מתווך סחט באיומים בעזרת אסיר עולם - וקיבל עבודות שירות

שחר אופשטיין, בעלי חברת נועם פסגות נדל"ן, נדון ל-6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 9,000 שקל, על כך שנעזר באסיר מישל ז'אנו, שיושב בכלא בגין רצח, לגביית חובות

בית משפט השלום בבאר-שבע גזר אתמול (ד') את דינו של שחר אופשטיין מרחובות, הבעלים של חברת נועם פסגות נדל"ן בע"מ, והטיל עליו 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות וקנס כספי על סך 9,000 שקל, זאת במסגרת הסדר טיעון שנחתם בין הצדדים.

כתב האישום, שהוגש לפני כמספר חודשים נגד מתווך הקרקעות אופשטיין וכנגד האסיר מאיר בן אלברט ז'אנו (שיושב בכלא בגין עבירות רצח), גולל מסכת אישומים שנגעו לקשר האסור בין השניים, בגינו הורשע אופשטיין בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע וסחיטה באיומים.

על-פי עובדות כתב האישום, חברת נועם פסגות נדל"ן בע"מ נתנה בעבר שירותי תיווך במכירת דירות עבור חברת הבנייה אביסרור. "לאחר סיום ההתקשרות בין שתי החברות, סבר אופשטיין כי חברת אביסרור חייבת לו תשלומים בהיקף כולל של כ-550 אלף שקל, וכי החברה חייבת להמשיך לשלם לחברת נועם עמלת תיווך בהיקף של 2% בגין כל עסקה בפרויקט 'גן הפקאן' ברחובות, ובסך כולל של כ-4 מיליון שקל", צוין בכתב האישום.

עוד עולה מכתב האישום כי חברת אביסרור סילקה את החוב מול חברת נועם בסך של 59 אלף שקל, ויידעה את אופשטיין כי החוב סולק. ואולם, אופשטיין ניסה לעשות ניסיונות נוספים כדי לגבות את החוב שמגיע לו, ובכך, לפי כתב האישום, פנה לז'אנו כדי שיסייע לו מתוך הכלא.

לפי האישום, ז'אנו יצר קשר עם נציג חברת אביסרור מתוך הכלא, הזדהה בשמו, סיפר על עברו הפלילי, תוך שהוא מציין כי הוא שפוט למאסר עולם, וכי הוא שותף בחברת נועם פסגות, ודרש שישלמו לחברה את דמי התיווך בסך כולל של כ-4 מיליון שקל. בנוסף הודיע לו כי הוא יוצר איתו קשר כדי ליישב את הסכסוך בין חברתו של אופשטיין לבין חברת אביסרור. "ז'אנו אמר כי הוא לא רוצה שיעשו לאפשטיין בעיות, אבל יש לו 'יכולות' לעשות למי שהם רוצים, ויש לו אנשים בכל הארץ".

בגזר הדין שניתן אתמול ציין בא-כוחו של אופשטיין, עו"ד פורר, כי אופשטיין "נקלע" לסיטואציה, וכי אין לו קשר לעולם התחתון.

"נמצא פה נאשם שלא מובן איך הגיע בכלל לסיטואציה הזאת. בתקופת הגשת כתב האישום הנאשם סבל ממניה דיפרסיה. היו אשפוזים בעבר. המחלה גרמה לו לפזר צ'קים במאות אלפי שקלים. כתוצאה מכך הוא נאלץ לעזוב את ביתו ולהסתתר מפני נושים. אחד מהצ'קים הגיע למשפחה של אסיר שיושב עם אדון ז'אנו. הוא לא מכיר את ז'אנו. הוא אמר שאין לו כרגע כסף להחזיר, אבל מה - חייבים לו כסף. מדובר פה בסכסוך עסקי לגיטימי".

בסופו של יום, ולאחר שאופשטיין הודה בעבירות, נחתם איתו הסדר טיעון.

השופט דניאל בן-טולילה מתח ביקורת על כך שההסדר "נוטה לקולא", ועם זאת קבע כי "אין המדובר בהסדר בלתי סביר המחייב את התערבותו של בית המשפט. ההסדר משקלל את ההודעה והחיסכון בזמן שיפוטי יקר. מדובר בנאשם ללא הרשעות קודמות, אשר עד ההידרדרות שקדמה למפורט בכתב האישום היה אדם יצרני ואף בעל חברת נדל"ן שעסקה בתיווך. כך גם בית המשפט ייתן משקל למצב הנפשי הקשה בו זה היה מצוי עובר למעצרו.

"אלמלא כל אלה", המשיך השופט בן-טולילה, "מן הראוי להשית על הנאשם עונש מאחורי סורג ובריח. יוער כי אין בכל הנסיבות שפורטו כדי להצדיק את מעשיו, אשר בגינם גם המתלוננים, שאף הם אנשים מן היישוב, מצאו את עצמם תחת מסכת איומים מצד גורמים כאלה ואחרים. לא מצאתי בנסיבות אלה כדי לקזז את ימי המעצר לתקופת ריצוי העונש בעבודות שירות".