אנחנו משחקים לידיהם

7 עשורים שגרת החיים מתנהלת בצל החרב המאיימת על קיומנו. גלי טרור, פיגועים, אינתיפאדות, מבצע או מלחמה, לא משנה מהו הביטוי שבו נגדיר את המצב הביטחוני שאיתו אנו מתמודדים היום, ובכל יום - נראה כי רובנו למדנו לחיות עם המצב הזה ולצדו.

בשל מציאות מאתגרת זו, שאליה הורגלנו, ניתן לומר בזהירות כי עם ישראל פיתח סוג של שכבת חוסן. וכך, גם בימים הקשים ביותר, כאשר דיווח רודף דיווח על נפגעים, פצועים והרוגים, מעולם לא זעקנו נואש.

עם ישראל ידוע כעם חזק, וככזה, כך גם שגרת חיינו התוססים העומדת בפרץ האתגרים. אנשים אוהבי חיים אנו. מעבר לעבודה יומיומית ולדאגות פרנסה, אנו נהנים משפע של בידור, תרבות, פעילויות פנאי וספורט. אלה מהווים את הבסיס החברתי של כולנו כבר מגיל צעיר. נדיר שמצבים ביטחוניים שיתקו את רחובות הערים, ואם כן, זה קרה לזמן קצר מאוד.

על רקע הוויית חיינו, בצל ובצד הכאב והמלחמה, אני מופתע מתפיסתנו את גל הטרור הנוכחי. הרי אנו למודי ניסיון. למדנו והמשכנו לחיות עם מתאבדים מתפוצצים, טילים תלולי מסלול ואיומים שונים. כל אלה לא הפריעו את מהלך חיינו כפי שהצליחו כמה מחבלים חמושים בסכינים.

עם ישראל ידע בעבר לא לעצור מלכת. המשכנו לנוע בבטחה ברחובות, שמרנו על שמחת החיים הטבועה בנו, ונהנינו משאון העיר ומהחיים הזורמים.

והנה כעת, 17 פיגועי דקירה - והרחובות דוממים, וכך גם מדממת הפרנסה. צבעי הקשת המאפיינים את השוק הסואן, בדמותם של מבקרים ורוכלים בערבים של ימי חמישי (לקראת שבת), הוחלפו בצבעים אפורים של דלתות הברזל הסוגרות את הבסטות. המעטים שהולכים ברחובות, קומתם שפופה, ומדי פעם הם מגניבים מבט לאחור, לוודא שאין בעקבותיהם מישהו המבקש להורגם.

נכון, זו מציאות קשה, אך בדיוק כך הם מבקשים להורגנו. לא בדקירת הסכין עצמה, אלא בהמתת שמחת החיים והשגרה שאותה אנו כל-כך אוהבים לשמר. הם מבקשים לכבות האור שלנו - להשבית את חדוות הבילויים, הקניות, הפסטיבלים והאירועים, את החיים עצמם. לגרום לנו להרים ידיים ולהאמין כי אין עוד תקווה למדינה, וכי הביטחון לעולם לא ישכון כאן. זו זריית פחד ואימה ברמה האישית, דמורליזציה ושיתוק מערכות ברמה הלאומית.

ואנו האזרחים - שבולעים כל פיסת מידע, שמריצים שוב ושוב את דברי קריין החדשות, שמעבירים ממכשיר למכשיר ומיד ליד את סרטוני הזוועה והדם, שמתמכרים לשידורים ורואים צל פיגוע וניסיון דקירה כפיגוע שהתממש, ומפחדים - משחקים לידיהם.

אויבינו לא הצליחו מעולם לממש את כוונותיהם הזדוניות ולשבש את שגרת חיינו, כמו בגל הטרור הנוכחי. את "שיתוף-הפעולה" הזה עם המפגעים בנו צריך לעצור ועכשיו!

■ הכותב הוא בעלים ומנכ"ל של רשת אופטיקה הלפרין.