מפעילת "מיני ישראל" הורשעה באי-המצאת תלושי שכר לעובד

משרד הכלכלה ממשיך להילחם בזכויות הבסיסיות של עובד לקבלת תלושי שכר מהמעסיק. חברת סימפארק, המפעילה מתקני שעשועים ובין היתר את פארק "מיני ישראל" ליד לטרון, הורשעה לאחרונה על-ידי בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בכך שלא המציאה לעובד שלה, דור בן-שמואל, תלושי שכר.

בן-שמואל רצה לחסוך קצת כסף לפני גיוסו לצבא, ולכן החל לעבוד בחודש מאי 2009 בפארק "מיני ישראל" ושימש כמפעיל סימולטור. הוא עבד שם קרוב לשנה וחצי. במהלך תקופה זו הוא התגייס לצבא, ולאחריה,הקטין את תפוקת עבודתו, עד שסיים את עבודתו סופית בחודש אוגוסט 2010.

למעט חודש אחד, הוא לא קיבל כלל תלושי שכר עבור חודשי עבודתו בחברה. בן-שמואל החליט לא לוותר והגיש תלונה נגד החברה למשרד הכלכלה.

משרד הכלכלה החל לחקור את הנושא. בעקבות תלונתו של בן-שמואל נשלח בשנת 2011 מכתב דרישה לחברת סימפארק למסירת מידע על עובדי החברה. המכתב חזר למשרד הכלכלה כ"לא נדרש". משכך, פנה משרד הכלכלה למשרד חקירות וניסה לשלוח זימונים נוספים לחקירה "תחת אזהרה" הן למשרדי החברה והן לבעלת המניות היחידה בחברה ודירקטורית בה, אלנה רווה.

לבסוף, אחת ההמצאות הצליחה. לאחר שרווה התייעצה עם רואה החשבון של החברה, היא טרחה לשלוח בפקס למפקחת מטעם משרד הכלכלה, שרית בן-חיים, רשימת עובדים.

בשל כך, משרד הכלכלה ניסה שלא לנקוט הליכים נוספים נגד החברה, כשהוא מציין במפורש כי אם החברה תמשיך לשתף פעולה, אזי החקירה בנושא עשויה להתבטל באופן זמני.

אולם בסופו של דבר החקירה נגד החברה נמשכה, מכתבים רבים נוספים ששלח המשרד לא נענו, ואף נציג מנציגי החברה לא טרח להגיע לחקירות. מה עוד שנציג ממשרד החקירות הודה במהלך הדיון כי שלח את מכתבי הדרישה, אך טען בדיונים כי רווה "סירבה לאשר בחתימה קבלתם".

משכך, הוגש כתב אישום נגד החברה לבית הדין האזורי בירושלים. במסגרתו הואשמה החברה בכך שלא התייצבה לחקירות כדין ולא המציאה תלושי שכר לבן-שמואל. לבסוף, האישום הראשון התבטל, והחברה הורשעה באישום השני.

במסגרת הכרעת הדין גער השופט דניאל גולדנברג בחברה וברווה על כך שלא ביצעו סעיף מהותי בחוק הגנת השכר, והוא המצאת תלוש שכר לעובד.

"הטענה אשר לא קיבל העובד תלוש שכר לא הופרכה", נכתב בהכרעה. "בנסיבות אלה עובר הנטל לנאשמות להוכיח כי העבירה נעברה ללא מחשבה פלילית ושלא מרשלנותן ושעשו כל שניתן למונעה. אני סבור כי לא עלה בידי הנאשמות להוכיח את טענות ההגנה שהועלו".

בהמשך לכך קבע השופט כי התנערותה של רווה, לפיה היא אינה נושאת משרה בחברה, אינה ראויה. "הנאשמת רווה טוענת כי היא מינתה את רן הופמן כמנהל פעיל של פארק השעשועים סימפארק, והוא זה שהיה אחראי מטעם החברה על קבלת העובדים והניהול השוטף של הפארק, ובכלל זה רישום שעות העבודה של העובדים ומסירת תלושי שכר. טענה זו לא מקובלת עליי".

גולדנברג קבע כי "רווה העידה ולמעשה הודתה בתשובתה כי היא קיבלה את דיווחי השעות ובדקה אותם, ולאחר שאישרה אותם העבירה אותם לרואה חשבון להפקת תלושי שכר. לפיכך אין בסיס לטענתה כי לא הייתה לא מעורבות בתלושי השכר. כך גם, בן-שמואל מעיד כי רווה הייתה נוכחת בפארק 'מיני ישראל' מעת לעת".

בהכרעת הדין, השופט הביע את מורת-רוחו מהתנהלות החברה ומרווה, וקבע כי מעסיק לא יכול להתנער מאחריות, שעה שהוא משמש בעל מניות בחברה ומנהל אקטיבי ומעורב בניהול החברה, "לרבות אישור דיווחי השעות ומסירתן לצורך הפקת תלושי שכר".