אף אחד לא ירצה להיות הירש 2

מה שבטוח זה שארדן כבר לא יוכל להביא שמות מצה"ל או מהשב"כ

גלעד ארדן וגל הירש / צילום: סיון פרג' ויחצ
גלעד ארדן וגל הירש / צילום: סיון פרג' ויחצ

זו טרגדיה גדולה. פארסה גדולה. ברוח מוצאי יום הכיפורים, מדובר גם בחטא גדול. חטא היוהרה, לכל הנוגעים בדבר: החל מראש ממשלתנו, דרך השר גלעד ארדן ועד המועמד גל הירש, בכירי משטרת ישראל והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין.

הרעיון של ארדן היה להפתיע: לשלוף מהשרוול אס שיפיל את כולם מהכיסא. אס שאילץ אותו לשמור על חשאיות, כאילו מדובר בפעולה של יחידת שלדג בבסיס חיזבאללה, ולא במינוי המפכ"ל ה-18 למשטרת ישראל.

ארדן לא התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה. לשיטת השר ולשיטת הירש, יהודה וינשטיין נעלב על ששמע על המינוי ברדיו, וחרץ את גורלו של הירש. אלא שהגישה הזו חוטאת. חוטאת בקונספירציה.

המציאות כנראה פרוזאית הרבה יותר: וינשטיין לא רצה שבעוד חצי שנה, שנה, שנתיים, 4 שנים, תבוא פתאום הראיה, האקדח המעשן, שייתכן שתקשור את חברת דפנסיב שילד של הירש למעשים לא כשרים. היועמ"ש העדיף לקבור את המינוי של הירש במקום לקבור את מורשתו כיועץ המשפטי לממשלה שהכשיר את המינוי.

ההודעה של נתניהו וארדן לא הייתה על דעתו של הירש. מבחינתו, הוא היה הולך עד הסוף. עד הסוף המר. ממשיך במאבק משפטי של שבועות ארוכים, אולי חודשים. דיונים, פגישות, חיפוש אחרי קבלות של עסקאות מ-2007, וכל הג'אז הזה.

לנתניהו ולארדן קרה מה שקורה כמעט תמיד. זה גם מה שקרה לנתניהו ולאהוד ברק בניסיון המינוי הכושל של האלוף (במיל) יואב גלנט לרמטכ"ל. בשלב מסוים, הפוליטיקאים הממנים מבינים שהמחיר שישלמו על התעקשות על המינוי גבוה יותר מהמחיר שישלמו על ביטול המינוי. ואז מגיע הטלפון למועמד. גם גלנט מבחינתו התכוון להמשיך ולהילחם עד הסוף המר, אלא שנתניהו וברק הבינו ש"שאגו בחורים כי נגמר".

קשה לומר מהודעותיהם שנתניהו וארדן ממש מתחרטים על משהו או סבורים כי שגו במינוי. ארדן מתנהג כאילו הלך ל'אבא ביבי', כאשר היה צריך להודיע על ביטול המינוי, וקרא לנתניהו במקום להתמודד עם הבלגן לבדו.

אלא שהלב יוצא הכי הרבה להירש עצמו. אחרי שבחודשים האחרונים עבר רהביליטציה מרשימה, שכללה אמירה מפורשת של הרמטכ"ל גדי אייזנקוט ("תושבי הצפון חבים לך 9 שנים של שקט") ומהשופט אליהו וינגורד, שהיכה על חטא על העוול שנגרם להירש בוועדת החקירה למלחמת לבנון השנייה - בתוך ימים ספורים הכול התהפך. הירש הפך לאויב האומה. הורים שכולים שאסור להתווכח איתם הפגינו יום-יום, מפכ"לים וניצבים בדימוס שטפו את אולפני הטלוויזיה בדף מסרים אחיד, ובעיקר שמו של הירש נרמס בראש חוצות ללא בדל של ראיה אחת.

עסקאות לגיטימיות שמפוקחות תדיר על-ידי משרד הביטחון הפכו לשמועות פליליות מטעם מדינת שלטון חוק כגיאורגיה, שבה נוקם כעת המשטר הפרו-פוטיני במשטר הפרו-מערבי של 2007-2008, שאיתו עבד הירש. זאת, אגב, במקביל לכמעט כל התעשיות הביטחוניות הגדולות במדינת ישראל.

על הירש לפנות עכשיו ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליטות ולמשטרת ישראל: עכשיו, כאשר אין שום לחץ זמן, עכשיו כשהמינוי טורפד, ולומר להם: אני מזמין אתכם: אנא תחקרו הכול. תפאדל. אני מתחייב לשקיפות מלאה. או שאני אדם מושחת, סוחר נשק מסוכן - או שבוצע בי סיכול ממוקד ולא ענייני. המערכת המשפטית חייבת לנו לפחות את התשובה הזו.

וכל זה עוד לפני השאלה העניינית האמיתית: האם גל הירש כשיר להיות המפקח-הכללי של משטרת ישראל? כנראה, לעולם כבר לא נדע. מה שבטוח הוא שטרפוד המינוי לא יאפשר לארדן, כמעט בוודאות, להביא שמות אחרים מצה"ל או מהשב"כ. כי אף אחד כבר לא ירצה להיות גל הירש מספר 2.

■ הכתב הוא הכתב הצבאי של חדשות 10.

צרו איתנו קשר *5988