אייל ארד עתר לבג"ץ: מדוע בועז הרפז לא הועמד לדין?

איש יחסי הציבור מבקש להורות ליועמ"ש וינשטיין לנמק מדוע הוא נמנע במשך 5 שנים מהעמדתו לדין של בועז הרפז על החשדות שעלו נגדו בגין זיוף מסמך

איל ארד / צילום:איל יצהר
איל ארד / צילום:איל יצהר

איש יחסי הציבור אייל ארד עתר הבוקר (ג') לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, על אי-העמדתו לדין של בועז הרפז בפרשת המסמך הידוע כ"מסמך הרפז", אשר עורר הדים בעת חשיפתו.

בעתירה שהגיש באמצעות עורכי דינו, דרור ארד-אילון ויובל נחמני, ביקש ארד שהיועמ"ש ינמק מדוע נמנע במהלך 5 השנים האחרונות מהעמדתו לדין של בועז הרפז, על החשדות שעלו נגדו בגין זיוף המסמך בנסיבות מחמירות לכאורה.

"עניינה של העתירה באינטרס היחיד ובאינטרס הציבור, באכיפה אפקטיבית של הדין הפלילי על מי שביצע לכאורה עבירות חמורות ביותר", טוען ארד בעתירה. "כמעט 5 שנים חלפו מאז נאספו בחקירת משטרה ראיות המלמדות לכאורה כי הרפז זייף מסמך ומסרו ללשכת הרמטכ"ל, במטרה להשפיע על תהליך חילופי הרמטכ"ל".

לפי העתירה, ההימנעות הארוכה מהגשת כתב אישום, לאחר שהתקבלה החלטה על כך בפרקליטות המדינה לפני כ-4.5 שנים, היא הפרת חובה חקוקה של הפרקליטות, בהתאם לסדר הדין הפלילי והוראות חוק שונות, וכפי שנטען, אף הפרת התחייבות שניתנה בשם היועמ"ש הן לכנסת והן למבקר המדינה, שמתחו ביקורת על ההימנעות מהעמדה לדין של הרפז.

בפרשה שהחלה לפני 5 שנים, ואשר עירבה את בכירי הצבא בישראל, נחשף מסמך ובו הנחיות לבניית תדמית חיובית לאחד המועמדים לכהונת הרמטכ"ל, יואב גלנט, תוך הכפשת מועמדים אחרים. על גבי המסמך התנוסס סמל משרד יחסי הציבור של ארד, "ארד תקשורת".

ארד הגיש תלונה למשטרה על זיוף המסמך וטען כי הוא לא יצא ממשרדו, ובעקבותיה המליצה המשטרה להעמיד לדין את הרפז באשמת זיוף מסמך בנסיבות מחמירות. בעקבות המלצת המשטרה נערך שימוע להרפז, ולאחריו, בחודש ינואר 2011, המליצה הפרקליטות להעמידו לדין.

ארד טוען בעתירתו כי למרות פניות חוזרות ונשנות ליועמ"ש על-ידי עורכי דינו של ארד, נמנעה הפרקליטות מהפעולה המתחייבת של העמדתו לדין במהלך 5 השנים מאז התפרסמה הפרשה, וכן ממתן הסבר כלשהו להתנהלותה התמוהה ולהפרת החוק לכאורה. לטענת ארד, מכתביו האחרונים של עורכי דינו לוינשטיין כלל לא זכו לתשובה.

בעתירתו, ארד מתקומם על עינוי הדין הממושך ועל הסחבת חסרת הפשר בטיפול בתלונתו של אזרח, "שנפגע מעבירה חמורה", כדברי נשיא העליון לשעבר, השופט אשר גרוניס: "צדק דחוי הוא צדק מנוע".

ארד צוטט לאחר הגשת העתירה: "טחנות הצדק עובדות לאט, אבל הן טוחנות את קורבן העבירה ולא את העבריין עצמו".