"פוסטים ברשתות החברתיות הפכו לחרב מחוללת מציאות"

"פוסטים ברשתות החברתיות הפכו להיות חרב חסרת רחמים ומחוללת מציאות. באמצעות כלים חדשים קורא הציבור תיגר על הריבון... הפוסטים, ולא בדיקת משטרה או משפט, הם שיכולים להביא להפסקת כהונת חבר כנסת או איש ציבור... אין דין ואין דיין" - כך אמר הבוקר (ה') עו"ד אלי זהר, יו"ר משרד גולדפרב-זליגמן, בכנס שערך משרדו עם פירמת רואי החשבון KPMG סומך-חייקין, בנושא "עדכונים ותחזיות לשנת 2016", אותו הנחה עורך "גלובס" חגי גולן. 

עו"ד זהר, אשר משרדו מוביל, בין היתר, בייצוג נאשמי צווארון לבן, פתח את דבריו בכנס בשאלה: "לאיזה חברה, משטר ותרבות יבואו כל התחזיות, ההערכות, התמורות והתקוות שעליהם אנו מדברים היום".

"תרבות של עם", אמר עו"ד זהר, "היא לא רק תיאטרון, מוזיקה או בלט. היא השיח ברחוב, השיח בכביש, במגרשי הכדורגל, השיח של נבחרי הציבור. היא חמלה. היא קבלת האחר, היא קבלת החלש. אני חרד מאוד מפני מראה פניה של החברה הישראלית, כפי שהיא משתקפת היום בתקשורת וברשתות החברתיות. אני מודאג מקולניותה, מאלימותה ומרדידותה". 

לדברי זהר, "אני מודאג מכוחניותה של החברה, שקיבלה, באמצעות הרשתות החברתיות וההפקרות השוררת בהן, מכשיר לביצוע פיגועים בבני אדם, לעשיית שפטים בבני אדם ולגרימת נזק שאין לו פיצוי, ואין זה משנה אם מדובר באדם פרטי או נשיא המדינה. השיימינג וההתקפות הפרסונליות, החרמות והפגיעה בפרטיות - הכול היום מותר ברשת בכאוס בלתי רגיל. אין עוד החלפת דעות, יש רק החלפת מהלומות". 

זהר ביקר את התגברות תופעות ההשמצה באמצעות הרשתות החברתיות ואמר כי "פוסטים ברשתות החברתיות הפכו להיות חרב חסרת רחמים ומחוללת מציאות. באמצעות כלים חדשים קורא הציבור תיגר על הריבון. חוקים וכללים החלים על עיתונאים מקצועיים אינם חלים על כותבי הפוסטים והבלוגים למיניהם.

"כך, הפוסטים, ולא בדיקת משטרה או משפט, הם שיכולים להביא להפסקת כהונת חבר כנסת או איש ציבור. וכך פוסטים, של חברי כנסת כנגד שופט בית המשפט העליון נותנים לגיטימציה לריסוס כתובות נאצה כנגד מוסד השפיטה על קירותיו בירושלים, על מוסד השפיטה החשוב יותר על שלטון החוק; ופוסט שיימינג על עובד ציבור ברשת - מוביל להתאבדותו הטרגית. אין דין ואין דיין". 

עו"ד זהר אמר כי "אנו חיים היום בעידן ההפקרות. גם לחופש הביטוי יש גבולות. וכל זמן שלא יאכפו גבולות ברורים הציבור - אנחנו  נמשיך לשלם את המחיר". 

זהר הוסיף והדגיש כי "ערכים כגון חזקת החפות, הזכות לפרטיות, הזכות לשמירת השם הטוב, הזכות הבסיסית למשפט לפני הרשעה - אינם רלוונטיים עוד במקומנו. מערכת החוק אינה מספקת כיום כלים להגנה ראויה ויכולת להתגונן ולשמור על כבוד בסיסי, והיכולת להתגונן מפני הפגיעה הזו היא דלה ביותר.

"במקום לעצור את הסחף משמיעים מנהיגנו שתיקה רועמת ומלמולי הצטדקות, אשר מהדהדים בחרישותם. הגינויים הרפים האלה הם שמניעים בין היתר את גלגלי הזליגה הבלתי נמנעת של מעשים מהמציאות הווירטואלית למציאות האמיתית. החשש מפני הפעלת האלימות, גם המילולית וגם הפיזית, יצרה סוג של הרתעה. וכיום אנשים נאלצים לחשוב פעמיים ושלוש לפני שהם כותבים או משמעים את דעה שאיננה מקובלת על הרוב הרועם". 

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, דיבר אף הוא בכנס והתייחס לדבריו של עו"ד זהר, והוסיף כי "אנו נכנסים לעידן שיכול לפגוע באנשים. פעם היה עורך, כתב, סגן עורך. אבל היום פתאום מרביצים אמירות שאין להן לפעמים בסיס, ומתחיל כדור שלג שיכול לפגוע לא רק בנפגעי ציבור אלא כל אחד".

לדבריו, "אני חשבתי שזה יפגע בעיתונים, אבל זה לא פוגע. אנשים עדיין קוראים עיתונים שנתפסים יותר אחראיים. מצד שני, אני מסתכל על איך שהכנסת נראית בעיני התקשורת, וזו לא האמת. לא כל האמת. אני לא חסיד הכנסת, אבל המציאות היא שהכנסת היא לא רעה כמו שהיא נדמית מבחוץ. היא נראית כמו שוק לא מתורבת, אבל הדברים אינם תמיד כפי שהם משתקפים.

"לדוגמה לגביי, בעבר, כשהייתי חבר כנסת צעיר, היו מראיינים אותי על בחורי ישיבות, 'כן יתגייסו או לא', אבל למרות שעסקתי כל הזמן בחקיקה בנושאים חברתיים וכלכליים ואיכות סביבה, קיבלתי פרסים וכו' - הדבר היחיד שעליו רואיינתי זה בחורי ישיבות. מציגים אותנו בכנסת רע, וזה לא המצב". 

גפני הוסיף והתייחס בדבריו גם לתקציב המדינה ואמר כי "ב-2016 נכנס לשנה בה לא מאשרים תקציב, כי הוא כבר אושר, אבל אנו עושים כל מיני העברות בוועדת הכספים, שזה דבר מאוד מוזר - ההעברות - ואנו על פרשת דרכים, כי בתקציב שעבר אין מנועי צמיחה שחסרים מאוד. גם אין לנו גזירות, אבל אנו נצטרך להביא למצב שהתקציב יאפשר אופק רחב למי שמשקיע כאן.

"נגידת בנק ישראל הייתה בוועדה, שידרה אופטימיות משמעותית ותיארה את מה שקורה בעולם וגם מבחינת האבטלה והצמיחה, הציגה עם גרפים והמחישה שאנינו בכפר הגלובלי הגדול. אני מודאג מהמצב הזה, כי יש ירידה של 11% ביצוא. גם במה שעשתה הממשלה הקודמת בשנה ו-8 חודשים, לא מצאתי משהו שיש בו מנועי צמיחה". 

רו"ח ערן שלו, שותף מנהל בפירמת KPMG סומך-חייקין, התייחס לדבריו של גפני ואמר כי "הנוסחאות הבסיסיות שהכרנו עד היום כבר לא רלוונטיות. בעולם בו האוטומציה תופסת תאוצה ומייתרת מקומות עבודה רבים, חייבים לחשוב מחוץ לקופסה. הקשר רב-השנים בין הפרודוקטיביות לשכר החל להתנתק בשנות ה-80 של המאה הקודמת, ומאז הפער רק מתרחב. הפרודוקטיביות עולה בעקבות התפתחות האוטומציה אך השכר רק הולך ויורד".