עובדי הכור שחלו בסרטן לא יצטרכו להוכיח קשר בין המחלה לעבודה

עובדי הכורים הגרעיניים בישראל שחלו במחלות ממאירות בעקבות עבודתם יהיו זכאים לפיצויים של עד חצי מיליון שקל, נוסף על הפיצויים המגיעים להם בגין הנזק שנגרם להם בגין הפסדי השתכרות, צורכי סיעוד וכדומה (נזק ממוני שעשוי להגיע למיליוני שקלים). כמו כן, סכום הפיצוי על הנזקים הממוניים יוכפל. עובדים שאינם נכללים בהסדרי ביטוח שעורכת הוועדה לאנרגיה אטומית לעובדיה יהיו זכאים, בתנאים מסוימים, לפיצוי נוסף בסך 75 אלף שקל.

זו, בקווים כלליים, נוסחת הפיצוי שקבעה ועדת ריבלין, בראשות המשנה לנשיא בית המשפט בדימוס השופט אליעזר ריבלין, בדוח הסופי שהגישה הבוקר (ג') לשר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ד"ר יובל שטייניץ.

הוועדה מונתה לקביעת הסדר פיצוי מיוחד לעובדי הוועדה לאנרגיה אטומית שחלו במחלת הסרטן ובמחלות ממאירות. ההסדר המוצע אינו מתנה את הזכאות לפיצוי בהוכחת רשלנות או אשם מצד המדינה והוא חל על כל אדם שהועסק באחד ממרכזי הוועדה לאנרגיה אטומית או ביצע תפקיד כלשהו בהם, לרבות למידה. ככלל, ההסדר יחול על רשימה סגורה של מחלות המוכרות כבעלות קשר סיבתי לחשיפה לקרינה. ההסדר, אם יאומץ, אמור אמור להביא לסיומם של הליכים משפטיים רבים המתנהלים זה שנים נגד המדינה.

תביעות בסך 120.8 מיליון שקל

החל בשנות ה-90 הוגשו לבתי המשפט תביעות רבות נגד המדינה בעניינם של עובדים במרכזי הוועדה לאנרגיה אטומית, בעבר ובהווה, שלקו במחלות ממאירות. העובדים טענו כי מחלתם היא תוצאה אפשרית של החשיפה לקרינה מייננת או לחומרים מסוכנים במסגרת עבודתם. לאורך השנים התארכה רשימת התובעים שטענו כי הם או בני משפחותיהם שהלכו לעולמם לקו בסרטן במהלך עבודתם בכור בדימונה ודרשו מהמדינה סכומי עתק. במחוזי מרכז תלויה ועומדת תביעתם של עובדים ובני משפחותיהם על סך 120,860,000 שקל. התביעות הללו העלו סוגיות ייחודיות ורגישות הנוגעות לאינטרסים חיוניים של המדינה ורובן עדיין תלויות ועומדות בבתי המשפט, אף שחלפו שנים רבות ממועד הגשתן.

באפריל 2013 מינתה שרת המשפטים ציפי לבני את הוועדה לבחינת האפשרות להחיל הסדר מיוחד על העובדים במרכזי הוועדה לאנרגיה אטומית, במטרה לתת מענה הולם, שוויוני, קצר ויעיל. ההסדר אמור להיות חלופה לעובדים שחלו ויעדיפו אותו על פני קיום הליך משפטי. לצד ריבלין כיהנו בוועדה החשכ"לית מיכל עבאדי בויאנג'ו, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון פרופ' רבקה כרמי, פרופ' אריאל פורת מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' ניר פלד, מומחה ברפואה פנימית, ריאות ואונקולוגיה במרכז הרפואי רבין.

חברי הוועדה שמעו עדויות של עובדים שחלו במחלות סרטן ושל גורמים שונים בנוגע לפעילות המתבצעת במרכזי הוועדה לאנרגיה אטומית ואמצעי הבטיחות והבקרה הנהוגים בהם. כמו כן הם שמעו עדויות על של אנשי מקצוע על היבטיה השונים של קרינה מייננת ועל הסדרי הפיצוי הקיימים במדינות אחרות.

מהעדויות עלה כי רוב העובדים נחשפו לקרינה ברמה נמוכה, וסקר תחלואה עצמאי שקיימה הוועדה בקרב עובדי הוועדה לאנרגיה אטומית העלה כי ברוב מוחלט של מחלות הסרטן לא נמצאה תחלואה עודפת בסרטן בקרב העובדים, אך מצאה עלייה בתחלואה בסרטן השד בקרב נשים, בסרטן הערמונית בקרב גברים, ובמלנומה ממוקדת בקרב שני המינים. בין סוגי סרטן אלה רק סרטן השד מוכר כמושפע מקרינה מייננת תעסוקתית. עם זאת, בהשוואה פנימית, בין העובדים לבין עצמם, שנועדה לבחון את השפעת שנות העבודה והחשיפה המצטברת לקרינה על התחלואה, התברר כי ישנה עלייה קלה ומובהקת סטטיסטית בסיכון לחלות בסרטן עם התגברות החשיפה לקרינה.

גישה מקילה של הוועדה

מדוע עובדי הוועדה לאנרגיה אטומית זוכים ליחס מועדף במסגרת מנגנון הפיצוי, אשר עובדים אחרים הנפגעים בעבודתם אינם זכאים לו ונאלצים לתבוע את המדינה? לדברי פרופ' פורת, השיקולים שהנחו את הממשלה במינוי הוועדה היו, בין היתר, תרומתם של העובדים לביצוע מדיניות הממשלה בתחום המחקר והפיתוח הגרעיני, הסיכון הבריאותי הכרוך בחשיפה לקרינה מייננת, הקושי להוכיח את תביעותיהם והרגישות המיוחדת הנלווית לניהול תביעותיהם בבית משפט עקב שיקולים ביטחוניים. על רקע זה, נקטה הוועדה גישה מקילה.

"במסגרת ההסדר יזכו לפיצוי עובדים רבים שלפי החוק הקיים ספק רב אם היו זוכים לפיצוי כלשהו בבתי המשפט", אמר פורת. וזאת בין היתר משום שהתובעים אינם נדרשים להוכיח אשם בהתנהלות הוועדה לאנרגיה אטומית, והם עשויים לזכות בפיצוי גם אם ההסתברות לקשר סיבתי בין עבודתם לבין התפרצות המחלה נמוכה במידה משמעותית מן הנדרש לפי הדין הקיים.

"חלק מהתובעים מנהלים תביעות זה 20 שנה. אם יאומצו ההמלצות, ההליכים יקוצרו משמעותית, לעתים יידרשו חודשים ספורים עד קבלת הפיצוי. קשה לי לראות מצב שתובע יעדיף ללכת לבית המשפט במקום לבחור בנוסחה שלנו", אמר פרופ' פורת והוסיף: "כאשר מגישים תביעה בבית המשפט צריך להוכיח שני דברים מרכזיים. האחד זה אשם, שקשה מאוד להוכיח בבית המשפט, והשני זה קשר סיבתי בין המחלה לאשם, שקיימת הסתברות של יותר מ-50% שהמחלה נגרמה בגלל האשם. בנוסחה שלנו כל מה שצריך אדם זה להוכיח שהוא לוקה במחלה שלפי הידע המדעי יכולה להיות קשורה סיבתית לקרינה מייננת".

השר שטייניץ אמר עם קבלת הדוח כי "הוועדה עשתה עבודה רצינית ביותר והעניין זכה לטיפול מסור ומקצועי וגם לגישה אנושית והומנית. הממשלה תבחן את הדוח והיא עשויה להחליט, כך אני מניח, שהיא תאמץ אותו. אנחנו צריכים לבחון מה הדוח מציע ומה המשמעויות של ההצעה".

יו"ר הוועדה, השופט בדימוס ריבלין, הוסיף כי "ההסדר שאנו מציעים מיטיב בהשוואה להסדרים בארה"ב ובבריטניה שבחנו, והוא גם יותר פשוט. המטרה היא להציע פיצוי מהיר ושוויוני בדרך מהירה ככל שניתן. הדוח כולו גלוי ופתוח לציבור ואין בו חלקים חסויים".