דיווח: בנקים בישראל חשודים בקשר להונאת מס באוסטרליה

כלי תקשורת באוסטרליה מדווחים על העלמת הכנסות בכ-100 מיליון דולר בה עפ"י החשד מעורבים לכאורה בנקים בישראל ■ בנה"פ בתגובה: "התנהלות הבנק הייתה תקינה לחלוטין, ואין זה נכון ששלטונות אוסטרליה העלו חשדות כביכול כנגד הבנק"

ציון קינן / צילום: תמר מצפי
ציון קינן / צילום: תמר מצפי

שמם של בנקים ישראלים עולה בכותרות בכלי התקשורת באוסטרליה כמי שמעורבים בהעלמות מס בהיקף של מיליוני דולרים שביצע לכאורה אנדרו בינטר, המנכ"ל לשעבר של ענקית המיצים נודי ג'וס (Nudie Juice), יחד עם אחיו מייקל. לפי הדיווחים, גיסתם של האחים העידה נגדם בבית המשפט והזכירה גם עורך דין ישראלי שניסה להשיג מהבנקים בישראל מסמכים מפלילים לכאורה בשם האחים בינטר - ולהשמידם.

נגד בינטר הוגש כתב אישום בגין העלמות מס לכאורה, ולפי הדיווחים גיסתו, דבורה הובר, העידה בבית המשפט והודתה כי הוא שילם עשרות אלפי דולרים כדי לנסות להשמיד מסמכים מפלילים לכאורה בבנק הפועלים, וזאת על מנת למנוע מרשות המסים באוסטרליה להשיג את אותם מסמכים.

הבנקים המוזכרים בכלי התקשורת באוסטרליה הם בנק הפועלים ובנק דיסקונט, כמי שהחזיקו בחשבונות בנק של בני משפחת בינטר החשודים בהעלמות המס. באחד הדיווחים נכתב כי "בנק הפועלים או בנק לאומי" העניק הלוואות בכ-20 מיליון דולר למשפחת בינטר בשנים 2006-2009. עם זאת, גורמים בבנק לאומי הבהירו כי בני משפחת בינטר אינם לקוחות של הבנק, כך שלאומי אינו מעורב בפרשה כלל וכלל.

משפחת בינטר מסידני היא הבעלים לשעבר של נודי ג'וס, החולשת על 29% משוק המיצים הטבעיים באוסטרליה. לפי כתב האישום, המשפחה העלימה במשך כעשור הכנסות בהיקף של כ-100 מיליון דולר באמצעות מה שמכונה הלוואות "גב אל גב". בשיטה זו הם הזרימו לכאורה כספים לבנקים בישראל ובשווייץ, ואלה העמידו לחברה באוסטרליה הלוואות תוך זקיפת הריבית לצרכי זיכוי במס.

כתב האישום בן 112 העמודים הוגש נגד אנדרו בינטר ואחיו מייקל, כמי שלכאורה יזמו את ההונאה, ביצעו אותה וניסו להסתיר את הראיות. אם החשדות יתבררו כנכונים, תהיה זו הונאת המס הגדולה ביותר שנחשפה אי-פעם באוסטרליה בשיטה זו. על-פי החשד, ההונאה החלה כבר ב-2006.

הובר נשואה לרונלד בינטר, אחיהם של אנדרו ומייקל. לפי עדותה בבית המשפט, מייקל בינטר פנה אליה ב-2012 וסיפר לה על החשדות ברשות המסים האוסטרלית נגד המשפחה. היא טענה כי מייקל ביקש ממנה שתיצור קשר עם עורך דין בישראל על מנת לאתר את המסמכים בבנקים, כיוון שלטענתו היא דוברת עברית, וכן בגלל ש"אסור שהנושא הזה יחזור אליי", כדבריו.

"אמנם חשתי אי-נוחות מבקשתו, אך אני זוכרת שלא התנגדתי", מסרה הובר. לדבריה, מייקל ידע שרשות המסים האוסטרלית חושדת בביצוע הלוואות "גב אל גב", והביע חשש מ"מה שיכול להיות במסמכים הנמצאים בבנקים".

לפי עדותה של הובר, בפגישה שנערכה בינה לבין מייקל בינטר ועורך דין ישראלי, מייקל אמר לכאורה: "אנחנו רוצים שהמסמכים יושמדו. אם נשיג רק עותק, לא תהיה לנו שליטה... אני מודאג במיוחד בנוגע לפגישות על משא-ומתן שנערך להשגת אותן הלוואות והאם יש אזכור לגבי הנוכחים באותן פגישות".

הובר גם חשפה את שמו של עורך הדין הישראלי - עמירם גיצלטר - וטענה כי בהמשך הוא אמר ש"היה קשה", אך הוא "מצא את האיש המתאים" בבנק הפועלים, והדבר ידרוש תשלום של 60 אלף דולר להשגת המסמכים המקוריים. לאחר מכן אמר גיצלטר כי אותו אדם "נתקל בקושי" בהשגת המסמכים.

לפי עדותה של הובר, תגובתו של אנדרו בינטר הייתה: "אני לא רוצה שרשות המסים תגיע למסמכים הללו". עדותה של הובר, יש לציין, מגובה בהצהרה רשמית שהגישה לבית המשפט.

אין זו הפעם הראשונה שבה בנקים ישראלים "מככבים" בפרשות העלמות מס בחו"ל. הפרשה הבולטת ביותר היא כמובן חקירת הרשויות בארה"ב לגבי סיוע של בנקים בישראל ללקוחותיהם להעלים מס ולהלבין הון, כאשר במסגרת הפרשה כבר הפרישו בנק הפועלים ובנק מזרחי-טפחות עשרות מיליוני דולרים, והבדיקה נמשכת; כזכור, לאומי כבר הגיע להסדר עם הרשויות בארה"ב ושילם קנס של 400 מיליון דולר, כאשר בשבוע שעבר פורסם דוח הביקורת של בנק ישראל בנושא (וקרא בין היתר לבכירים לשעבר להחזיר בונוסים), ובימים אלה נמשכת בדיקת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.

מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "התנהלות הבנק הייתה תקינה לחלוטין, ואין זה נכון ששלטונות אוסטרליה העלו חשדות כביכול כנגד הבנק. הבנק מנוע מלהתייחס לעסקי לקוחותיו".

מבנק דיסקונט לא נמסרה תגובה.