למרות השביתה: עלייה קלה ברווחי כיל ברבעון השני

הכנסות החברה ברבעון עמדו על כ-1.2 מיליארד דולר לעומת כ-1.53 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד ■ קצב ייצור האשלג שב לרמות הייצור טרום השביתה

סטפן בורגס / צילום: תמר מצפי
סטפן בורגס / צילום: תמר מצפי

השביתות במפעלים בים המלח ובנאות חובב המשיכו להכות בתוצאות חברת כיל גם ברבעון השני של 2015. אחרי שאיבדה ברבעון הראשון הכנסות של 170 מיליון דולר על השבתת מפעליה, דיווחה היום יצרנית הדשנים שבשליטת החברה לישראל, כי ברבעון השני נרשמה פגיעה חריפה עוד יותר, של 253 מיליון דולר בשורה העליונה, כתוצאה מהשבתת המפעלים (ו-423 מיליון דולר בסך הכול). בסך הכול סיימה כיל את הרבעון השני עם הכנסות של 1.2 מיליארד דולר, לעומת 1.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל - ירידה של 22%.

בעקבות הירידה בהכנסות, ירד גם הרווח הגולמי ברבעון השני ב-38% ל-336 מיליון דולר, אולם בשורת הרווח התפעולי דווקא נרשמה עלייה - 37% ל-107 מיליון דולר, בעיקר בזכות רווח של 14 מיליון דולר ממכירות פעילויות שאינן בליבת העסקים, וכן בזכות רווח חשבונאי שנרשם מרכישת מלוא הבעלות על חברת האשלג הקנדית אלאנה פוטאש.

בכיל מציינים, כי בנטרול השפעת השביתות ואירועים חד-פעמיים אחרים, הסתכם הרווח התפעולי המתואם ב-251 מיליון דולר, לעומת 243 מיליון דולר ברבעון המקביל. את השיפור הסביר מנכ"ל כיל, סטפן בורגס, בצעדי התייעלות שאותם נקטה החברה: "במהלך הרבעון השני השגנו אבני דרך משמעותיות ביישום צעדי התייעלות חיוניים, שיסייעו לשניים ממפעלינו הגדולים בישראל לשפר את יכולת התחרותיות בשווקים הגלובליים המאתגרים של האשלג ותרכובות הברום שבהם אנו פועלים. צעדים אלה יאפשרו גמישות ויכולת ניהולית גדולה יותר.

"הצעדים שאנו נוקטים, ובכלל זאת צמצום כוח האדם ושיפור אמות המידה בעבודה במפעלים, כמו גם היכולת ליישם מצוינות תפעולית ולהקים את מרכז השירותים המשותפים בישראל, הנם מרכיב חשוב בתוכנית האסטרטגית הגלובלית שלנו, לשיפור מיצובנו ברחבי העולם. בעוד שמכירות כיל ברבעון השני היו נמוכות משמעותית כתוצאה מהשביתה, אנו שבעי רצון מההישגים המשמעותיים לאחר סיומה, ומכך שהשפעתה הכלכלית הייתה נמוכה מכפי שהוערך בתחילה", ציין בורגס.

הרווח הנקי של כיל הסתכם ברבעון השני ב-74 מיליון דולר, לעומת 68 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, ואילו הרווח הנקי המתואם (בנטרול השפעות חד-פעמיות) ירד ב-17% ברבעון השני ל-177 מיליון דולר. בכיל ציינו, כי השביתה הגדולה גרעה 112 מיליון דולר מהרווח הנקי ברבעון השני ו-188 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה. במקביל לפרסום הדוח, הכריזה כיל על חלוקת דיבידנד של 52.5 מיליון דולר לבעלי המניות.

השביתה במפעלי ים המלח הפחיתה את מכירות האשלג של כיל ב-46% ברבעון השני ל-238 מיליון דולר. עם זאת, בכיל הדגישו כי עם תום השביתה חזרה החברה להיקף ייצור רגיל של אשלג במהלך הרבעון השלישי, והיא מצפה לגידול בייצור האשלג במחצית השנייה כולה.

במהלך הרבעון השני חתמה כיל על הסכמים חדשים לאספקת אשלג ללקוחות בסין ובהודו בהיקף כולל של יותר מ-2 מיליון טונות, המשקפים עליית מחיר מתונה של 10 דולרים לטונה, לעומת המחירים בהסכמים קודמים. בסך הכול, מעריכה הנהלת כיל בראשות בורגס, כי סך משלוחי האשלג ב-2015 יצטמצם בהשוואה ל-2014, בעיקר בשל ירידה בביקוש בצפון אמריקה ובברזיל, אשר תקוזז בחלקה כתוצאה מגידול בביקוש בסין ובהודו.

ירידה בהכנסות נרשמה ברבעון השני גם בשתי החטיבות האחרונות של כיל. פעילות המוצרים התעשייתיים, שמבוססת על תרכובות הברום, הציגה ירידה של 31% ל-247 מיליון דולר, עקב השבתת מפעל הברום בנאות חובב. כיל מוצרי תכלית, שמייצרת בין השאר מעכבי בעירה, הציגה ירידה של 11% בהכנסות ל-364 מיליון דולר, עקב מכירת חלק מפעילויותיה.

צופה שיפור בשולי הרווח מאשלג

בסיומה של השביתה, שארכה קרוב לארבעה חודשים, חתמה הנהלת כיל על הסכם עם ההסתדרות ועם ועדי העובדים, ליישום תוכנית לארגון מחדש במפעל האשלג בים המלח ובמפעל הברום בנאות חובב. במסגרת ההסכם, צומצמה מצבת כוח האדם בכ-250 תקנים, והוסכם על צעדי התייעלות נוספים.

לדברי בורגס, עם סיום השביתה, החלה החברה להגביר את קצב ייצור האשלג והוא שב לרמות הייצור טרום השביתה. ניצול חומר הגלם שהצטבר בבריכות במהלך השביתה, והגברת כושר הייצור במפעלי העיבוד, צפויים להערכת ההנהלה להגדיל במהלך שלוש השנים הבאות ב-10% את קצב ייצור האשלג בים המלח בהשוואה לקצב טרום השביתה, כך שזה יפצה על ההפסדים שנגרמו בשל השביתה. כיל גם צופה שיפור בשולי הרווח מאשלג במהלך מחציתה השנייה של השנה, כתוצאה מתוכנית ההתייעלות.

נוסף על העיסוק בפעילות השוטפת, עסוקים בורגס ויו"ר כיל ניר גלעד במגעים מול ממשלת ישראל בנושא המלצות ועדת ששינסקי 2 למיסוי משאבי טבע המופקים בישראל. לאחר סיום הרבעון השני קיבלה ממשלת ישראל את המלצותיה של הוועדה, וביקשה מוועדת השרים לענייני חקיקה להכין הצעת חוק שתובא בפני הכנסת. כיל מקיימת דיאלוג רציף עם הנוגעים בדבר בממשלה, ולדברי בורגס הוא חש כי נציגי הממשלה מבינים שכל תעשייה צריכה יציבות ובהירות כדי להמשיך ולפעול.

כיצד הושפעו הפעילויות המרכזיות של כיל
 כיצד הושפעו הפעילויות המרכזיות של כיל