ירד בעריכה

מה שפיספסתם אצל תמר זנדברג, הסיפור שלא סופר על רצח הצעירה, והמשחקים של כיל

תמר זנדברג / צילום: אוריה תדמור
תמר זנדברג / צילום: אוריה תדמור

סתם אחת. "רצח לאור יום", "אלימות מזעזעת" וגם "פסיכופת בחוף הים" - אלה הן מקצת הכותרות הדרמטיות שהעניקו השבוע אמצעי התקשורת לרצח שמעולם לא אירע (לפחות כפי שקבעה המשטרה), בחוף ארגמן בנתניה. לכל היותר הייתה זו המתת חסד שנויה במחלוקת של כלב משפחתי שלא על פי הכללים ובטח שלא לטעמי, אבל זה לא מנע אלפי תגובות נרגשות ברשתות החברתיות, האשמות ונאצות, צוותי טלוויזיה ואייטמים נרחבים בכל משדרי החדשות והאקטואליה.

כמי שגידל כלבת לברדור כאילו הייתה דם מדמו וליטף אותה בעודה מקבלת את זריקת ההרדמה שתקל עליה ממכאוביה, הרגישות הזו לבעלי חיים אמורה לחמם לי את הלב. אבל אז הגיעה שעת צהריים ביום רביעי עם הדיווח שלפיו הצעירה שנמצאה מתה ודרוסה על כביש 4 בסמוך לאשקלון, נרצחה על פי החשד על ידי בן זוגה.

המשטרה חושדת כי בן הזוג ושותף נוסף השליכו את הצעירה מהרכב וחזרו בשנית כדי לדרוס אותה למוות. הידיעה הזו עלתה באתר Ynet בשעה 12:53. היא לא הדהדה ברשתות החברתיות, איש לא הגיב עליה בחשבון הטוויטר הפעיל של האתר, שום עיתונאי לא פתח על כך דיון.

במהדורות החדשות של אחר הצהריים והערב לא נאמר על כך מילה. דיברו על פיצוץ גשר מעריב, על הוויטמינים החסרים במוחו של מוחמד עלאן, על אתר הבגידות שנפרץ, על מה לא. רק לא עליה. זה כבר לא "רצח לאור יום" ולא "אלימות מזעזעת". כי לצעירה קוראים בהייה מנאע, בת למשפחה מעורבת, יהודית ובדואית, מבאר שבע. היא לא נשאה דגל פוליטי על גבה, לא שבתה רעב, סתם עוד בת 22 שנרצחה על רקע "כבוד המשפחה". והיא לא מעניינת לא את הימנים ולא את השמאלנים. לא את הפריפריה ולא את מדינת תל אביב.

ירד בעריכה. חברת הכנסת תמר זנדברג, יו"ר הוועדה למאבק בנגע הסמים, עשתה השבוע נכון כשביקשה להוציא מהאולם את צבי הנדל, יו"ר הרשות למלחמה בסמים, אחרי שחיקה אותה באופן מזלזל ובוטה במהלך דיון בוועדה. הבעיה היא שמהדורות החדשות בחרו באופן מכוון להציג לצופים רק את הקטע הזה שבו הנדל מזלזל וזנדברג מסלקת, תוך האדרת שמה ותגובתה התקיפה והראויה לנוכח הנסיבות.

בפועל, מי שצפה במשדר של ערוץ הכנסת, יכול היה להתרשם כי ח"כ זנדברג התנהלה מוקדם יותר כמו קיסרית דיקטטורית במופע אימים, שאילו שמה היה מירי רגב ומפלגתה הייתה, למשל, הליכוד - כל הסיקור התקשורתי ודאי היה נראה אחרת. זנדברג לא אהבה את העובדה שהערה לגיטימית של הנדל זכתה לכמה מחיאות כפיים, ודרשה בתקיפות להוציא מהאולם את כל מי שהעז לעשות זאת. "מי שהיה לו אומץ למחוא כפיים, שייצא עכשיו", דרשה.

מה הייתה ההערה? הנדל טען כי זה מוזר בעיניו שיו"ר הוועדה למאבק בנגע הסמים היא מי שהצהירה כי היא נוהגת להשתמש בסמים ופועלת ללגליזציה של הסמים. אשת שמאל שוחרת שלום וסובלנות נוקטת בסתימת פיות? היעלה על הדעת? את החלק הזה התקשורת העדיפה שלא תראו.

ניסיון נואל. העיסוק האינטנסיבי במתווה הגז הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לכימיקלים לישראל, שעבדה כל הזמן הזה בעצימות נמוכה כדי לטרפד, לסכל או לפחות לעקר את יישום המלצות ועדת ששינסקי 2. זה כמובן התפקיד שלה לעשות זאת, אבל קשה שלא להתקומם מול האיום המחודש של הנהלת החברה בפיטורי עובדים.

החברה שמרוויחה הון ממשאבי הטבע של המדינה מעזה פעם אחר פעם להשתמש בעובדיה כבני ערובה במשחק הכוחות מול גורמי הרגולציה. ובמקום שראש הממשלה ושרי הכלכלה והאוצר יעמידו את ראשי החברה במקומם ויגדעו כל ניסיון נואל כזה לחזור ולאיים, הם מתפתלים ומתחמקים ומקימים ועדות צעצוע עם סוף ידוע.

בניגוד למשק הגז, שם מדינת ישראל לא תרמה דבר למחקר, לגילוי ולפיתוח, כימיקלים לישראל והאוצרות שלה הועברו לידיים פרטיות על מגש של כסף. לא נאה לכם המיסוי החדש? תעמידו את החברה למכירה ותראו כמה עומדים בתור. עד אז, תחסכו מאיתנו את המשחקים.

shai-n@globes.co.il