מי צריך להוכיח כי מקרה הביטוח נגרם בכוונת מירמה?

מטרת חוק חוזה הביטוח היא להגן על המבוטח, הואיל ועל-פי רוב כוח המיקוח שלו חלש מזה של חברת הביטוח. חוק זה קובע מפורשות כי כל מעשה מכוון מצד המבוטח, שיביא להתרחשותו של אירוע ביטוח, יפטור את חברת הביטוח מתשלום. די במסירת עובדות כוזבות או בהעלמתן בכוונת מירמה על מנת להקנות לחברת הביטוח פטור מתשלום התגמולים.

בבתי המשפט נדונו מקרים רבים שבהם חברת הביטוח טענה כי התרחשה קנונייה כלפיה במטרה לקבל תגמולי ביטוח בכוונת מירמה ושלא כדין. בתי המשפט התייחסו ברצינות למקרים אלה ובדקו האם אכן טענותיה של המבטחת מבוססות.

נדגים את הסוגייה בעזרת כמה מקרים.

בשנת 2013 אירעה תאונת דרכים שבה היה מעורב י' שנהג ברכב במועד התאונה. במשך המשפט העיד י' כי הוא בעליו של הרכב, וכי רכש את רכבו לפני התאונה. י' טען כי התאונה אירעה בזמן שרכבו היה בחניה בעצירה מלאה, כאשר לפתע הגיח ב' עם רכבו ופגע בו. לכן, לטענתו, על חברת הביטוח שביטחה את רכבו של ב' לפצותו בגין נזקיו.

חברת הביטוח שביטחה את רכבו של ב' הכחישה כיסוי ביטוחי, מאחר שלטענתה הייתה קנונייה בין ב' לבין י', שבמהלכה רכש י' את הרכב לאחר התאונה במצב פגום, ובמסגרת תביעתו הוא מנסה ליטול ממנה כספים שלא כדין.

במשך המשפט עוררה עדותו של י' חוסר אמון בעיני השופטים. בית המשפט ציין כי י' משיב באופן מתחכם, מחושב ואף תוקפני - ועדותו מכילה סתירות רבות בעניין מועד רכישת הרכב על-ידו, מצב הרכב במועד הרכישה וסכום הרכישה. נוסף על כך, התנהלותו האישית כאשר מסר את עדותו הצביעה על חוסר נוחות שהיה גלוי לעין.

האם אכן התקיימה קנונייה להוצאת כספים מחברת הביטוח, ואם כן - מה המשמעות מן ההיבט הביטוחי?

י' טען כי רכש את הרכב שנה וחודשיים בקירוב לפני מועד הדיון בבית המשפט, כלומר במחצית הראשונה של שנת 2014. לעומת זאת, בכתב התביעה הוא טען כי התאונה אירעה כבר במאי 2013. בית המשפט קבע כי סתירה זו אכן יכולה להעיד על תכנון מראש של השתלשלות האירועים ופנייה לא הגונה לחברת הביטוח.

לאחר כמה שאלות נוספות הבין התובע את המשמעות ואת ההשלכות של תשובותיו לעניין מועד רכישת הרכב, ומאותו שלב ניסה בהיסוס לשנות ולהתאים את המשך תשובותיו לגרסתו החדשה. למשל, כשנשאל לגבי עלות הרכב טען כי אינו זוכר, אך כאשר הוצגה לו גרסה אחרת שלפיה סיפר כי רכש את הרכב ב-40 אלף שקל, השיב כי הוא אינו יודע מדוע החוקר רשם זאת, וכי יכול להיות שרכש את הרכב ב-20 אלף שקל.

מכאן התרשם בית המשפט כי י' לא הצליח להסביר את ההבדלים בין תשובותיו השונות באותה סוגייה, הגיע למסקנה כי "הדברים מדברים בעד עצמם", קבע כי לא ניתן לתת אמון כלשהו בגרסתו של י' ופטר את חברת הביטוח מתשלום תגמולי ביטוח.

במקרה אחר היו בבעלותה של ש', חברה להובלות, שתי משאיות שעליהן היו מותקנים מנופים. באחד הימים נגנבו מהחצר של ש' המשאיות והמנופים. חברת ש' הגישה תלונה במשטרה, אך התיק נסגר מהסיבה של "עבריין לא נודע".

חברת הביטוח דחתה את תביעתה של ש' לקבלת תגמולי ביטוח, בטענה כי קיים חשד סביר למעורבותה של חברת ש' בגניבה. חברת הביטוח טענה כי בתי המשפט קבעו כי במקרים של גניבה מוטל נטל השכנוע על המבוטח להראות שהמקרה הביטוחי אכן קרה ללא מעורבותו. לדברי חברת הביטוח, חברת ש' לא עמדה בנטל זה, מאחר שנמנעה מלהעיד עדים חיוניים מטעמה, וכי ישנן עובדות מחשידות רבות כלפיה.

ש' טענה כי הגניבה בוצעה כנראה על-ידי מפתח מותאם, ולכן לא היו סימני פריצה בזירה. עוד טענה כי חברת הביטוח לא הביאה ראיות לכך שהגניבה הייתה מבוימת, ואף מדברי העדים מטעמה עלה כי גניבה על-ידי מפתח מותאם אינה מקרה נדיר. לכן, לטענתה, חבה חברת הביטוח בתשלום מלוא תגמולי הביטוח.

בית המשפט ציין כי מדובר בנטל קל להוכחה בעבור חברת ש', ועליה להעיד ולספר על העובדות הידועות לה ולזכות באמון בית המשפט בגרסתה שלפיה מקרה הביטוח לא נגרם במכוון על-ידה.

עוד הוסיף בית המשפט כי הנטל לשכנע שמקרה הביטוח אירע על-ידי המבוטח רובץ על חברת הביטוח (כך קבעו בתי משפט שונים, ובהם העליון).

בית המשפט העליון פסק כי נטל השכנוע הוא על חברת הביטוח הטוענת כי המעשה הביטוחי נעשה בכוונה על-ידי המבוטח, ובמקרה זה חברת הביטוח לא יצאה ידי חובתה בכך שהצביעה על נסיבות כלליות וחשדות המראים כי מדובר בגניבה שבה היה מעורב גורם פנימי. לכן חברת ש' עמדה בנטל להוכיח את עילת תביעתה לפיצוי בגין אירוע הגניבה.

נקבע כי תגמולי הביטוח ישולמו על-ידי חברת הביטוח ויחושבו לפי ערכם של המנופים לפני גניבתם, כך שישקפו את ההפסד הממשי שנגרם למבוטחת.

כפי שאנו רואים, לעתים אכן מתרשם בית המשפט שהתקיימה קנונייה, ובהתאם פוטר את חברת הביטוח מהתשלום שנדרש. הדעה הרווחת כיום היא זו שנקבעה בבית המשפט העליון, ולפיה על המבוטח להוכיח רק את התשתית העובדתית הראשונית של האירוע - כמו עצם קרות הפריצה או הגניבה - ואז עובר הנטל אל חברת הביטוח להוכיח כי מקרה הביטוח אירע עקב מעשה מכוון של המבוטח או מירמה.

■ הכותב הוא עורך דין מומחה בביטוח ונזיקין.