"יש קשר ישיר בין ה'שואו ראנר' להצלחת תוכנית הטלוויזיה"

השואו ראנר, מנהל תוכנית - תפקיד שקיים רק בתעשיית הטלוויזיה בארה"ב, עומד במרכזו של סרט תיעודי, שישודר הערב ב-yes דוקו ■ יוצר הסרט, דס דויל, מסביר בראיון ל"גלובס" מדוע התפקיד הזה קריטי להצלחה של סדרות, מהו המחיר שמשלמים השואו ראנרים בעימותים מול רשתות הטלוויזיה, וכיצד הבינג', צפייה מרתונית בכל פרקי הסדרה, שינתה את שיטת העבודה שלהם

דס דויל / צילום: יחצ
דס דויל / צילום: יחצ

"להיות שואו ראנר", מסביר יוצר הסדרה "בית השקרים", מת'יו קרנאהן, "זה כמו לצייר ציור או לכתוב רומן, ובו זמנית לדאוג גם לחשבונות שלך". זו אולי ההגדרה המדויקת ביותר לתפקיד התובעני, שעומד במרכזו של סרטו של דס דויל, "השואו ראנרס: איך מריצים סדרת טלוויזיה?" שישודר הערב (א') בערוץ yes דוקו בלוויין. "העבודה הזו קיימת רק בתעשיית הטלוויזיה האמריקאית", מספר דויל ל"גלובס", בשיחת טלפון מאירלנד, "למרות שרבים ברחבי העולם קוראים לעצמם כך, כי זה מקדם ומגדיל את תפקידם".

השואו ראנר, שבתרגום חופשי לעברית אפשר להגדירו כמנהל או מוביל התוכנית, הוא בעל המקצוע שמניע כל אחת מהסדרות האמריקאיות שאנחנו רואים על המסך. לרוב יהיו אלו יוצרי הסדרה, או כותביה, ולכן הם יקבלו מרשת הטלוויזיה או הערוץ שמזמינים את הסדרה את הכוח לתפעל אותה ולשלוט על הפקתה. מצד אחד, לשבת בחדר הכותבים, ליצור ולהפעיל מכבש של לוחות זמנים ודד-ליין; ומצד שני, לפתור כל אחת מהבעיות על הסט התובעני - החל מבחירת השחקנים ודאגה לאושרם, דרך חלוקת תקציב של מיליוני דולרים ועד ניהול אחרון פועלי הבמה.

דויל, הצליח להביא לסרטו המרתק כמה מהשואו ראנרים המובילים בתחומם לדבר בגילוי לב למצלמה. היוצרים של "האישה הטובה", "המפץ הגדול", "כולם שונאים את כריס", "פרינג'", "בונס" ורבות אחרות, מספרים כיצד העבודה שלהם גוזלת מהם את חייהם הפרטיים, מתארים את העימותים מול הרשתות ודרישותיהן, ואת האכזבה הרבה כאשר סדרה פשוט לא עובדת. אך למרות מה שנראה לעתים כתפקיד לא הוגן ואף אכזרי, כולם מתארים אותו כעבודה הנפלאה בעולם.

"לא לפחד להרגיז אנשים"

"תמיד היו שואו ראנרים, אבל אנשים לא התייחסו אליהם באופן שבו מתייחסים אליהם היום", אומר דויל, "הציבור לא ידע מה הם עושים, עד הכניסה של הרשתות החברתיות. כעת, רבים מהם הפכו להיות שם דבר בעצמם, והם מרגישים שהם צריכים לדבר ישירות עם מעריצים".

- למה החלטת לעשות סרט עליהם?

"כל חיי הייתי אובססיבי כלפי הטלוויזיה. כשהייתי ילד, הטלוויזיה האירית לא עשתה כל-כך תוכן מקורי, אז צפינו בעיקר בסדרות אמריקאיות שנצרבו מאז במוחנו. הסדרה שגרמה לי לרצות לעשות את הסרט, הייתה 'אבודים', שהייתה אחת מהסדרות האהובות עליי ביותר, ומה שקרה עם השואו ראנרים, דיימון לינדלוף וקרלטון קיוס, הוא שהם נכחו בעצמם בתקשורת באופן שלא דמה לאיש לפניהם. זו הייתה תופעה. הם הגיעו לראיונות ולתוכניות לילה, הם הגישו ספיישלים. זה גרם לי להיות באמת מרותק לעבודה שלהם, ורציתי למצוא סרט שמסביר אותה. משלא מצאתי, החלטתי לעשות את זה בעצמי".

- מהן התכונות הנדרשות לשואו ראנר?

"אנחנו מדברים על בנאדם, שצריך להיכנס לחדר מלא במנהלי טלוויזיה ולשכנע אותם לתת לך מיליונים כדי שחלומך יהפוך למציאות. אתה לא צריך לפחד להרגיז אנשים. אם אתה טיפוס שחשוב לו לרצות אחרים, אתה לא יכול לשמש בתפקיד. לפעמים מבקרים אותם שהם אגואיסטים מדי, כי אתה צריך להיכנס לחדר הכותבים ולשכנע אותם שהרעיון שלך טוב יותר משלהם. צריך סיבולת רבה כדי לעשות את זה - הרבה אנרגיה וזמן נגזלים ממך. רבים מגיעים בכוחותיהם האחרונים לסוף התוכנית".

- בסרט ניתן לראות שגם הקריירה שלהם מסתיימת מוקדם יחסית.

"כשהם מגיעים לאמצע שנות ה-50 שלהם, המערכת שוחקת אותם. זה נהיה קשה למכור את הרעיונות שלך, כי הרשתות מבינות כמה זה קשה להשיק תוכנית חדשה, אז הם מעדיפים לא לעבוד איתך. אם הייתה לך סדרה מאוד מצליחה והצלחתה נקשרה בשמך, אז יש לך את יכולת הבחירה לעשות את מה שתרצה. אבל יש רבים ללא סדרת להיט, הם עוברים מסדרה שבוטלה לאחרת וזה הופך מאוד קשה. אתה מגיע לנקודה שבה אנשים לא רוצים לקחת עליך סיכון יותר".

מחסור בשואו ראנרים בתעשייה

המוניטין של שואו ראנר הוא משמעותי בתהליך העבודה מול הרשת. ככול שהוא מבוסס יותר, כך קל יותר לרשת לתת בו אמון. עם זאת, באחד הקטעים בסרט מתאר השואו ראנר של "באפי ציידת הערפדים" כיצד עמד איתן מול רצון הרשת לערוך שינויים, וכך נוצר לו דימוי של "עושה צרות" - מה שעשוי היה להקשות על המשך העבודה למרות המוניטין שצבר קודם לכן.

דויל מסביר, כי "ויכוחים בין רשתות ואולפנים קורים כל הזמן, כמו הריב בין האמנות למסחר. היוצר הוא לא הבעלים של הסדרה, היא שייכת לאולפנים ולרשת. אתה נכנס למערכת פוליטית עם אנשים, שאתה יכול לחשוב שהרעיונות שלהם מטופשים, אבל אתה לא יכול להגיד דבר, כי הם מממנים אותך. רוב הפעמים אין שום פתרון, וזה יכול להגיע לטונים גבוהים. לא אחת מפטרים את השואו ראנר, למרות שהרעיון הזה שלו".

לדברי דויל, "בדרך כלל, שכשמישהו נהיה שואו ראנר בפעם הראשונה, הוא התעסק עד אז רק בכתיבה. כשהוא מקבל את התפקיד ומגלה שהוא צריך להתמודד עם המון דברים, זה מכה אותו בהלם. מה שקורה היום, הוא שהאולפנים מבינים שהבוסריות היא בעיה, והם מנסים לחבר שואו ראנר צעיר עם מבוגר שידריך אותו".

- וזה עובד?

"הבעיה היא שהיוצר מרגיש שהוא צריך להילחם כדי לשמור את הסדרה שהוא תכנן, אז הם יכולים למצוא את עצמם במסלול התנגשות, ואז הצעיר מפוטר - למרות שהוא יוצר. זה קורה יותר ויותר, כי יש כל-כך הרבה סדרות חדשות וכל-כך הרבה תחרות עכשיו, עם גורמים כמו נטפליקס ודומיהן. כולם מחפשים סדרות ויש מחסור בשואו ראנרים".

- לא נכון להפריד בין היוצר למי שאחראי על המנהלות - כפי שבישראל יש מפיק שזו עבודתו?

"לפעמים שניים מנהלים תוכנית, ואחד מהם מתעסק יותר בלוגיסטיקה, אבל נקודת הבסיס היא שהשואו ראנר הם יצירתיים והם יודעים לאן הסיפור הולך. הפן הקריאיייטיבי הוא הדבר העיקרי, ואחריו באה הלוגיסטיקה. מי שמצליח, יכול לעשות כסף נהדר".

- יש קשר ישיר בין סדרה מוצלחת לשואו ראנר טוב?

"כן, והיום יותר מאי-פעם, כי הרשתות נצמדות לשואו ראנרים ודואגות שלא ילכו לשום מקום. אנשים כמו דויד שור ומתיו ויינר ("האוס" ו"מד מן" בהתאמה, ל' א'), הם ה-DNA של הסדרה, ואם תחליף אותם, זו תהיה בעיה גדולה. למשל, מייק קלי לקח את 'נקמה' בשנתיים הראשונות, ואז הוא עזב לאחר ריב עם מנהלי רשת ABC. אחרי שנתיים הסדרה בוטלה. אני חושב שיש קשר ישיר בין השואו ראנר להצלחת התוכנית".

- כמעט כל המרואיינים בסרט שלך מספרים על הקושי והמחיר האישי שהם משלמים.

"זה קשה מאוד לאנשים. למשל ביל פראדי, שיצר את 'המפץ הגדול', עזב אחרי 5 שנים כדי להציל את נישואיו. הזמן שאתה צריך להשקיע רחוק ממשפחתך, כאשר אתה עושה 23 פרקים בעונה, ובפרט אם זו סדרה חדשה, הוא ארוך מאוד. התגמול הוא כלכלי, כי תראה הרבה כסף כשזה יהיה להיט".

הברודקאסט ישתנה

דויל מתאר בסרטו את ההבדל בעבודה על סדרה עבור רשת ברודקאסט לבין רשת כבלים. "אם אתה רוצה לעשות משהו הרפתקני יותר, אתה צריך ללכת לכבלים, כי הגדולים לא יכולים לקחת את הסיכונים", הוא אומר. "הכבלים יכולים לעבוד עם קהלים קטנים יותר, והם לא צריכים לדאוג למפרסמים".

- ויש את השחקנים החדשים.

"נטפליקס שינו הכול. בנושאים שהם בחרו, בגיוון. סדרות כמו 'כתום הוא השחור החדש' לא תמצא באף מקום אחר. הכסף שהם שמים שם הוא פנומנלי, וצפיית הבינג' הרצופה שינתה את האופן שבו צופים ויוצרים. היום סגנון הצפייה הזה עבר לכבלים, ואנחנו רואים שגם שם מעלים את כל הסדרה באותו רגע לצפייה מרתונית. אמזון לקחו את זה צעד קדימה, והם מאפשרים לצופים לבחור אילו מבין הפיילוטים הם רוצים שיהפוך לסדרה".

- איך הבינג' משנה את עבודת היוצרים?

"כל התסריטים של כל העונה צריכים להיות כתובים לפני שמתחילים. יש יתרונות וחסרונות לזה, כי יש לך זמן לתיקונים עד הצילומים, אבל זה חותך את הזמן במהלך הפעילות. דבר נוסף הוא שאין דרך להגיב למה שהקהל חושב, כי הכול כבר מוכן. כשאתה בתהליך, אתה יכול לשנות כשזה באוויר; אתה לא יכול לעשות את זה במודל של נטפליקס".

- מה לדעתך צופן העתיד של הברודקאסט?

"הוא לא ימשיך כפי שהוא היום. אנשים לא יפסיקו לרצות סיפורים, ולצפות להיות מעורבים בהם. אנשים תמיד ירצו לספר סיפורים, אבל מה שמדאיג אותם באמת, זה האם ימשיכו לשלם להם כפי שמשלמים להם היום".

- יצירת הסרט גרמה לך לרצות להיות שואו ראנר בעצמך?

"כשהתחלתי ליצור אותו, אמר לי מישהו שאם זה מה שאתה רוצה להיות, זו דרך נהדרת להתחיל. אני לא בטוח שאני כותב כל-כך טוב, וראיתי שניהול כזה הוא לא בדיוק בשבילי. אבל אני מפתח רעיונות וסרט המשך לסרט. אז אף-פעם אל תגיד אף-פעם".

מה זה שואו ראנר?

שואו ראנר מוגדר כמנהל תוכנית בטלוויזיה האמריקאית. בדרך-כלל הוא מיוצרי הסדרה, או כותביה. השואו ראנר מקבל מרשת הטלוויזיה או הערוץ שמזמינים את הסדרה, את הכוח לתפעל אותה ולשלוט על הפקתה. מצד אחד, לשבת בחדר הכותבים, ליצור ולהפעיל מכבש של לוחות זמנים ודד-ליין; ומצד שני, לפתור את הבעיות על הסט - החל מבחירת השחקנים ודאגה לאושרם, דרך חלוקת תקציב של מיליוני דולרים ועד ניהול פועלי הבמה

נקמה והמפץ הגדול / צילומים: יחצ
 נקמה והמפץ הגדול / צילומים: יחצ

צרו איתנו קשר *5988