אסור לנו, המבוטחים, להפסיד במאבק על הרפורמה בפנסיה

סוכני הביטוח וחברות הביטוח התרגלו לגזור קופונים כפולים ואף משולשים על חשבוננו, המבוטחים ■ אלא שכיום פועלת בזירה דורית סלינגר, מפקחת אמיצה מספיק לשים את האינטרס של המבוטח מעל הכל ■ חייבים לתמוך בה

דורית סלינגר / צילום: תמר מצפי
דורית סלינגר / צילום: תמר מצפי

1.

תדע כל ח"כית ויידע כל ח"כ, כי את הדין הם חייבים לבוחר. לצרכן. למבוטח. לא לסוכן. לא לנשיא הזה ולאינטרסנט ההוא - אפילו אם הם חברים, מקורבים, עמיתים לדרך הפוליטית ששפתם קולחת, ויכולת השכנוע שלהם בהירה וחלקלקה.

עובדה היא שרוב-רובם של הצרכנים-המבוטחים-החוסכים לא באמת מבינים מה קורה עם כספי הפנסיה שלהם. איך מתגלגלות הפרשות כבדות משכרם ומחלקו של המעסיק ונהפכות לעמלות, דמי ייעוץ, דמי ניהול ועוד מיני גזלות שכאלה, אם הן ישירות או עקיפות. בניגוד להם, סוכני הביטוח - שהם החיילים, הרצים, הבאים והולכים בין חברות הביטוח, המעסיקים, הגופים המוסדיים כשהלקוח-הצרכן החרד לזקנתו מונח בידיהם - דווקא יודעים טוב איפה מרוחה החמאה. והרי היא מרוחה שם, בשכבה שמשמינה, כבר הרבה מאוד שנים, סטטית, מבטיחה, לא שקופה, עלומה. משהו שנסגר בין לבין - על חשבון המבוטח הפנסיוני.

2.

ואז, לפני כשנתיים, הגיעה המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, וכבר עושה את עבודתה: סדר, שקיפות, פירוק גושי אינטרסים שלוקחים הרבה מדי מכספו של המבוטח, בקיצור: לשים את האינטרס של המבוטח מעל לזה של מי שאמורים לשרת אותו, התאגידים והסוכנים. אבל אלה הרי יעשו הכול כדי למנוע את זה. לשמר את העבר.

נכון, סלינגר רצה. די מהר. מסרבת לחכות עשור של גלגולי ניירת, שיחות לילה ושימועים מתחכמים, לפני שהיא מוציאה הוראה כזו ואחרת. בצדק. אחרי עשרות שנים, ולא מעט מפקחים על הביטוח שראו את תפקידם כמפקחים של חברות הביטוח ושל הסוכנים - הגיע זמן המבוטח. ומפקחת ששמה אותו בראש.

3.

הפעם, עכשיו, מתנהלת, כידוע, המחלוקת הקשה על הפרק בחוק ההסדרים המופיע תחת השם "פרק הפחתת העלויות בחיסכון הפנסיוני". המלחמה חריפה, ועוד תחריף ותלכלך, ככל שהדיונים יתקדמו בכנסת, כשהסוכנים ילחצו ויפעילו השפעתם על כל ח"כ וח"כית. שכן עוד לא קם סוכן ביטוח שירצה לפקוח את עיני הלקוח שלו.

"סוכני הביטוח מנסים לטרפד את הרפורמה בפנסיה" הייתה כותרת ידיעה כאן, אמש ("גלובס", 6.9.15), שבה צוטט מכתב משתלח, חסר רסן, מבוהל והיסטרי משהו, של נשיא לשכת סוכני הביטוח, אריה אברמוביץ, ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "לצערי, מעולם לא הוגש חוק הסדרים בתחום הפנסיוני באופן כל כך לא מקצועי, לא מעמיק וגדוש בסימני שאלה רבים ללא מענה בכלל.."

עוד כתב הסוכן הוותיק (שכותב על עצמו כי הוא "מאמין במעורבות פעילה ויזומה בקהילה... פעל ופועל כל השנים ותורם מכספו ומזמנו בקידום נושאים מקצועיים וקהילתיים") כי מדובר ב"בליל של הודעות לעיתונות מטעם המפקחת על הביטוח ובוודאי שאינו מסמך אשר מכבד את הכנסת או את נבחריה".

עוד הוסיף אברמוביץ, בעל סוכנות ביטוח בת 30 שנה, מילים והאשמות כמו "מסמך שגובש בקלות ראש ובאופן לא מקצועי" עד שהוא מגיע למשפט: "...התחושה שקיבלנו היא של הסתרה, ואולי רצון לקדם אינטרסים אחרים שאינם בהכרח לטובת ציבור החוסכים".

4. בהצעת החוק ארבע הוראות, לביצוע החל ב-2016. הנה הן בקיצור:

א. לכל עובד הזכות לבחור את סוכן הביטוח הפנסיוני שלו. הוא איננו חייב לבחור את הסוכן שנבחר, נכפה, על ידי המעביד. מעביד לא יוכל עוד לכפות אי-מעבר מסוכן לסוכן, וגם לא לחייב עובד להשתמש בסוכן.

ב. מבוטח יוכל לבצע באופן עצמאי ובלתי-תלוי מהלכים ישירים מול קרן הפנסיה, חברת הביטוח, קופת הגמל וקרן הפנסיה. זאת בניגוד לסעיף 13 בחוק הייעוץ הפנסיוני, שמחייב כי כל ביצוע פעולה במוצר פנסיוני תעשה תוך כדי ייעוץ פנסיוני. כלומר מבוטח לא יכול לזוז בפנסיה של עצמו, בכסף שלו, בלא מעורבות הסוכן של המעביד או הגוף הפנסיוני עצמו. זהו סעיף אהוב על הסוכנים, שכן הוא מבסס את עמלות הסוכן כחלק מהחוק והחובה. התיקון מבטיח אפשרות לבצע פעולות באופן ישיר ויזום ללא ייעוץ ובלי חובה לשלם.

ג. כיום סוכן ביטוח רשאי לפי החוק לקבל כסף - "עמלת סוכן" מחברת הביטוח או מקרן הפנסיה - כתשלום בעבור המבוטח שהביא גם באמצעות המעביד. פורמלית התשלום הוא של חברת הביטוח. בפועל, מדובר בכספי המבוטח. מדובר בהסכמים וחוזים שונים בין חברת הביטוח לסוכנים: אחוזים מההפקדות, מדמי הניהול, מהצבירה ועוד.

זה יכול להגיע לעשרות אחוזים מההפקדה בכל חודש, כל החיים, כל עוד המבוטח מוגדר לקוח, וגם אז זה לא סוף פסוק בתשלומים. למשל, אדם שילם שנים ביטוח סיעודי, וסוכן קיבל שנים עמלת סוכן בגין זה. אך כשבא האיש לתבוע, אמר לו הסוכן: "כן, אבל תשלם עמלת טיפול". וזה חוקי.

חוקי גם הסיפור שבו אדם שביקש למשוך כסף במועד הפדיון, והחברה הוציאה צ'ק לסוכן כדי שיעביר לו, בא הסוכן ודרש תשלום על פעילותו המיוחדת. אין ספק שאת ה"חוקיות" המעוותת הזו חייבים לתקן.

אומר התיקון הנוכחי: אי אפשר לקחת גם מהחברה, גם מהלקוח וגם מהגוף המוסדי. המחירון חייב להיות גלוי וברור. הכול שקוף. או תשלום מהלקוח, או תשלום בעמלה מה"יצרן". וזה מרתיח סוכנים רבים שלוקחים גם וגם.

ד. הפרדת השיווק מהתפעול. סוכן ביטוח שנותן שירותי תפעול למעסיק (כלומר הסוכן מקבל את הכסף מהמעביד ומבצע את החלוקה בין החברות ומסלולי הביטוח) לא יוכל עוד לתת שירותי שיווק פנסיוני לעובדיו של אותו מעסיק. או או. זהו מהלך דרמטי שישנה לחלוטין את הקשר בין סוכני הביטוח, בדגש על סוכנויות ניהול ההסדרים הפנסיוניים, שרובן בשליטת קבוצות הביטוח, למול המעסיקים. לא עוד תשלום גם בעמלת סוכן, או כל כינוי אחר לתשלום, וגם עלויות תפעול. והכל - להוציא מקרים הולכים ומתרבים של תשלום דמי טיפול שמשלם המעביד לסוכנות הביטוח בעבור טיפול בעובדים - הרי מכיס אחד, כיסו של המבוטח.

מעתה יהיה סוכן ויהיה מתפעל, שיכול אמנם להיות סוכן ביטוח שעשה הסבה, אבל בעיקר מדובר על הצטרפות לשכות שירות עצמאיות או תפעול בלשכת השכר בתוך העסק עצמו. האחריות על הפקדת כספים למוצר פנסיוני של העובד, ועל כל הפעולות הכרוכות בכך, עוברת למעסיק בלבד.

כיום, המעסיק נעזר בסוכן הביטוח בטיפול בחובות שיש לו כמעסיק בכל הנוגע להפקדה ותפעול כספי החיסכון של העובד. בפועל, שירותים אלו ניתנים בחינם למעסיק, אבל העובד מממן אותם במסגרת דמי הניהול שהוא משלם. כתוצאה מכך נוצר ניגוד עניינים מובנה שגם פוגע בחובת הנאמנות של הסוכן כלפי העובד, שכן הסוכן מחלק את זמנו בין טובת העובד לטובת המעסיק.

5. הצעת החוק מאפשרת לראשונה לעובד לשלם אך ורק על המוצר והשירות שאותם הוא מקבל, ומחייבת את המעסיק לשלם על השירותים שהוא מקבל ומחויב בהם לפי החוק, זאת לצד מניעת תשלום כפול - מהלקוח ומהחיסכון (עמלה) בעבור אותו שירות.

זה סעיף המלחמה. הסעיף שהכי קשה לסוכנים לבלוע, כי הוא חותך להם בבשר החי.

אבל זהו הסעיף שיגביר את השקיפות של עלויות השיווק הפנסיוני, וייצור הפרדה ברורה בין חובות המעסיק והעלויות של חובות אלו לבין עלויות המוצר והשירות שניתן לעובד. וזה מעבר לעובדה שבמקרים שבהם עובד יחליט לעבוד באופן ישיר מול חברת הביטוח, לא תהיה כלל מעורבות של סוכן ביטוח.

6. ואחרי כל זה, ומעל ומעבר לכל זה, כל התיקונים הללו ראויים וחשובים - אבל יותר חשוב זה שהציבור, המבוטחים, גם יבינו את מה שקורה בכסף שלהם. חינוך פיננסי קוראים לזה. אותו מונח שמתגלגל כאן כבר שנים - אבל אף אחד לא עושה איתו כלום: לא שר האוצר, לא שר החינוך, לא שר הכלכלה ולא שר הרווחה.

צרו איתנו קשר *5988