תביעה נגזרת נגד דירקטורים ב"דן": רשלנות והפרת חובת אמון

לאחר שבתחילת השנה פורסם דוח חמור של מבקר המדינה נגד חברת דן ותלונות על התנהלות לא הולמת בחברה שהובילו לחקירה משטרתית בנושא - הבוקר (ד') הוגשה בקשה לתביעה נגזרת על-ידי קבוצת בעלי מניות בדן נגד החברה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (המחלקה הכלכלית).

התביעה הוגשה נגד שורה של דירקטורים שכיהנו בחברת דן בשנים האחרונות, בטענות על רשלנות והפרת חובת אמון לחברה. בין שמות הדירקטורים המוכרים ניתן לאתר את מאיר ברכה (אחיו של תת-ניצב אפרים ברכה ז"ל) ויוסף אלשיך (בעלה של השופטת בדימוס ורדה אלשיך).

באמצעות מסלול התביעה הנגזרת מבקשים 7 התובעים להיכנס בנעליה של החברה לצורך הגשת התביעה בשמה נגד הדירקטורים.

בפתח התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין דרור נאור, ארז אהרוני, תומר רייף ותום אפלשטיין, מגוללים התובעים את הרקע לפרשה: "התביעה הינה תביעה כספית לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לחברה כתוצאה מהתנהלות פסולה ומנוגדת לדין של המשיבים ו/או מי מהם בשמשם כדירקטורים ו/או נושאי משרה של החברה ו/או בעלי עניין בחברה, תוך הפרה חמורה של חובות אמון, זהירות, הגינות ותום-לב", נכתב.

חלק התובעים, בעלי מניות בחברה, הם דור שני ושלישי בדן (בנים ונכדים של דור המייסדים), ולכן הם מדגישים כי הקשר שלהם לחברה לא מסתכם רק באחזקה במניות. לטענתם, מדובר באנשים שהחברה היא בית עבורם שאף עובדים בחברה, "כך שמדובר עבורם במקור פרנסה".

לדברי התובעים, מאז התאגדותה של החברה בשנת 2001 הוצאו מקופת החברה, "ברשלנות, ברמייה, בגניבה, ובניגוד לכל דין, עשרות מיליוני שקלים ואולי יותר".

לטענתם, הדירקטורים אשר היו אמונים על פעולות החברה ועל ביצוע פרויקטים ועסקאות ענק בשווי של עשרות ומאות מיליוני שקלים "מעלו בתפקידם והביאו בכך להפסדים ניכרים וחיסרון כיס עצום לחברה. המעשים והמחדלים שבוצעו על-ידי המשיבים היו למצער רשלניים וככל הנראה אף מכוונים. מדובר בין השאר בפעולות שהיו לא חוקיות מלכתחילה, לא אושרו כדין ולא נועדו לטובת החברה".

התובעים טוענים כי חלק מרכזי מ"ההתנהלות העסקית הקלוקלת" סובב סביב עסקת השקעה משנת 2009, שבמסגרתה נכנסו משקיעים חדשים וחיצוניים לחברה, עמיקם בן-צבי ופנחס רוטנברג (חלק מהדירקטורים ה"משיבים",ס'כ'), באמצעות חברת ספיר החושן ד.נ. החזקות בע"מ (משיבה נוספת, ס'כ').

"בעולם עסקי תקין מקובל כי הכנסת שותף או בעל מניות או משקיע חדש לחברה נעשית כמנוף צמיחה, בין אם באמצעות הזרמת כספים, ובין אם באמצעות הבאת יכולות או הזדמנויות חדשות", מסבירים התובעים. אלא שלדבריהם, במקרה הנוכחי "הוכנסו משקיעים שלא רק שלא תרמו דבר לחברה, לא בכסף ולא ביכולות, אלא שהם שאבו והוציאו מהחברה כספים ומשאבים בדרכים שונות ומתוחכמות, תוך שהמשיבים האחרים שותפים לדבר או מעורבים בו, תוך שבהזדמנויות מסוימות אף צומחות להם טובות הנאה מכך".

נטען כי רק בעסקה זו של בן-צבי ורוטנברג הפסידה חברת דן עשרות מיליוני שקלים, שכן התמורה ששולמה על-ידם הייתה נמוכה משמעותית ביחס לשווי האחזקות שקיבלו. "מכירת מניות דן לספיר החושן בוצעה, במקרה הטוב, ברשלנות מובהקת (בלשון המעטה) של האורגנים בחברה, ובמקרה הסביר והנראה לעין בכוונת מכוון, כדי להעניק זכויות וכספים בסכומי-עתק לצדדים שלישיים, ממניעים פסולים ובניגוד לכל דין, תוך הפרת חובת האמונים כלפי החברה".

עוד טוענים התובעים כי הדירקטורים הנתבעים גרמו לחברה להעמיד ערבות להלוואה כספית שנטלה ספיר החושן מצד שלישי, כאשר "בתהליך אישור המהלך ('הבלתי סביר בעליל') הזה נוטלים חלק פעיל מי מהמשיבים שיש להם קשרים אישיים עם בן-צבי (שהיה אז בעל מניות בספיר החושן ומכונה בדוח מבקר המדינה - 'משקיע ב'), תוך ניגוד עניינים מובהק".

פרקים נוספים בתביעה עוסקים בפרויקטים שדן הייתה מעורבת בהן בתחום הנדל"ן, ובמסגרתן עברו סכומי-עתק לחברת הניהול של בן-צבי, שהייתה אמורה להעניק שירותי ניהול בפרויקטים. נטען כי סכומים של מיליונים הועברו גם לבנו של עמיקם בן-צבי, עו"ד עופר בן-צבי, שהופקד על הליווי המשפטי של הפרויקטים.

בנוסף לכך מתייחסים התובעים להתפטרותם של חלק מהדירקטורים בחודשים האחרונים, כפי שפורסם ב"גלובס", וטוענים כי "מסתמן קשר ממשי בין התפטרות זו לבין ההתנהלות השערורייתית" המתוארת בבקשה לנגזרת.

כך צוינה התפטרותו של מיכאל נגר, שכיהן כדירקטור וכיו"ר דירקטוריון החברה בתקופה הרלוונטית לבקשה, וכן התפטרותו של מאיר ברכה מתפקידו כיו"ר הדירקטוריון באחת מהחברות-הבנות של החברה (החברה מאוחדת לתיירות בע"מ), וזאת לאור העובדה ש"חברי ועדת הביקורת בחברה לא מטפלים, לשיטתו של מר ברכה, בממצאים שונים שהעביר לידיעתם באשר לחשד לעבירות פליליות בחברה האמורה". גם התפטרות זו, לטענתם, "מסתמנת בבירור כהתפטרות אשר נוגעת להתנהלות השערורייתית בחברה ובחברות-הבנות של החברה".

כאמור, בתחילת השנה פרסם מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, דוח חמור על חברת דן, לפיו חלק מהדירקטורים בחברה פעלו בניגוד עניינים ותוך חשש "לעירוב אינטרסים אישיים".