האם פרופ' רוטשטיין מתרחק מניהול הדסה?

המינוי של פרופ' זאב רוטשטיין לתפקיד מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה, הולך ומתרחק. ל"גלובס" נודע כי אף שעברו שלושה שבועות מאז שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר הגישה חוות דעת מורכבת, המצביעה על קושי משפטי שהמינוי עשוי לייצר, המנכ"לים של משרדי הבריאות והאוצר עדיין לא שלחו לה את עמדתם. זילבר הנחתה אותם לבחון לעומק את מורכבות הסוגיות המשמעתיות שעומדות כנגד רוטשטיין כמנכ"ל המרכז הרפואי שיבא, ולנמק בכתב אם בכל זאת מצאו לנכון לאשר את המינוי - דבר שלא נעשה כאמור עד כה.

בעוד שבמשרד הבריאות מנמקים את העיכוב בסיבות טכניות הקשורות בעיקר לעיסוק בתקציב המדינה, נראה כי במשרד האוצר התמונה מורכבת יותר: על פי הערכות, המנכ"ל באב"ד הפנים כי יהיה זה צעד בעייתי לתמוך במינוי לאור ההסתייגויות שנשמעות לאחרונה באגף התקציבים, אך במיוחד לאור ההתנגדות החריפה והחד משמעית מצידה של החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו.

נודע כי האחרונה שלחה לבאב"ד מכתב חריף המפרט ומנמק את מכלול ההתנגדויות שלה לאור התנהלותו של רוטשטיין הן בשיבא והן מולה באופן אישי. אגף החשבת הכללית הוא האמון מטעם האוצר על יישום הסכם ההבראה עליו חתמה המדינה אשתקד מול ראשי הדסה וארגון נשות הדסה, ועל כן חוסר האמון המוחלט בין בויאנג'ו לרוטשטיין מקשה מאוד על באב"ד לתמוך במינוי.

על פי הערכות, גם במשרד הבריאות מבינים כי לא יהיה זה נכון לכפות על האוצר מינוי שהוא אינו שלם איתו, זאת חרף הנחישות שהפגין מחזיק תיק הבריאות יעקב ליצמן, לאשר את המינוי למרות המורכבות המשפטית והציבורית. כפי הנראה, במשרד הבריאות מבקשים להטיל את נטל האחריות על האוצר באופן מחוכם, וללא לחץ ישיר:

לדרוש שהמשרד לא יסתפק בשלילת מועמדותו של רוטשטיין, אלא שיצביע על מועמד מתאים הראוי להתמודד עם המשימה המורכבת של ניהול הדסה - זאת במיוחד על רקע הניסיונות הרבים שכשלו לאחרונה למנות בעל תפקיד כזה.

כפי שנחשף ב"גלובס", עוד לפני כניסתו הרשמית של משה בר סימן טוב לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ניסה האחרון יחד עם ליצמן לשכנע את מנכ"ל המשרד לשעבר פרופ' רוני גמזו להיענות לאתגר, אולם זה השיב בשלילה בין היתר על רקע רצונו לנהל את איכילוב במקומו של פרופ' גבי ברבש. גורמים במערכת טוענים כי על אף הבעיות הרבות עם מינויו של רוטשטיין והמסר שהדבר עלול להעביר לשדירה הניהולית בשירות המדינה, יש להעריך את הנכונות שלו והמוטיבציה שלו להיכנס ראשו למיטה החולה של הדסה. נזכיר שכנגד פרופ' רוטשטיין תלויה ועומדת תובענה משמעתית שהגישה נציבות שירות המדינה, ולפיה רוטשטיין עודד ביצוע ניתוחים פרטיים בשעות הבוקר, זאת על חשבון שעות העבודה ותוך שימוש במשאבים ציבוריים.

במקביל, דוח החשבת הכללית הצביע על אי מנהל תקין לכאורה בהתנהלות של שיבא ורוטשטיין בכל הקשור לשימוש במקרקעין ונכסי מדינה, לרבות התקשרויות עלומות באפריקה.

עו"ד זילבר הצביעה על הקושי המשפטי במינוי הזה לאור הנסיבות, וצירפה מסמכים נוספים מאירועים שונים שיש בהם להעיד לכאורה על התנהלותו הבעייתית של רוטשטיין. גם אם ראשי האוצר והבריאות יבקשו לאשר את המינוי, הבהירה זילבר, ההכרעה הסופית בעניין תתקבל על ידי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.

"מקלחת" מבג"ץ

אם תגיע בסוף של דבר ההכרעה לידיו של וינשטיין, הרי שעל פי הערכות הוא לא ימהר לאשר את המינוי במיוחד אחרי "המקלחת" שחטפה המדינה רק לפני כשבועיים משופטי בג"ץ, בעניין מעמדו של ליצמן כסגן שר.

וינשטיין הוא שגיבש את המתווה שקבע כי ראש הממשלה נתניהו הוא למעשה השר באופן פורמאלי ומעשי, המחויב לקבל בעצמו הכרעות חשובות בתחום הבריאות ולקיים פגישות שבועיות עם הנהלת משרד הבריאות. לא מן הנמנע כי וינשטיין יבקש להתרחק הפעם מלהטוט משפטי שיכשיר את מינויו של רוטשטיין, או לכל הפחות ידרוש כי נתניהו בעצמו יידרש לאישור המינוי - שכן כך עליו לעשות על פי המתווה שהוא עצמו גיבש.