תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

שומרים על קשר: נטוורקינג במסדרונות הפקולטה

תואר שני במנהל עסקים הפך להיות סעיף שהוא כמעט חובה ברזומה של כל מנהל ■ מעבר ללימודים עצמם הוא מהווה פלטפורמה לנטוורקינג שתורם לסטודנטים בפיתוח הקריירה

*** הכתבה בשיתוף המרכז הבינתחומי הרצליה

דרך ארוכה ומפותלת עבר איש העסקים אבי שומר מאז שפתח בשנת 1981, בהיותו בן 25, חנות ספרים שכונתית בירושלים, עד היום - כשהוא אחד מבעלי רשת צומת ספרים, ומכהן כמנכ"ל החברה. בנוסף לפעילותו העסקית, הוא גם מנחה סטודנטים למנהל עסקים ומרצה בפניהם. כשנשאל שומר על חשיבות הנטוורקינג בלימודי ה-MBA, הוא קוטע את השאלה ומשיב בהחלטיות: "את כבר יכולה לכתוב את המסקנה: נטוורקינג הוא אחד מהדברים החשובים ביותר שאפשר לעשות ולרכוש במהלך התואר".

כיום ברור לכל שאחד הכלים החשובים שמספקים לימודי MBA הוא הנטוורקינג. הרי בסופו של דבר, עסקים עושים עם אנשים, וזוהי הדרך הטובה ביותר לקיים מפגש בלתי אמצעי עם גורמים בשדרת הניהול של התעשייה או עם האנשים שצפויים להוביל בעתיד את העולם העסקי. לכן מוסדות הלימוד פועלים לקידום פלטפורמות להעמקת הנטוורקינג במהלך הלימודים.

"במדינה קטנה כמו שלנו הקשרים האישיים שנוצרים בתכנית הלימודים חשובים מאוד מכמה סיבות", משתפת מניסיונה רונלי אבידן, מנהלת מערכות מידע ועוזרת מנכ"ל בחברת גליל-און, שסיימה לאחרונה לימודי MBA במרכז הבינתחומי הרצליה. "ראשית, בתור מנהלים יש לנו אפשרות להתייעץ עם מנהלים בארגונים אחרים על רעיונות חדשים או על מקרים המתרחשים במקום העבודה. אנו יכולים להחליף דעות וחוויות עם חברים שעוסקים בתפקידים דומים לשלנו.

לשלב מצוינות אקדמית עם תוכנית נטוורקטינג מובנית - MBA בבינתחומי >>

"שנית, יצירת קשרים עסקיים בין חברות. הארגון שבו כל אחד מאיתנו עובד הוא לא מערכת סגורה ואנחנו נדרשים למנף קשרים עם חברות נוספות. קל יותר לעשות זאת עם אדם שמכירים וסומכים עליו מהיכרות קודמת. בתכנית לומדים סטודנטים מכל החברות המובילות בישראל ובמגוון תפקידים: חברות יעוץ ואסטרטגיה, משרדי עורכי דין וראיית חשבון, חברות טכנולוגיות, צבא, עסקים פרטיים שונים וחברות סטארט אפ. ההיכרות האישית היא גם קרקע פוריה לחיפוש עבודה, וסטודנטים שרצו להחליף מקום עבודה נעזרו בקשרים האישיים על מנת להגיע לתפקידים בחברות אחרות".

אבידן מספרת שפעילויות הנטוורקינג באו לידי ביטוי לעיתים קרובות ובדרכים שונות: "רוב העבודות בקורסים נערכות בקבוצות לימוד, כך שאתה מחויב לעבוד בקבוצה, להכיר את האנשים ולהיפגש איתם מחוץ לשעות הלימודים וכך נוצרים קשרים. בחלק מהקורסים כל הפעילות נעשית בקבוצת עבודה כמו סמינר בשיווק וניהול במציאות משתנה. בנוסף, מתקיימים אירועים חברתיים שמאורגנים על ידי התוכנית כמו מסיבות והרמות כוסית לקראת חגים".

צביקה כהן, שכיהן עד לאחרונה כמנהל פיתוח עסקי בדלויט (אחת מחמש פירמות רואי החשבון המובילות בארץ), ובעל ניסיון בתחום משאבי אנוש, סיים אף הוא השנה את לימודיו בתוכנית ה-MBA בבינתחומי. כהן מספר שפעילויות הנטוורקינג מתחילות עוד לפני תחילת הלימודים. "במקום שתבוא לשיעור הראשון כשאתה לא מכיר אף אחד ותגיד 'הי, אני צביקה', עוד לפני כן התקיימה סדנת מנהיגות בת יומיים שבה התחלנו להכיר אחד את השני.

"משם זה ממשיך בהכנת עבודות בקבוצות קטנות שמתחלפות אחת לתקופה. כך אתה מכיר גם את הסטודנטים שלא יצא לך להכיר עד אז. בנוסף, במהלך התואר יש כל מיני פעילויות כמו סדנאות, מפגשים והרצאות, שגם כבוגרים אנחנו מוזמנים להשתתף בהם. גם ארגון הבוגרים מארגן אירועים, וכך גם המרכז לקריירה שדואג להשמה ויוזם ארועי זרקור עם חברות מובילות שונות. כמובן שכל אירוע כזה כולל אלמנט משמעותי של נטוורקינג".

אבידן וכהן השתתפו שניהם גם בנסיעה במסגרת התכנית לבית ספר Wharton (וורטון) למנהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה, שבמהלכה מתחזקים עוד יותר הקשרים בין התלמידים. זוהי אמנם נסיעת רשות, אבל עשרות סטודנטים מכל מחזור לוקחים בה חלק.

"טסים לחמישה ימים מרוכזים של Executive Program באוניברסיטה שהיא Ivy League", מתאר כהן את החוויה, "נמצאים שם ביחד כל הזמן. מארוחת הבוקר, דרך השיעורים כשהחבר'ה מהכיתות המקוריות מעורבבים, ועד לערב. מעבר לחשיפה לצורת למידה ולמרצים בינלאומיים מובילים, כמובן שיש העמקה מאוד משמעותית של הנטוורקינג כחלק מחווית הלימודים. זו מנה מרוכזת שבה כולם נמצאים עם כולם", ואבידן מסכמת את החוויה: "זו נסיעה שמגבשת מאוד את משתתפי התוכנית ויוצרת קשרים חדשים"

"הנטוורקינג חשוב כי אחד הדברים שתלמידי MBA מקבלים בכל התכניות האלו הם קשרים לטווח ארוך", מבהיר פרופ' אלעזר ברקוביץ', ראש תוכנית ה-MBA במרכז הבינתחומי וממייסדיה, ומי שהיה דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים. "למשל בהרווארד לומדים בכיתות של 90 איש, כך שכל סטודנט יודע שעשור אחרי, אם הוא יצטרך איזשהו קשר, יהיה לו כמעט בכל מדינה מישהו בעמדה בכירה שלמד איתו בכיתה. זה ממחיש את חשיבות הנטוורקינג. תכנית MBA היא לא רק קורסים ולימודים תיאורטיים. חלק חשוב מאוד מכל תכנית מנהל עסקים הוא גם בניית היכולת הניהולית והמנהיגות. זה לא נעשה בקורסים, אלא בתכניות מיוחדות, בסדנאות, בעבודה אישית עם אנשים, בנטוורקינג ובהעצמה. בלי אלה, רק הקורסים לא יעבדו, הם לא ייצרו את המנהל הטוב, ולכן אנחנו משקיעים גם בדברים האלה".


קשר בין הסטודנטים למנטור

אחד הערוצים המרכזיים במסגרת הנטוורקינג שעוברים תלמידי MBA בבינתחומי היא תכנית המנטורים, שמעניקה לסטודנטים הזדמנות מיוחדת להיחשף באופן אישי לדמויות מפתח במשק הישראלי. "במסגרת הפרויקט", מסביר פרופ' ברקוביץ', "מחלקים את הכיתה לקבוצות של 5 סטודנטים כשכל קבוצה נפגשת עם מנהל בכיר במשק שמנחה אותם לאורך תקופה, והם עושים פעילויות יחד. למעשה הוא המנטור שלהם. הוא מלמד מניסיונו ומהידע שלו איך להתמודד עם סוגיות ואתגרים שונים. כמובן שזה מייצר קשר בין הסטודנטים ובין המנטור עצמו, שזה הצד הנוסף של המנטורינג - יצירת קשרים עם התעשייה".

פרופ' ברקוביץ' מציין שפרויקט המנטורים מאוד אהוב על הסטודנטים. "זה דורש הרבה השקעה ותיאום עם מנהלים בתחום העסקי שיש להם הרבה רצון לתת ולהעצים אנשים", הוא אומר ומדגיש שכמו תכנית הנטוורקינג כולה, "גם מיזם המנטורים עובר תהליכי שיפור ופיתוח כל הזמן. הפרויקטים האלה הם בהחלט אחד העמודים שעליהם תכנית ה-MBA שלנו עומדת".

הסטודנטים עצמם מספרים על הזדמנות נדירה להתקרב לאנשי עסקים בכירים שהגיעו לעמדות מפתח, ללמוד מהם ולהתייעץ איתם. "המנטור שלי היה לייזי ינאי, שהיה סמנכ"ל התפעול בחברת וריפון העולמית ונשיא וריפון ישראל", מספרת אבידן. "בכל מפגש שוחחנו על נושאים שונים מתחום הניהול. זו הייתה הזדמנות יוצאת דופן עבורנו להכיר מנהל בכיר בקנה מידה עולמי ולנהל איתו דיאלוג אמיתי וכן על החיים העסקיים והפרטיים, שבתפקידים בכירים קשה מאוד להפריד ביניהם.

"עם לייזי ינאי התפתח קשר אישי וחם לאורך התכנית, והוא ייעץ לנו והיווה אוזן קשבת, הן כקבוצה והן לכל אחד שנדרש לכך באופן אישי. היה מרתק להקשיב לאיש שחווה חוויות רבות במשך שנות הניהול שלו. כשהצגנו את הדילמות הניהוליות שלנו, הוא ידע לעזור למצוא את הדרך להחלטה ולא לתת לנו את התשובה. זה כלי שילווה כל אחד מאיתנו בדרכו לאחר התואר".

לדברי אבידן, "התכנית היוותה מקום לשיח אמיתי מחוץ לכתלי הקמפוס עם סטודנטים אחרים ועם המנטור. האמון שנוצר בין חברי הקבוצה, כולל המנטור כמובן, יצר שיחה פתוחה כך שיכולנו להעלות במפגש כל נושא שרצינו ולשמוע את דעתם של חברי הקבוצה. כבר במהלך הפגישות יכולנו להשתמש בתובנות שעלו מהשיחות וליישמן במקום העבודה באופן מיידי, וכך עשינו. אחרי שהתוכנית הסתיימה נשארו לי חברים מהקבוצות שאני יכולה לפנות אליהם, וכמובן את המנטור לייזי ינאי, שאני בהחלט מרגישה שאוכל לפנות אליו במידה שאצטרך".

- לאיזה נושא שעלה בתהליך המנטורינג התחברת במיוחד, ותקחי איתך להמשך הדרך?

"ניהול זמן היה נושא שעסקנו בו רבות. חיי המנהל עמוסים ואתה נדרש להחליט אילו משימות לבצע בזמן שיש לך. כל אלה, בנוסף לשילוב הנדרש בין התפקיד המקצועי לניהול חיי המשפחה. דנו בוויתורים ובהתאמות שאנו צריכים לבצע בשביל לשלב את התפקיד עם חיי המשפחה והמעגל החברתי".

המנטור של כהן היה שלמה נחמה, מי שהיה יו"ר בנק הפועלים. "המפגשים התקיימו במשרדו של נחמה", מספר כהן. "בהתחלה כל אחד סיפר על עצמו ועל הקריירה שלו, על ההתלבטויות שלו. בהמשך נחמה דיבר על נושאים שונים כמו שוק הגז, דנו במקרי מבחן (case study), ובפעם אחרת הוא ייעץ לכל אחד מאיתנו באופן אישי".

"התהליך הזה פוגש כל סטודנט בשלב אחר בחיים", מציין כהן. אם מישהו חלם לעבוד בחברה של המנטור אז הוא יכול לנצל את הקשר ולהגדיל את סיכוייו להתקבל. אני באתי ממקום של לפתוח את הראש ולהכיר אנשים. כשהחלטתי לעזוב את דלויט, בחרתי להשתמש ברשת האנשים שאני מכיר כדי לנסות להשתלב בחברה אחרת. אני מרגיש שבתונית הזאת זרעתי זרעים לדברים טובים מאוד שאמורים לקרות לי בעתיד הקרוב".

טיפים מארז הכלים האישי

אחד המנטורים שלוקחים חלק (בהתנדבות) בתכנית הוא אבי שומר, כאמור, מנכ"ל רשת צומת ספרים ואחד מבעלי החברה. אחת לחודש הוא נפגש עם קבוצת הסטודנטים הקטנה שאותה הוא מלווה. "יש כאן יתרון עצום להרכב המצומצם של הקבוצה", הוא מסביר, "בגלל שבאמת זה כמעט אחד על אחד. כל הסטודנטים בחרו במנטורים מיוזמתם, ויש להם רצון מאוד גדול לשמוע מאלו שחוו ועשו. הם לא מוותרים על אף שיעור, הם לא מסתכלים על השעון והם רוצים לספוג עוד ועוד. זה מדהים בעיני".

- מה הנושאים העיקריים שאתם עוסקים בהם?

"אני מתמקד בנושא של מנהיגות וניהול. בסופו של דבר מי שלומדים תואר שני במנהל עסקים רוצים להגיע כמה שיותר למעלה. למשל, נתתי להם לקרוא את שירו של רודיארד קיפלינג, "IF", ואת אגרת הרמב"ם. זה בעצם סט כלים לדרך שאבא נותן לבנו. שניהם אומרים אותו דבר, אף על פי שמפרידות ביניהם מאות שנים. בנוסף אני מספר את סיפור המלחמה העסקית שלי. אנחנו גם דנים בתכנית ההתפתחותית של כל סטודנט, ולבקשתם מחברים את זה לחיים האישיים, לשילוב של קריירה עם חיי המשפחה. כמו כן, הם מוזמנים להתייעץ איתי, והם עושים את זה. בגלל שמדובר בקבוצה מצומצמת, כולם נפתחים. זה סוג של תרפיה קבוצתית. אבל אני מכוון כמובן יותר לקטע העסקי, ופחות נכנס לקטעים אישיים. בכל פעם אני נותן להם טיפ יומי מארגז הכלים שלי".

- תן דוגמה.

"למשל שמי שרוצה לנהל עסקים צריך לעשות את זה מתוך אנושיות. פיתוח הקשרים מביא את העסקה, גורם לאנשים להתרכך ומקל על עשיית עסקים".

- הפרויקט דורש ממך לא מעט השקעה. למה הסכמת להשתתף בו?

"אני מאוד נהנה מזה. אני מרגיש שאני תורם הרבה. כשאני רואה שהחבר'ה רוצים ולא מוותרים על אף פגישה - זה סיפוק אדיר. מבחינתי זאת השקעה ששווה את כל המאמץ".

- אתה חושב שאם היית משתתף בתכנית כזאת בתחילת דרכך, היו נחסכות ממך כמה מהמורות עסקיות?

"כן. בהחלט. תמיד אני אומר לסטודנטים: 'תקחו רק משפט אחד ממה שאני אומר, לא יותר'. אין שגיאה שלא עשיתי בדרך, אבל החוכמה היא לא לעשות אותה פעמיים ושלא תהיה שגיאה כזאת שתמוטט אותך. ייתכן ואם אני הייתי לומד מטעויות של אחרים אולי המסלול המקצועי שלי היה מקבל כיוון שונה".

קשרים ומנטורים שלא תשיגו במקום אחר - MBA בבינתחומי >>