מאז הבחירות האחרונות הצהיר שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה) כמה פעמים על כוונתו לקצר באופן דרמטי את משך ההמתנה לבדיקות MRI. בחודש מאי, בזמן שביקר בבאר-שבע, הבטיח כי זמן ההמתנה לא יעלה על 3 ימים בלבד - יעד שאפתני שלא קיים אפילו ברחבי העולם.
ליצמן חזר על ההבטחה הזו רק לפני 3 שבועות על גבי השער של "ידיעות אחרונות" וציין כי ידאג לקנוס את מי שלא יעמוד ביעד, אבל אתמול (ג'), בכנס של "כלכליסט" דיבר כבר על תקופת המתנה של שבועיים - פי 4.6 ביחס להבטחה הקודמת אבל עדיין יעד שאפתני שמעורר לא מעט ביקורת וספקנות מצד בכירים במערכת הבריאות.
"גלובס" ניתח היום (ד') את דוח מבקר המדינה שעסק בבדיקות ה-MRI ושוחח עם שורה של גורמים בבתי החולים ובקופות החולים. התמונה שעולה מהדברים עשויה להטיל ספק ביכולת המימוש של ההבטחה החדשה. "גם אם יוצאים מנקודת הנחה שאפשר לבצע את כל הבדיקות בתוך שבועיים, הרי שהבעיה הכי גדולה כיום היא לא זמינות התורים אלא ההמתנה לפיענוח של הבדיקה", טוען אחד הגורמים.
"קיים כיום מחסור חמור בטכנאים וברדיולוגים, כך שאם קיבלת תור אפילו לעוד שבוע, בכלל לא בטוח מתי תקבל את התשובה". לדבריו, גיוס והכשרה של טכנאים ובעיקר של רדיולוגים דורש זמן רב, כך שלכל הפחות היעד שהציב שר הבריאות יהיה ריאלי אולי בטווח הרחוק. הדוח האחרון של מבקר המדינה בעניין מערכת הבריאות עסק בהרחבה לא רק בזמינות התורים ל-MRI, אלא במשך ההמתנה לפיענוח הבדיקות.
"משרד הבריאות לא הגדיר את הזמן המרבי לפיענוח בדיקות דימות", נכתב בדוח. "בביקורת נמצא כי 15%-25% מבדיקות ה-MRI וה-CT האמבולטוריות (שמבוצעות ללא אשפוז) מפוענחות בתוך פרק זמן ארוך מ-10 ימי עבודה, פרק הזמן המרבי שנקבע כיעד על-ידי מכוני דימות רבים", כך נכתב.
גם סוגיית המחסור בכוח האדם בלטה בדוח, וגם כאן מתעוררת שאלה גדולה לגבי היעד שהציב ליצמן: "למרות מסקנות של ועדות ממשלתיות ושל מבקר המדינה בנושא המחסור ברנטגנאים, טרם בחן המשרד את הצרכים הקיימים והעתידיים ולא גיבש תכנית בנושא. מחסור ברנטגנאים עלול לגרום לעיכוב במתן שירותי הדימות, לעומס עבודה ולירידה באיכות הבדיקות ופיענוחן".
למעשה, דוח המבקר מדבר על מחדל של ממש בכל הקשור להתנהלות משרד הבריאות בעניין: "תקני הרדיולוגים במוסדות הרפואיים לא שונו מאז 1976, אף שאינם תואמים את ההתקדמות הטכנולוגית; למשרד אין מידע מהימן ועדכני על מספר הרדיולוגים העוסקים בפועל במקצוע לעומת המספר הנדרש; המחסור במשרות רדיולוגים יוצר עומס על הרדיולוגים המועסקים, וגורם לעיכוב בפיענוח בדיקות דימות, לאי-פיענוח של מרבית בדיקות הדימות הפשוטות על-ידי רדיולוגים ולפיענוח בדיקות על-ידי רדיולוגים שלא על-פי התמחותם, דבר העלול להחריף את טעויות הפיענוח".
ככלל, במערכת הבריאות טוענים היום כי לא כל מקרה רפואי שמצריך בדיקת MRI מחייב בדיקה מהירה, ודאי לא של שבועיים. החשש הוא שההבטחה של ליצמן תביא לכך שדווקא מקרים דחופים יעמדו כעת בתור עם כל האחרים. "תור של כמה שבועות לא משנה שום דבר מבחינת האבחון והטיפול ברוב המחלות, והדגש צריך להיות במקרים מסוימים כמו ילדים שזקוקים לבדיקה בהרדמה ששם משך ההמתנה כיום הוא באמת ארוך מדי", אומר מנהל בית חולים ממרכז הארץ.
גורם נוסף הוסיף: "צריך לדעת שכבר כיום, לפחות ברוב המקרים, מי שמוכן ויכול לנסוע 20-30 ק"מ או להגיע בשעות לא נוחות, אפילו בלילה, יכול למצוא תורים זמינים מאוד - גם בתוך ימים".
גם מבקר המדינה התייחס בדוח האחרון שלו לכך שמשרד הבריאות לא קבע תקן שמגדיר באופן דיפרנציאלי את משך ההמתנה לבדיקות MRI על-פי דחיפות המקרה הרפואי: "בחלק מהמקרים זמן ההמתנה מתארך באופן לא סביר - עד 90 יום לבדיקה ללא הרדמה, ובבדיקות מסוג MRI בהרדמה (בעיקר לילדים) נדרש זמן המתנה של בין חודש וחצי לשישה חודשים".
טענה נוספת שחזרה על עצמה היום מפי בכירים במערכת, היא שקיצור התורים יביא באופן טבעי לעלייה בביקוש לבדיקות - מה שיחזיר למעשה את המצב לקדמותו מבחינת העומס וזמני ההמתנה. "גם הרופאים ייראו שיש יותר מכשירים ושעובדים מסביב לשעון, אז הם יחתמו מהר יותר על ההפניה ל-MRI", אמר אחד הגורמים. "התור הוא לא ליניארי והיצע יוצר ביקוש, אין מה לעשות", הוא הוסיף.
גורמים בקופות החולים ציינו עוד כי העלייה הצפויה במספר הבדיקות תעמיס עלויות נוספות על קופות החולים, ועל כן יש צורך לתקצב אותן בהתאם. המחיר שגובים בתי החולים מקופות החולים גבוה כיום בעשרות אחוזים מהעלות הריאלית, כך על-פי אחת הטענות, וגם את זה יצטרכו להסדיר במשרד הבריאות. "צריך להביא בחשבון שמעט הרדיולוגים שקיימים בארץ ינסו כעת לשפר דרמטית את מצבם", הוסיף אחד הגורמים, רמז לתוספות השכר שמישהו יצטרך לממן כדי שכל זה יקרה.
על דבר אחד אין מחלוקת: ליצמן היה הראשון להסיר את מדיניות הריסון שכפה משרד האוצר, אשר הביאה לכך שמספר מכשירי ה-MRI בישראל נמוך באופן דרמטי מזה הנהוג במדינות המערביות. גם קביעת היעדים השאפתניים מזכה את השר בקרדיט, ואולם במערכת הבריאות דואגים שההצהרות לא מגובות מספיק בתוכניות ובתקציבים.
בלשכת השר מסרו בתגובה: "רפורמת ה-MRI של ליצמן כוללת התייחסות לכלל צורכי המערכת. המהלך יכלול במידת הצורך תוספת שעות הפעלת מכשירים וכן תוספת כוח אדם לפיענוח, וכל מה שיידרש כדי להגיע למטרה זו. יש לסמוך על שיקול-הדעת המקצועי של הרופאים שלא יאפשרו קיום בדיקה ללא צורך אמיתי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
