הנקראות ביותר

ניתוח "גלובס": כל הבעיות בדרך להקמת רשות השידור החדשה

אישור תיקון החקיקה לכאורה מניע מחדש את תהליך גיבוש השידור הציבורי החדש, אך הדרך עוד ארוכה ורוויה קשיים ■ המנכ"ל הזמני אלדד קובלנץ יעבוד ללא פיקוח, העורך הראשי יונה ויזנטל שוקל לפרוש, והעובדים שוב נשכחו

רשות השידור בת"א / צילום: רון פז
רשות השידור בת"א / צילום: רון פז

השר אופיר אקוניס יכול לרשום לעצמו הישג, כאשר הצליח להעביר שלשום (א') בממשלה את התיקון שלו לחוק רשות השידור. אלא שבעוד שהתיקון עבר ברוב קולות, והוא קובע תאריך חדש להקמת תאגיד השידור הישראלי - מארס 2016, אין בו כדי לגרום ליציבות או לאופק כלשהו. יתרונו הוא בהנעת התהליך ואולי בהצהרה שראש הממשלה בנימין נתניהו בכל זאת מאמין בתהליך, אבל למעשה, בעבור רבים מהגורמים הוא רק מסבך את הדברים והופך את המציאות של רשות השידור כיום, ואולי אף את זו של מי שיבקשו להקימה, להרבה יותר קשה.

אין בעיה בתאריך החדש שנקבע. התאריך הקודם (ספטמבר 2015) באמת לא היה הגיוני, וגם לא שינוי השם ל"תאגיד השידור הישראלי". מבחינה ציבורית, ביטולה הסופי של אגרת הטלוויזיה לאלתר, גם היא בשורה.

הסעיף השנוי ביותר במחלוקת, וזה שנראה שאין איש שמרוצה ממנו, הוא העובדה שהמנכ"ל הזמני, אלדד קובלנץ, יוכל לשכור כבר עכשיו, לפני הקמת הרשות החדשה, לא פחות מ-400 עובדים.

אלדד קובלנץ: יעבוד ללא מועצה?

על-פי החוק כפי שהוא היום, המנכ"ל הזמני ממונה באופן שונה לחלוטין מהאופן שבו ימונה המנכ"ל הראשון של התאגיד הישראלי, ודיונים אף התקיימו על האופן שבו הוא ייקרא, כדי שחלילה לא ייחשב למנכ"ל מן השורה.

עוד בנושא נתח שוק וצרכנות


בכדי להאיץ את התהליך, קובלנץ נבחר לתפקיד על-ידי ועדת האיתור בראשות השופט קמא, בעוד שמנכ"ל קבוע אמור להיבחר על-ידי דירקטוריון רשות השידור. כך, בינו ובין השר הממונה על רשות השידור - ראש הממשלה בנימין נתניהו - אמור להיות חיץ קשיח יותר.

אלא שמעל קובלנץ - האיש שצריך לעצב את דמותה של הרשות החדשה - כרגע אין אף מועצה כלל. ולא רק שהוא כפוף ישירות לראש הממשלה נתניהו (לכאורה, כי למעשה בחוק הוא אמור לא להיות כפוף לאף אחד) - גם אין מי שיפקח על אופן עבודתו או על גיוס העובדים המסיבי שיוביל.

העובדה שעד לרגע זה - 4 חודשים מאז שהונחו לפתחו - ראש הממשלה נתניהו מסרב לאשר את שמותיהם של 15 חברי מועצת הרשות, אנשים מקצועיים שנבחרו בתהליך חוקי ומסודר, היא שתוקעת התהליך כולו. לא רק זה, היא גם מעלה שאלות קשות באשר לרצינותו של נתניהו בכל הנוגע להקמת תאגיד השידור הישראלי החדש.

נקודה נוספת בגללה החוק לא מקל על חייו של קובלנץ, אלא אף מקשה עליהם, היא שלמעשה ייאסר עליו למנות אף עיתונאי לתפקיד. כלומר 400 העובדים הראשונים ברשות השידור החדשה יהיו צלמים, טכנאים, אנשי מינהלה, שיווק ואולי תוכן ורכש - אבל לא עיתונאים.

מדוע? משום שהחוק קובע כי עיתונאים ממנה עורך החדשות הראשי, ואת המינוי הזה אי-אפשר לעשות - נכון, כל עוד אין דירקטוריון מפקח.

יונה ויזנטל: יצטרך לכבות את האור

אם לאלדד קובלנץ לא צפויים חיים פשוטים, חייו של יונה ויזנטל, העורך הראשי של רשות השידור, עשויים להיות קשים פי כמה. למעשה, מי שראה עצמו כמי שמעצב במידה רבה את דמותו של השידור הציבורי החדש, הופך על-פי התיקון להיות מה שכל איש בשוק התקשורת מפחד יותר מכל להיות - האיש הרע שמכבה את האור ולא מדליק אותו מחדש.

ויזנטל אמור לפקח על פרישתם של מאות עובדים ועל העברת עובדים בכפייה ממקום מושבם בקריית השידורים בתל-אביב למקום חלופי, ולסגור את הרשות הקיימת בעוד מספר חודשים תוך פיטורים של כל מי שנשאר.

בינתיים, מישהו אחר - קובלנץ - יקשה עליו את החיים בכך שהוא יביא 400 עובדים שהם כנראה לא עובדי רשות השידור להקמת גוף חדש, מה שיוריד את המוטיבציה או הרצון לשיתוף-פעולה של העובדים הקיימים למינימום האפשרי.

הם לא יסכימו לפרוש עד לתהליך הפיטורים, לא יסכימו לעבור ואף מנהל לא יסכים לערוך את רשימת הפיטורים האכזריות. העובדים מתבקשים להישאר במקומם, ללא כל תקווה שיהיו חלק מהגוף החדש.

ויזנטל, שניסה להחזיר לרשות השידור המתפרקת את גאוות היחידה וחדוות העשייה, לא בחר להגיע לתפקיד מהסיבות האלה. לא בכדי הוא כבר נשמע אומר בכמה שיחות כי אם יעבור תיקון החוק, הוא לא יישאר בסביבה.

העובדים: נשארו בצד

שוב נדמה כי הוליכו את העובדים שולל. רק לפני כמה שבועות עבר השר אקוניס במערכות בירושלים ובתל-אביב והבטיח להם תקווה. בשבוע שעבר הם ישבו עם האוצר וקיבלו הבטחה שתמורת פרישה מוקדמת ופינוי מתחם שרונה בתל-אביב, יעלה מספר עובדי רשות השידור שייקלטו בתאגיד הישראלי.

על-פי החוק היום, המספר עומד על 25% מכלל עובדי הגוף החדש (כלומר 180 עובדים בקירוב), ותחת מטריית ההסתדרות, חשו העובדים שהמספר הזה הולך להיות גבוה הרבה יותר.

אלא שההסתדרות, שהייתה עסוקה בעובדי הקבלן, זנחה את עובדי רשות השידור, וקולה לא נשמע. וכשתיקון החוק מדבר על 400 עובדים, מבלי שלא נסגר דבר מול העובדים, נחשפת המוטיבציה של האוצר לדלל עד כמה שאפשר את מספר העובדים בתאגיד החדש. "לשנות את ה-DNA", קוראים לזה.

העיתונאים, הטאלנטים, הם לא הבעיה. השאלה הגדולה היא מה יהיה עם מאות העובדים הטכניים, מנהלי השידור, עובדי המינהלה, המפיקים והתחקירנים - הם, על-פי התיקון הזה, לא יהיו חלק מבסיס השידור החדש.

כעת אמור תיקון החוק לעלות לקריאה ראשונה במליאה, לפני שיעבור לוועדת הכלכלה בראשותו של ח"כ איתן כבל. כבל תומך ברפורמה ברשות השידור - אפילו יותר מאקוניס שלא הצביע בעדה בכנסת הקודמת - והוא לא יפספס את ההזדמנות לשפר את התיקון המדובר. ההערכה היא שוועדת הכלכלה תלוש ותתקן את החוק המדובר, בטרם יעבור, או לפחות עד שיהיו בחירות נוספות, והוא שוב ישתנה מהיסוד על גבם של העובדים.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!