רשות ני"ע: אין קשר בין שכר המנהלים לביצועי החברות

רשות ני"ע בדקה נתונים מ-4 השנים האחרונות והגיעה למסקנה לפיה "אין קשר עקבי ומובהק" בין שכר המנהלים לביצועי החברה ■ אז ממה כן מושפע שכר המנהלים? "מהעמיתים בענף"

שכר מנהלים / צילום: shutterstock
שכר מנהלים / צילום: shutterstock

מחקר שפרסמה היום (א') רשות ני"ע קובע את מה שרבים כנראה כבר יודעים: אין קשר בין חבילות השכר השמנות שמקבלים מנהלי החברות הבורסאיות, לבין ביצועי החברות בפועל.

"על בסיס הנתונים של 4 השנים האחרונות, לא נמצא קשר עקבי ומובהק בין שכר מנהלים לביצועי החברה וזאת למרות שבתקופה זו שווי החברות הציבוריות בבורסה עלה בכ-29% ושכר הבכירים עלה בכ-12% בלבד", נכתב במחקר. "עוד נמצא שהשכר המקסימלי בחברות הגדולות בשנת 2014 נמוך בכ-10% מזה שבשנת 2012".

לפי הנתונים השכר הממוצע של הבכירים עמד על 1.7 מיליון שקל ב-2014, כאשר רק 11% מהם הרוויחו יותר מ-3.5 מ' ש'. "החתולים השמנים" ביותר נמצאים בענף הפיננסים, שם עומד השכר הממוצע על 3 מ' ש' בשנה. 

אז ממה מושפע שכר הבכירים אם לא מביצועי החברות? לפי נתוני הרשות, השכר "מושפע מאוד מהשכר אותו מקבלים עמיתים בענף, גם לאחר נטרול הגורמים המשותפים לחברה ולענף". 

את המחקר הובילה המחלקה הכלכלית ברשות ני"ע, בראשותה של ד"ר גתית גור-גרשגורן. מהמחקר עולה עוד כי כרבע מהחברות תיקנו את מדיניות התגמול בעקבות אסיפת בעלי המניות, ובמרבית החברות שפרסמו מדיניות תגמול, עלתה תקרת שכר המנכ"לים במידה ניכרת על זו ששולמה בפועל בשנה הקודמת.

"מטרידה אותי העובדה שאין קשר מובהק בין שכר לביצועי החברות ושהשכר בחברות מושפע מהשכר אותו מקבלים עמיתים בענף יותר מאשר מביצועי החברה", אמר פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע. "יחד עם זאת, הממצאים האמפיריים מעידים שתיקון 20 והדיון הציבורי גררו שיפור לפחות בחלק מהפרמטרים".

גור-גרשגורן הוסיפה: "אנחנו עדיין רואים ששכר בעלי שליטה המכהנים כבכירים גבוה בממוצע בכ-25% משכר הבכירים השכירים. יחד עם זאת, את ההשפעה של תיקון 20 על שכר הבכירים ועל הקשר שלו לביצועי החברות נוכל לבחון באמת רק בעוד מספר שנים. אני צופה המשך שיפור בפרמטרים של מדיניות השכר שיתרמו לקשר בין שכר וביצועים החברות. בנוסף, במחקר שלנו לגבי פערי שכר מגדריים, אנו רואים תמונה דומה ואף חמורה מזו הקיימת במשק כולו, במיוחד בחברות הקטנות ובתפקידים שאינם מנכ"לית או יו"ר דירקטוריון".

המחקר קובע גם שהשכר בישראל דומה לזה הקיים בעולם: "מרכיבי השכר הקבוע בחברות המשתייכות למדד ת"א-100 מהווים כ-55% מסך השכר".

באשר לפערי מגדר, המחקר קובע כי רק 13% מהבכירים הם נשים ורק 6.5% מהמנכ"לים הם נשים. עם זאת, לא נמצאו פערי שכר גבוהים בין המנהלים למנהלות.