בארץ מורכב ומושפע מצירוף של לא מעט גורמים, בהם: היכן נמצא בית הקבע של הנישום; היכן מתגוררת משפחתו; באיזו מדינה מצויים האינטרסים הכלכליים והחברתיים שלו; וכמות הימים שבהם שהה בישראל לעומת השהייה במדינה הזרה. באשר למשך השהייה בארץ - ישנן חזקות שונות לגבי השאלה מתי אדם נחשב תושב ישראל. כך למשל, אם הנישום נמצא למעלה מ-183 יום בשנה בישראל - אזי הוא תושב ישראל; או אם הוא נמצא במצטבר 425 ימים בישראל במשך תקופה של 3 שנים - אזי הוא נחשב תושב ישראל. ואולם, מבחן ימי השהות בישראל אינו המבחן הקובע לעניין התושבות - ככל שהתשובות לכל השאלות ב"מבחן התושבות" נוטות לטובת המדינה הזרה - כך גובר הסיכוי שהאדם ייחשב לתושב זר בעיני רשות המסים ולא יהיה חייב במס בישראל.

בדבריו של אשר ישנה רמיזה כי מבחן התושבות ישתנה, וסדר בחינת הדברים יתהפך, כך שקודם הנישום יידרש לדווח על הכנסותיו, ורק לאחר הדיווח תקבע רשות המסים אם היא רואה בו תושב ישראל לצרכי תשלום מס או תושב זר.