היועמ"ש נגד פשרה בייצוגית נגד פלאפון: "שתחזיר כסף"

וינשטיין: "מדובר בתופעה חמורה של שימוש באמצעי תשלום שנמסרו לשם גביית תשלומים מלקוחות עבור שירותי תוכן אשר סופקו להם ע"י צד שלישי, ללא וידוא הסכמתם"

יהודה וינשטיין / צילום: איל יצהר
יהודה וינשטיין / צילום: איל יצהר

במשך שנים התלוננו לקוחות חברות הסלולר הגדולות - פלאפון, אורנג' וסלקום - על חיובים תמוהים שגילו בחשבונות הסלולר שלהם, שנגבו למעשה באמצעות כרטיס האשראי שלהם עבור צד שלישי, בדרך-כלל חברות תוכן. מדובר בשירותים כגון חיזוי אסטרולוגי או מתכונים לדיאטה - שלא פעם אותם לקוחות סיפרו כי ההצטרפות אליהם נעשתה בטעות, מבלי להבין שמדובר בעסקה מתמשכת ומבלי יכולת לבטלם.

חמורים במיוחד היו מקרים של הורים שגילו כי ילדיהם הצטרפו - בדרך-כלל בטעות על-ידי לחיצה אגבית על הטלפון - לשירותים שונים ומשונים שעלו להם אלפי שקלים, וזאת מבלי שההורים חתמו באופן אקטיבי על חוזה התקשרות, כאשר למעשה חברות הסלולר מנצלות את נגישותן לכרטיס האשראי של הלקוחות כדי לגבות את אותם סכומים.

באיחור רב, ולאחר שנפגעו אלפים מהתופעה, הסדיר משרד התקשורת לפני מספר שנים את הנושא, וכיום ברירת המחדל היא ששירותי התוכן הסלולרי חסומים - אלא אם כן ניתנת על-ידי הלקוח הסכמה אקטיבית ומפורשת.

לאורך השנים הוגשו בקשות לתביעות ייצוגיות בנושא. אחת מהן היא הבקשה של התובע עו"ד עמי פלייסיג (ת"צ 54120-07-1, עמי פלייסיג נ' פלאפון ואח') נגד פלאפון וחברת יוניסל פתרונות סלולריים בע"מ, בגין חיובי שירותי תוכן שלא כדין ותוך הפרה של תנאי הרישיון.

לטענת פלייסיג, פלאפון חייבה את מנוייה שלא כדין וללא ידיעתם והסכמתם בגין שירותי תוכן, שניתנו על-ידי ספקית התוכן "מובייל נובו" (אשר לא קיימת עוד) באמצעות התשתית הטכנולוגית שהעמידה יוניסל.

מדובר בהתרחשות שאירעה לאחר הסדרת הנושא על-ידי משרד התקשורת.

בחודש יולי 2013 קיבל עו"ד פלייסיג מסרון בנוסח הבא: "יש לך הודעה חדשה, לצפייה השב 'צפה'. לתנאים שלח תקנון". פלייסיג לא חשד בדבר, ואכן השיב "צפה" כדי לצפות בהודעה. כיומיים לאחר מכן התקבלו במכשירו הסלולרי שתי הודעות; "הרשמתך לשירות המשחקים (4542) הושלמה בהצלחה, לפרטים או ביטול חייג XXX"; ו"נרשמת לשירות המשחקים (4542). השירות בתשלום מתמשך בעלות של 20 שקל לשבוע, עלות רישום 40 שקל".

ההודעות שקיבל התובע
 ההודעות שקיבל התובע

בהמשך קיבל פלייסיג הודעות נוספות המבשרות לו כי הוא נרשם לשירותי משחקים ותוכן, מבלי שהוא ביקש זאת. פלייסיג ניסה לטלפן למספר שנשלח לו בהודעה ולברר אודות "השירות החדש" עבורו נדרש לשלם, אך נציגי השירות שהשיבו לשיחתו טענו כי "כרגע לא ניתן לדעת אודות השירות", וכי עליו "להמתין לחשבונית הסופית, משום שכנראה מדובר בספק תוכן חיצוני".

פלייסיג הריח שמשהו לא כשורה והגיש באותו החודש בקשה לתביעה ייצוגית בנושא.

"ההסדר לא נותן סעד הולם"

כמו ברבות (אולי רבות מדי) מהבקשות לייצוגית, נעשה ניסיון להשיג פשרה. אלא שהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מתנגד בתוקף להסדר הפשרה.

בעמדתו, שהוגשה היום (ב') לבית המשףפט המחוזי בתל-אביב, באמצעות עו"ד מיכל פליגלר שטיין מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), קובע וינשטיין כי הסכם הפשרה "לוקה בפגמים המקימים חשש לפיו הוא אינו מיטיב עם חברי הקבוצה, אינו ראוי וחוטא לתכליות חוק תובענות ייצוגיות, וביניהן הרתעה מפני הפרת הדין ומתן סעד הולם לנפגעים מהפרתו".

בעמדת וינשטיין צוין כי מדובר בתובענה ייצוגית שלישית אשר הגיעה לידיעתו שעניינה גבייה שמבצעות חברות הסלולר עבור שירותי תוכן אשר סופקו כביכול על-ידי צד שלישי, מבלי שהמנויים ביקשו לצרוך אותם. התביעות הייצוגיות האחרות כנגד פרטנר וכנגד סלקום ממשיכות להתנהל בערכאות בית המשפט, וטרם הגיעו בעניינן להסדר.

וינשטיין הדגיש בכל אחת מעמדותיו שהוגשו את סלידתו מהיעדר נטילת אחריות של החברות, כאשר יש ברשותן "הרשאה בלתי מוגבלת לחיוב חשבונו של המנוי", והן גובות ממנויים תשלומים בהתאם לדרישות תשלום שנמסרו להן על-ידי צדדים שלישיים, ואולם, כאשר צרכן מתאונן על כך, הן לא מוכנות לקבל את האחריות ומטילות אותה על הצדדים השלישיים.

בקשות רבות לייצוגית מסתיימות בפשרה, והתנגדותו של היועמ"ש אינה עניין שבשגרה. עם זאת, וינשטיין התנגד לאחרונה גם להסכם פשרה בבקשה לייצוגית נגד סלקום בנושא תוכניות ללא הגבלה שכן הגבילו את המנויים.

מה כללה הפשרה?

לפי הפשרה שהוצעה, הנתבעות אמורות לשלם 50% מהסכום אשר עליו הוסכם כי לא הובעה הסכמת המנוי לקבלת השירות, קרי כ-21% מהסכום הכולל אשר גבתה פלאפון מהמנויים. סכום זה יועמד לתרומה אשר תתחלק בין העמותות: "צעדים קטנים", "מקום בלב" ו"עלם", היות ולטענת הצדדים לא ניתן לברר מי מבין חברי הקבוצה הרלוונטית נרשם לשירות תוכן "שלא בידיעתו/מרצונו/בהסכמתו", ובשל כך לא ניתן לבצע השבה אישית של סכום הפיצויים למנויים ספציפיים.

ברקע להסדר נשארה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לתיאור הליך ההרשמה לשירות, שכן התובע טוען כי רשמו אותו בלא ידיעתו והסכמתו, והחברות הנתבעות טוענות מנגד כי הלקוחות הזינו באופן יזום ואקטיבי את מספרי הסלולרי שלהם באתר של "מובייל נובו" על מנת להירשם לשירות התוכן, וכן כי השלימו תהליך ההרשמה עם שליחת מסרון.

ביסוד הסדר הפשרה עומדת הסכמת הצדדים כי מנוי שלא ביקש לבטל הרשמתו לשירותי התוכן בחלוף חודש ימים, ולאחר שקיבל לידיו חשבונית חודשית לתשלום - חזקה כי נרשם לשירות התוכן בידיעתו, מרצונו ובהסכמתו.

"ההסכם כולל כשלים"

וינשטיין קבע כי ההסכם המוצע "כולל כשלים, ואין מקום לאשרו. האחריות לחיוב לקוח, גם עבור צדדים שלישיים, מוטלת על פלאפון".

וינשטיין הביע מורת-רוח מכך שהתביעה הייצוגית - כמו התביעות הקודמות בנושא - מתארת תופעה חמורה של רישום מנויים לשירותי תוכן ללא קבלת הסכמתם המפורשת לעסקה ולתנאיה, ולחיוב אמצעי התשלום שנמסר לחברת סלולר לשם גביית תשלום בגין השירות העיקרי אותו היא מספקת - שירותי טלפוניה.

לדבריו, "ספק אם מנוי שמסר את מספר הטלפון הבין וציפה כי בכך הוא כורת עסקה לרכישת שירותים ולמעשה מאפשר גישה לכרטיס האשראי שלו עבור צדדים שלישיים".

"הלקוח לא עוקב אחרי החשבון"

עוד מצוין בעמדת היועמ"ש כי ההנחות של הנתבעות - לפיהן המנויים עוקבים מדי חודש בדקדקנות אחר החשבוניות, וכי החשבוניות ברורות באופן שמאפשר גילוי מיידי של תשלומים הנגבים עבור צדדים שלישיים - הן שגויות.

"מכאן שהאבחנה המוצעת בהסדר הפשרה - בין מי שביקש לבטל את הרשמתו לשירותי התוכן של 'מובייל נובו' בחלוף חודש ימים ממועד ההרשמה, לבין מי שלא ביקש זאת - הינה אבחנה שגויה ובלתי מוצדקת, אשר אין לבסס עליה הסדר פשרה", טען וינשטיין.

גם לעניין הפיצוי של חברי הקבוצה הנפגעת, וינשטיין סבר כי יש מקום למנות בודק אשר יבחן את היקף חברי הקבוצה, גובה הנזק ואפשרות ההשבה, שכן ניתן במקרה זה לאתר את חברי הקבוצה בפשטות, ואין מקום לנקוט בדרך של תרומה.

לדבריו, אם הצדדים מעוניינים להימנע מלאתר את הלקוחות ולהוכיח כי קיבלו את הסכמתם המפורשת לקבל את שירות התוכן המסוים, עליהם להשיב לכלל הלקוחות המנויים על שירות זה את הכספים שנגבו מהם, הואיל ולא ניתן לגבות כל סכום שהוא בגין צריכת שירותי תוכן, ללא קיומה של הוכחה להסכמתו של המנוי לרכישת השירותים.

מפלאפון לא נמסרה תגובה.

כך מנמק וינשטיין את התנגדותו לפשרה:

■ האחריות לחיוב לקוח, גם עבור צדדים שלישיים, מוטלת על פלאפון.

■ מדובר בתופעה חמורה של רישום מנויים לשירותי תוכן ללא קבלת הסכמתם המפורשת.

■ אם הצדדים אינם מעוניינים לאתר את הלקוחות ולהוכיח כי קיבלו את הסכמתם המפורשת, עליהם להשיב לכלל הלקוחות המנויים על השירות את הכספים שנגבו מהם.

■ ההנחה כי המנויים עוקבים מדי חודש בדקדקנות אחר החשבוניות, וכי החשבוניות ברורות באופן שמאפשר גילוי מיידי של תשלומים הנגבים עבור צדדים שלישיים - שגויה.

■ ההסדר אינו מיטיב עם חברי הקבוצה, אינו ראוי וחוטא לתכליות חוק תובענות ייצוגיות, וביניהן הרתעה מפני הפרת הדין ומתן סעד הולם לנפגעים מהפרתו.