הידעתם? יש לכם זכות לדעת שלא התקבלתם לעבודה

עבור רבים מקום העבודה אינו רק מקור פרנסה אלא גם מקום שמעניק תחושת ביטחון ושייכות, אבל הדרך לאותו מקום עבודה משמעותי היא לעתים מסובכת וכוללת ראיונות ומיונים ארוכים ומפרכים.

הוראת חוק מהפכנית שנכנסה לתוקף לפני יותר מחצי שנה, בינואר 2015, ניסתה להכניס קצת יותר ודאות לתהליך המתיש לעתים של מציאת עבודה. הוראת החוק למעשה מעגנת את זכויותיו של עובד המצוי בתהליכי מיון למשרה אצל מעסיק חדש.

מדובר בתיקון לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), שבא לתת מזור למצב שבו אדם נמצא בחולשה אל מול מעסיק פוטנציאלי, כאשר המועמד חושש להרגיז את המעסיק בשלב המיונים ובכך להפחית את סיכוייו לזכות במשרה.

החוק החדש מחייב את המעסיק להודיע למועמד על נושאים בסיסיים שיפזרו את הערפל שבו מצוי המועמד ויאפשרו לו לדעת מתי המשרה המיוחלת כלל איננה רלוונטית עבורו וכדאי שירכז את מאמציו אצל מעסיק אחר.

החוק מתייחס ל"הליכי מיון לעבודה", ולדברי עו"ד מוטי ארד, שותף בכיר במשרד רון גזית, רוטנברג ושות', הליכים אלה כוללים הן ראיון אישי בלבד והן תהליך מיון שבו מתקיימים גם מבחנים, מבדקים וסדנאות. כלומר, החוק חל על כל סוג של בדיקת התאמה של עובד למשרה.

- התראיינתי למשרה אצל מעסיק. מתי אני זכאי לקבל עדכון ועל מה?

"מועמד שהתחיל את תהליך המיון אצל מעסיק זכאי לקבל עדכון על התמשכות התהליך אחת לחודשיים ממועד תחילת התהליך של המועמד הספציפי. ההודעה תהיה תמיד בכתב - באי-מייל או במסרון לטלפון הנייד. בתוך שבועיים מקבלתו לעבודה של אדם אחר המתמודד על אותה משרה, חייב המעסיק להודיע לכל המועמדים לעבודה שלא התקבלו על כך שהמשרה איננה רלוונטית עוד.

"אף שהדבר אינו כתוב בחוק במפורש, ניתן להבין ממנו שגם אם המעסיק החליט לבטל את תהליך המיון ולא לקבל אף מועמד לעבודה, הוא חייב להודיע על כך לכל המועמדים, שכן מדובר במצב של אי-קבלתו לעבודה של המועמד.

"ההודעה צריכה לכלול פרטים פורמליים: שם המעסיק, שם המועמד, המשרה שאליה הוא מתמיין, מועד תחילת תהליך המיון באופן כללי, הגורם שעורך את המיון (אם הוא חיצוני לארגון), שמו של שולח ההודעה ותפקידו".

 עו"ד מוטי ארד/ צילום: עמי ארליך

לדברי עו"ד ארד, מרשימת הפרטים הללו ניכר שהמעסיק אינו מחויב בשליחת הודעה מנומקת שמטרתה להתחיל בדיון עם המועמד על מידת התאמתו לתפקיד, אלא בהודעה שנועדה להסיר את הערפל שבו מצוי המועמד, כדי שיוכל לכלכל את צעדיו בהקשר למשרה הספציפית ולמשרות פוטנציאליות אחרות.

לדבריו, אם בתי הדין לעבודה ירחיבו את החובה הנקובה בחוק במפורש ויכללו בה אף נימוקים והסברים - יהיה בכך כדי להטיל עול כבד על המעסיקים ופגיעה ממשית בתהליכי המיון, שעלולים להיות מלווים בהידיינויות משפטיות כפי שקרה בדיני המכרזים.

- האם ברגע ששלחתי קורות-חיים במייל למעסיק, החוק כבר חל עליו?

"לא. ניתן לומר שהחוק שם את 'קו הגבול' אחרי שהמעסיק השיב לפונה אליו וזימן אותו להמשך התהליך. המחוקק לא רצה להטיל עומס לא סביר על מעסיקים, שיצטרכו להתכתב עם מאות ולעתים אלפי שולחי קורות-חיים לקבלה למשרה".

- האם כל המעסיקים במשק מחויבים לפעול לפי החוק החדש?

"לא. החוק מחייב רק ארגונים המעסיקים יותר מ-25 עובדים. אכן נשאלת השאלה כיצד יוכל מועמד לעבודה לדעת מהו מספר המועסקים ואם חלה על המעסיק חובה ליידע אותו על תהליך הקבלה לעבודה. ניתן להניח שבתי הדין לעבודה ידרשו ממעסיקים להשיב למועמדים לעבודה לשאלה באשר לתחולת החוק עליהם".

החוק מחריג גם את כל ענף ההסעדה והמסעדנות. מאחר שמדובר בפטור לכל הענף, הוא חל הן על מסעדות שבהן מועסקים מלצרים, טבחים, מנהלי משמרות ועוד, והן על מעסיקים גדולים בענף ההסעדה, כמו אולמות אירועים הכוללים קייטרינג, ואף מפעילי קייטרינג במקומות עבודה גדולים.

האם יש הצדקה לפטור הגורף הזה? לדברי ארד, קשה למצוא הצדקה לפטור כה גורף לענף שלם, שמעסיק בעלי מקצוע קבועים כמו טבחים לצד מלצרים במסעדות שמתחלפים תדיר. עם זאת, הוא מוצא היגיון בפטור אחר שנותן החוק - למעסיק שממיין מועמדים לעבודה שאינה עולה על 30 יום. "מאחר שחובת ההודעה היא בכל חודשיים, וממילא המועמד יודע בעת הראיון שהמשרה היא קצרת-מועד - יש היגיון רב בפטור זה", הוא אומר.

- האם גם מעסיק ממשלתי מחויב לפי החוק?

"חובת מתן הודעה למועמד המתמיין למשרה חלה גם על המדינה. אפשר לומר שדווקא המדינה וגופי השלטון הם אלה שהביאו לצורך המרכזי בחוק. גופים אלה, המעסיקים מאות אלפי עובדים, ובכל שנה מקיימים בהם תהליכי מיון לאלפי משרות, היכולים להימשך זמן רב ולכלול כמה שלבים ומבחנים, יוצרים צורך ממשי בהסדרה של זכויות המועמדים לאותן משרות. אין ספק שקיום החוק החדש יחייב את המעסיקים, בעיקר הגדולים, לנהל רישום מסודר מאוד של תהליך המיון, שיכלול את כל שמות המועמדים לפי משרות, תאריכי ראיונות ומבחנים, ומסירת הודעות לפי החוק.

"מעסיק שלא ינהל רישום מדוקדק כזה ייכשל במילוי הוראות החוק ויחויב בדין. מעסיק גדול שלא יקיים את חובותיו לפי החוק באופן בסיסי אף עשוי להיות מחויב בתובענה ייצוגית שתתייחס לקבוצת כל המועמדים שלא נהג כלפיהם לפי החוק".

- מה קורה אם מועמד לעבודה לא קיבל הודעה על קבלתו או אי-קבלתו, כמחויב בחוק?

"הפרה של חובת ההודעה לעובד היא עוולה אזרחית שמזכה את העובד בכל הזכויות לאכיפה. על המעסיק את חובתו ולתשלום פיצויים אף בלי להוכיח שנגרם למועמד נזק, לפי שיקול-דעת בית הדין לעבודה. מבחינת המעסיק מדובר בעבירה על החוק, שבצדה קנסות ואף אחריות אישית על המנהלים".