פרשת איקיוטק מגיעה לבית המשפט העליון

בקשת רשות הערעור של עו"ד מרדכי כהן ניסן נדחתה ■ קודם לכן קבע בית המשפט המחוזי כי "עורך הדין אינו רשאי לשתף פעולה עם גביית חובות שלא היו ולא נבראו"

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

פרשת איקיוטק מגיעה לבית המשפט העליון, אליו הוגשה בקשת רשות ערעור מטעם עו"ד מרדכי כהן ניסן, מי שהיה חתום על מכתב התראה שנשלח מטעם איקיוטק לאזרחית, אשר החליטה לתבוע את עורך הדין באופן אישי.

תביעתה התקבלה בבית המשפט לתביעות קטנות. לאחר מכן ערער עו"ד כהן ניסן לבית המשפט המחוזי, שדחה את הערעור. בשלב הבא הגיש עורך הדין בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון לא נכנס לגופם של דברים בפסיקת בית המשפט המחוזי, אך לא קיבל את בקשת רשות הערעור שהגיש עו"ד כהן ניסן.

השופט עוזי פוגלמן קבע כי "לאחר שעיינתי בבקשה, מצאתי כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. כידוע רשות לערער ב'גלגול שלישי' תינתן במשורה ורק במקרים שמעלים שאלה בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינים הצר של הצדדים לסכסוך... לא כך הם פני הדברים במקרה שלפנינו. טענות המבקש לפניי הן ערעוריות באופיין, ובעיקרם של דברים חוזר המבקש על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי אשר נדחו בפסק דין מפורט ומנומק... מובן אפוא כי משלא נדרשתי לגופן של הקביעות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, אין בדחיית הבקשה משום אישור קביעות אלה לגופן".

מאות תביעות נידונו עד כה בבית המשפט נגד איקיוטק (לשעבר "במרום הפקות" או "איקיוטק דיגיטל ויז'ן"), החברה שניסתה בשנתיים האחרונות לגבות חובות מאנשים שלטענתה נרשמו לשירותי התוכן שלה. השיטה הזו, שכללה מכתבי איומים מעורכי דין, הובילה צרכנים רבים לשלם כספים מאימת הדין - גם כשהם כלל לא חייבים, והובילה רבים אחרים לתבוע את החברה. שיעורי ההצלחה מעידים על עמדת בתי המשפט בכל הנוגע לפרשה הזו.

התובעת הפעם, מריה לגושני, החליטה לתבוע את עו"ד מרדכי כהן ניסן, מי שחתום על מכתב ההתראה שקיבלה לפני כשנה וחצי ובו דרישה לפירעון חוב לכאורה של כ-2,000 שקל לטובת איקיוטק. דרישותיה החוזרות לקבל פירוט והסבר על פשר החוב לא נענו, וכאשר ניגשה אמה למשרד עורכי הדין במטרה לברר עבור מה נדרשת בתה לשלם, נאמר לה כי אם לא תשלם מיד, יעוקל הריהוט בביתה. הלחץ עבד, והיא שילמה במקום מבלי שהתייעצה עם הבת, שמכחישה כי עשתה כל עסקה עם החברה.

לגושני החליטה לתבוע את כספה חזרה יחד עם דרישה לפיצוי עבור עוגמת-הנפש. בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את תביעתה ופסק כי עורך הדין ישלם לה אישית סכום חלקי העומד על 1,250 שקל.

עורך הדין ערער כאמור לבית המשפט המחוזי, בטענה כי האחריות לגביית החוב אינה שלו; ערעורו נדחה, כשהשופטת בטינה טאובר ציינה מפורשות כי עורך הדין נהג ברשלנות: "סבורני כי שעה שעורך דין נוקט בהליכי גבייה נגד צד שלישי, עליו לבחון טרם משלוח מכתבי ההתראה אסמכתאות לקיום החוב, לפירוט השירותים שלכאורה ניתנו, לטיבם, לעצם ביצוע ההתחייבות, שאם לא כן פועל הוא ברשלנות במילוי תפקידו. לא כל שכן כאשר במסגרת מכתבי ההתראה שנשלחו על-ידי המבקש, צוין כי יינקטו כנגד הצד השלישי הליכים משפטיים לצורך גביית החוב. בנסיבות מעין אלה ודאי שאין עורך הדין רשאי לעצום את עיניו ולשתף פעולה עם גביית חובות שלא היו ולא נבראו...".

להגנתו טען עורך הדין כי לא התרשל כלפי התובעת, משום שהסתמך על מסמכים שהציגה לו החברה בדבר קיומם של החובות.

השופטת הוסיפה 2,000 שקל לסכום שנדרש עו"ד כהן לשלם, והוא כאמור הגיש רשות לערעור לבית המשפט העליון.

"המעניין בתביעה הזו היא שלא התקיים דיון סביב קיומו של החוב אלא סביב התנהלות גבייתו", אומר עו"ד אופיר לב המטפל בנפגעי החברה. "הדיון כאן עסק ברשלנות של אלה המשגרים לאנשים מן השורה מכתב מעוטר בלוגו של עורך דין ובו דרישה לפירעון חוב, ומנגד הם מסרבים לשתף עם אותם אנשים פעולה כשהם מנסים להבין את פשר החוב. כעת אנחנו צופים שצרכנים רבים שנפגעו ממכתבי ההתראה של איקיוטק יגישו תביעות נגד עורכי דינה של החברה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988