שנת 2015 עמדה בסימן ההקלות ברגולציה. אחרי שנים של החמרת הפיקוח, ביקשו רשות ניירות ערך ואגף שוק ההון במשרד האוצר, לאפשר למגזר העסקי מרחב נשימה והסתגלות לשינויים. עם זאת, גם השנה נמשכו המאמצים לסתימת הפרצות שנותרו ברגולציה בנושאי ממשל תאגידי והגנה על הצרכן הפיננסי. אלה ההצלחות והאכזבות של השנה ברגולציה - בדירוג לפי סדר עולה.
ההצלחות
■ הרפורמה בסליקה. המפקחת על הבנקים, חדוה בר, הכריזה בפתח כהונתה על הקלות ברישוי לחברות סליקה חדשות (חברות לתפעול תשלומים בכרטיסי חיוב). בר גם הודיעה, כי סולקים חדשים יורשו לרכב על התשתית הטכנולוגית של סולקים קיימים, ובלבד שהוכיחו כי ברשותם טכנולוגיה מתקדמת משלהם אותה יפרסו בהמשך. בשוק הנשלט כיום על-ידי שלוש חברות ומגלגל כ-2 מיליארד שקלים בשנה, הרפורמה מצמצמת את הריכוזיות ומעודדת חדשנות.
■ הרפורמה בייעוץ הפנסיוני. הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, הגיעה לפשרה עם ההסתדרות וארגוני המעסיקים, ולפיה המעסיקים יישאו מעתה בעלויות התפעול של ההפרשות לפנסיה והעובדים יהיו רשאים לבחור בעצמם את הסוכן או היועץ הפנסיוני. התפעול אמנם לא הופרד מהייעוץ הפנסיוני, אבל הפשרה מוזילה את דמי הניהול לחוסכים, שאף ייהנו כעת מחופש בחירה גדול יותר בבחירת היועצים, וכל זאת מבלי לסרבל את תפעול הפנסיה במקומות העבודה.
■ פיקוח על מעריכי שווי. בתום עבודת מטה ממושכת, דרשה השנה רשות ניירות ערך בראשות שמואל האוזר מחברות לגלות האם מתקיימים קשרים עסקיים, אישיים או משפחתיים בינן לבין מעריכי השווי המספקים להן חוות דעת כלכליות. התלות שבין המעריכים לחברות ולבעלי השליטה, הובילה בשנים האחרונות לאישור עסקאות שנויות במחלוקת, והתקנות החדשות עשויות לנטרל לראשונה חלק מניגודי העניינים ולהגדיל את השקיפות.
■ הגבלות על שכר היו"רים בחברות פיננסיות. המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון פרסמו הנחיות האוסרות על תשלום רכיבים משתנים (בונוסים, אופציות ומניות) ליושבי ראש הדירקטוריונים בבנקים ובחברות הביטוח. ההנחיות חיזקו את הקשר שבין שכר לביצועים וביטלו את ה"ישראבלוף", בו בכירים קיבלו תגמול על תוצאות עסקיות שלא הם השיגו. ההנחיות גם אזרו אומץ לבטל הסדרים דוגמת זה שנערך בחברת מגדל, כאשר בעל השליטה, שלמה אליהו, שילם מכיסו האישי את שכרו של יו"ר הדירקטוריון, עודד שריג, ללא פיקוח מצד בעלי המניות ותוך פגיעה בעצמאותו של מי שאמור לפקח על ההנהלה.
■ הקלות ברגולציה. אחרי שנים של הבטחות, פרסמו רשות ניירות ערך ומשרד המשפטים הקלות לחברות קטנות ולתאגידים המנפיקים לראשונה מניות במסגרת Initial Public Offering (IPO). ההקלות נוגעות לשורה של נושאים - החל מתנאי הכהונה וההעסקה של המנהלים, דרך אכיפה מנהלית, וכלה בחובות דיווח - והכל בצורה זהירה ומדודה, המפחיתה בירוקרטיה ומעודדת צמיחה מבלי לפגוע במשקיעים מהציבור. ההקלות הן אפוא גולת הכותרת של הרגולציה השנה והן מגיעות בעיתוי מוצלח, לאחר שגל החקיקה הגיע לשיאו בחוק הריכוזיות.
האכזבות
■ היתר לרישום בבורסה עם "גלולת רעל". הלחץ להעיר את הבורסה מתרדמתה נתן השנה את אותותיו בהיתר החריג שהעניקה רשות ניירות ערך לחברת מיילן לרשום את מניותיה למסחר בתל אביב, כחלק מנסיון ההשתלטות על פריגו. ההיתר ניתן - ואף אושר בבית המשפט - למרות שאיכות הממשל התאגידי במיילן שנויה במחלוקת והחברה מגינה על מנהליה באמצעות "גלולת רעל" מהסוג שסיכל לאחרונה את המיזוג עם חברת טבע. מאכזב אפוא היה לגלות, כי לצורך עידוד המסחר מוכן הרגולטור להרחיק לכת עד כדי זניחה של עקרון ההגנה על המשקיעים.
■ יישום המלצות ועדת אנדורן להסדרי חוב. הוועדה בראשות מנכ"לית האוצר לשעבר, יעל אנדורן, דרשה מחברות שהפרו את ההתניות הפיננסיות באגרת החוב, למנות משקיף מטעם הנושים וכפתה עליהן הליך של פירוק או חדלות פרעון אם לא עמדו בתשלומים למשך 45 יום. אלא שהחוק כבר מבטיח הגנות לנושים ורוב ההמלצות בעיקר סירבלו והעמיסו בירוקרטיה. החלטתו של שר האוצר, משה כחלון, ליישם את ההמלצות בחקיקה, הוסיפה רגולציה מיותרת.
■ הרחקת המוסדיים ממעורבות בהיי-טק. כחלק מהמאמצים להגדיל את מחזורי המסחר, יזמו מנהלי הבורסה זירת מסחר ייעודית לחברות טכנולוגיה, בה לא תהיה חובה לשתף את המוסדיים בהצבעות על עסקאות רגישות. מדד טכנולוגיה הוא רעיון מבורך, אבל הרחקת המוסדיים מחזירה את השוק לאחור ופוגעת בממשל התאגידי. הרעיון גם משדר מסר שגוי ליזמים, לפיו הבורסה בתל אביב אטרקטיבית כי כאן לא יצטרכו להתעסק עם הציבור.
■ חוק להנפקת אג"ח בחברות אשראי. חרף התנגדותו של בנק ישראל, התעקש שר האוצר, משה כחלון, לאפשר לחברות אשראי חוץ-בנקאיות, דוגמת חברות לנכיון צ'קים, לגייס עד 2.5 מיליארדי שקל בשנה מהציבור באמצעות אגרות חוב. החוק עבר מבלי שהוסדר הפיקוח על השוק החוץ-בנקאי - מהלך מדאיג, המזכיר את הדה-רגולציה בארה"ב ערב המשבר ב-2008.
■ המלצות ועדת שטרום. חרף הכוונות הטובות, הוועדה שהתיימרה לשנות את פניו של שוק האשראי, התאפיינה מלכתחילה בחילוקי דעות פנימיים כמעט בכל הסוגיות והסתיימה במפח נפש ,עם המלצות העלולות להציף את השוק באשראי יקר. כך, האיסור על הבנקים להוסיף ולהתחרות בשוק כרטיסי האשראי, מבטל את היתרונות הגלומים לצרכן בחיוב נדחה עם ריבית נמוכה, והשימוש בכספי הפנסיה לצורך הלוואות לצריכה שוטפת, עלול להותיר רבבות ישראלים עם קצבה מצומקת בגיל הפרישה. תחרות? נכון יותר יהיה לומר שכך נראית הדרך לג'ונגל פיננסי.
תחזית ל-2016
השנה הקרובה תעמוד בסימן יישום המלצותיה של ועדת שטרום. האתגר המרכזי יהיה למצוא את שביל הזהב בין הלחצים הפוליטיים, הדוחפים ליצור תחרות מול הבנקים כמעט בכל מחיר, לבין האינטרס הציבורי בפיקוח וביציבות. בנוסף, שני מהלכים רגישים צפויים להגיע ב-2016 לחקיקה: הגבלת שכרם השנתי של מנהלים בחברות פיננסיות ל-3.5 מיליון שקל ואיגוח של תיקי משכנתאות והלוואות. בכל אלה, הרגולציה תצטרך לנווט את דרכה במים הסוערים של התחרות מול השווקים הבינלאומיים לצד הצורך בהתאמת החקיקה לשוק ההון הישראלי ולדרישות השחקנים בו.
* הכותב הוא מנהל הקליניקה לשוק ההון במרכז הבינתחומי הרצליה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
