הנקראות ביותר

"המודל לעיתונות הכתובה - תשלום תקופתי לכל פלטפורמות התוכן"

העורך בפועל של מגזין הטכנולוגיה "Wired", גרג וויליאמס, חושב שהעיתונות הכתובה "עדייו חזקה בתחומים מסוימים ולא נעלמת" ■ ראיון ל"גלובס" לקראת ועידת MAD

גרג וויליאמס / צילום: יחצ
גרג וויליאמס / צילום: יחצ

העיתונות הכתובה עומדת בפני האתגר הגדול ביותר מאז שהגיעה לעולם - הפלטפורמות הדיגיטליות נוגסות בה, והיא מחפשת דרכים להישאר רלוונטית עבור הצרכנים. גרג וויליאמס חי בעצמו את הקונפליקט בין הפרינט לדיגיטל - הוא כותב ועורך ב-6 השנים האחרונות במגזין הטכנולוגיה הבריטי "Wired", אשר קיים גם בגרסה מודפסת. וויליאמס אחראי על מהדורת הדפוס והדיגיטל של המגזין. בנוסף, הוא גם פעיל באתר האינטרנט, הוועידות ושירותי הייעוץ של "Wired".

"העיתונות הכתובה הבינה, שהיא לא נמצאת באותו המקום שבו הייתה בעבר, אבל היא לא נעלמת, היא עדיין חזקה בתחומים מסוימים", אומר וויליאמס, שיגיע החודש לישראל כדי להשתתף בוועידת MAD של "גלובס" בשיתוף Orange, ויישא דברים תחת הכותרת "האתגרים של אנשי השיווק והמדיה".

לדבריו, "מערכת עיתונות מודרנית צריכה להבין, שהיא צריכה לפעול בדרכים שונות בשביל לחשוף את המידע שלה לקוראים, וכל אחת מהדרכים תורמת לבניית המותג של אותה מערכת. יש צרכנים שעדיין ירצו לקרוא תוכן מודפס על נייר, ויש כאלה שירצו לקרוא את המגזין בגרסה דיגיטלית בטאבלט. כל מערכות התוכן צריכות לדעת להתמודד עם המובייל, כי זו הדרך שהצרכנים קוראים וצורכים את התוכן שלהם. העלייה של פלטפורמות שונות כמו סנפצ'ט או אינסטגרם, מוכיחה שהזמן שיש לאנשים למדיה המסורתית יורד".

המודל העסקי שהעיתונות הכתובה צריכה ללכת אליו, לדעת וויליאמס, הוא תשלום חודשי או שנתי לכל פלטפורמות התוכן של המותג, בין אם מדובר באתר אינטרנט, מגזין בטאבלט או אפליקציה בסלולר. מערכות כמו "Wired" ו"פייננשל טיימס" כבר עובדות בשיטה הזו.

"בצורה הזו אנחנו נותנים לקוראים גישה מהירה לתוכן שלנו, בכל מקום ובכל דרך שמתאימה לו. למשל, חוויה של קריאת עיתון כתוב בסוף-שבוע, קריאה זריזה של החדשות באמצעות הסמארטפון בזמן שנמצאים ברכבת התחתית בדרך לעבודה, ואפילו האזנה לפודקאסט בזמן שהם נוהגים ברכב", מסביר וויליאמס.

עוד בנושא נתח שוק וצרכנות


העתיד של העיתונות הכתובה לא נראה קודר, מבחינת וויליאמס, אבל הוא מתנה את זה בצורת החשיבה של אותה מערכת עיתונות. "אם מדובר במותג מוכר, המספק תוכן איכותי ויודע לחשוב כל הזמן איך לגוון את הדרך שבה הוא מספק את התוכן לקוראים שלו, והוא יודע איך לייצר הכנסות - אני חושב שמצבו טוב, לעומת מותג עיתונות כתובה, שלא חושב על דרכים אחרות לפעול מלבד העיתון המודפס".

דיאלוג קשה מול החברות

אפל, גוגל ומיקרוסופט הן חברות הטכנולוגיה השולטות בתעשייה, ומספקות את עיקר המוצרים הממוחשבים שהצרכנים משתמשים בהם ביומיום. הצרכנים, מצדם, רוצים לקרוא על המוצרים הבאים שלהם, עוד לפני שהם הושקו, ולדעת מה הן מתכננות במרכזי המחקר והפיתוח הסודיים שלהן.

מצד שני, העיתונות לא תמיד נהנית משיתוף פעולה מצד החברות הללו. "בהמון מקרים, חברות הטכנולוגיה הגדולות הן סודיות, והן לא רוצות לחלוק מידע עם העיתונות, ולכן קשה מאוד לקיים איתן דיאלוג. החברות הללו משפיעות מאוד על אורח החיים שלנו, לכן אנחנו רוצים לכתוב עליהן. אנחנו ב-'Wired' מעוניינים לכתוב לא רק על המוצרים שלהן, אלא גם על הדרך שבאמצעותה הן משנות את ההתנהגות של האנשים. ישנה גם זווית של התשלום, שהצרכן משלם על השירותים הללו. אני לא מדבר בהכרח רק על כסף, אלא גם על הפרטיות של המשתמשים. זו העבודה שלנו בתור עיתונאים - לשאול שאלות ולהישאר אובייקטייביים וסקרנים, ולחשוב על הקוראים שלנו במקום הראשון".

ווילאמס מעלה את הנקודה של חדירה לפרטיות, שהיא סוג של תשלום שהצרכן משלם עבור השימוש בשירותים חינמיים ברשת או עבור שיפור המוצרים של חברות הטכנולוגיה, על-מנת שהן ידעו להתאים את עצמן למשתמש. "נושא הפרטיות חשוב מאוד לאנשים. אנחנו רואים הבדלים בחשיבה בין מבוגרים לצעירים בתפיסה שלהם לנושא הפרטיות. צעירים פחות מודאגים מהנושא הזה, לעומת אנשים מבוגרים יותר, שרואים איך מידע אישי שלהם מגיע לחברות. לכן, אנחנו צריכים לבדוק כמה מידע נאסף עלינו, איך משתמשים בו ולמי הוא נמכר? אלה נושאים שכנראה צריכים להיות תחת רגולציה".

איך מייצרים מגזין רלוונטי?

תעשיית הטכנולוגיה זוכה לסיקור נרחב בתקשורת העולמית. כך למשל, הכרזה על האייפון הבא או על סמארטפון הדגל של סמארטפון הדגל של סמסונג, יכולה להגיע בקלות לכותרת ראשית באתרי האינטרנט העוסקים בתחום. העיתונות הכתובה מנסה כל הזמן לשמור על הקצב ולמצוא דרכים לסקר את האירועים והחדשות של התעשייה הזו, באופן שהקורא יקבל ערך מוסף, כאשר הוא קורא אותן על גבי נייר כתוב. בעוד העיתונות היומית צריכה לשמור על רלוונטיות מול אתרי האינטרנט, המגזינים המודפסים, שיוצאים פעם בחודשיים, שלא לדבר על כאלה שיוצאים פעם ברבעון - מצאו את עצמם מאחור בעשורים האחרונים.

"כאשר אנחנו מייצרים תוכן עבור המגזין שלנו, הוא לא יגיע למדפי החנויות בחודשיים-שלושה הקרובים.

"לכן, יש הבדל בתוכן שאנחנו מייצרים לדיגיטל, אשר מיועד לפרסום באותו יום או למחרת, לעומת כתבה למגזין", אומר וויליאמס. "מדובר בכתבות שהן לא רגישות למועד הפרסום שלהן והן דורשות המון עבודת מחקר. אלה כתבות שדורשות המון זמן. כידוע, זמן הוא לא דבר שתמיד יש לכתבות שמיועדות לדיגיטל, וצריכות לעלות באופן מיידי לאונליין. כאשר אנחנו יושבים לכתוב כתבה, אנחנו מנסים להחליט לאיזו מדיה היא מתאימה. למשל, כתבה של 4,000-5,000 מילה, לא בהכרח מתאימה לפרסום באתר האינטרנט שלנו".

המגמה: איחוד בין חברות שירותים ללקוח

בוועידת MAD של "גלובס" וויליאמס ידבר, בין היתר, על עלייתה של הכלכלה המתנהלת על-פי דרישה (OnDemand). "מדובר בכלכלה, המשפיעה על העבודה שלנו מול שירותים שונים", הוא אומר, "זוהי תופעה חדשה. דוגמה לכך היא חברת Uber (שירות להזמנת מוניות דרך אפליקציה). זה טרנד מיוחד, כי הוא מתבסס על טכנולוגיה, על נותן השירות, וגם על כך שלמשתמש הסופי תהיה גישה לממשק דיגיטלי, שבו הוא יכול להגיב בזמן אמת. מדובר בדרך עבודה שלא הייתה קיימת בעבר. הדרך הזה מסירה את האמצעים הקודמים לתשלום והזמנה של מונית". ההרצאה של ווילאמס תדון בחשיבות של חברות מהסוג הזה, ועל האופן שבו הן משנות את הציפיות של הלקוח.

וויליאמס מספר: "ראיינתי לפני כמה שנים אדם מרשת הסופרמרקטים הענקית טסקו. אותו אדם היה חלק מצוות ההשקה של אמזון באנגליה. הראיון עסק בהבדלים ברכישה בחנות פיזית לעומת רכישת אונליין. לדבריו, בעת ההשקה של אמזון בשנת 1998 באנגליה, אנשים היו מרוצים מאוד מהשירות, עד שהם שלחו מכתבים המציינים עד כמה נוח להיכנס לאתר אינטרנט, לרכוש ספר ולאחר כמה ימים לקבל אותו בדואר. היום הוא מספר, שהוא מקבל תלונות על רכישות מטסקו המאחרות בכמה דקות. הנקודה שאני מנסה להבהיר, היא שחוויות הרכישה שלנו השתנו, ואנחנו מצפים לדברים אחרים מהעסקים שאיתם אנחנו עובדים. הציפייה היום של לקוחות משירותים, היא ברמה אחרת מזו שהייתה לפני 10 שנים. עסקים שלא יתפתחו ויתאימו את עצמם לשינויים שעברה התעשייה, יאבדו את נתח השוק שלהן".

לדברי וויליאמס, העתיד של השירותים הממוקדים ללקוח הולך דווקא לקראת איחוד ביניהם. רק בשנה האחרונה הושקו שירותים רבים, המתמקדים בלקוח, ומציעים לו שליחויות של מזון, שירותי ניקיון, מסאז' וכושר. "אני חושב שיהיה איחוד בשירותים הללו, כך שהחברות הגדולות ירכשו את החברות הקטנות יותר או שהן יתמזגו. למשל, בניו-יורק יש חברה, שמוכרת מזון שהיא מגדלת, ישר ללקוח. אני חושב שבסוף רשת סופרמרקטים תקנה אותה, כדי שיהיה לה קשר ישיר לא רק מול הלקוחות שלה כיום, אלא גם מול לקוחות שרוצים לקנות ישר מהחקלאים".

גרג וויליאמס

תפקיד: עורך בכיר ב-"Wired Mazgazine"

רזומה: שימש כמייסד ושותף בפלטפורמה הדיגיטלית MyLondonStory, יועץ חדשנות ודיגיטל למותגים בתחומים שונים ופרסם מספר ספרים. הרומן החמישי שלו, "The Nero Decree", יצא לאור בנובמבר 2013

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!