מסורת של "רכישות עודפות"

אין חדש תחת השמש בחברת החשמל המדושנת והשמנה

משרדי חברת החשמל בת"א / צילום: תמר מצפי
משרדי חברת החשמל בת"א / צילום: תמר מצפי

לא רק רכישה עודפת של גז טבעי ממאגר תמר בשווי של 3 מיליארד שקל, שחח"י כבר הודתה בה -השבוע התברר שהחברה גם התחייבה לרכישה עודפת של מתנול בעשרות מיליוני שקלים. שום דבר לא חדש בחברה המדושנת, השמנה, שבתנאים נורמליים, בחוב של 75 מיליארד שקל, כבר מזמן הייתה מוכרזת פושטת רגל.

שנים ארוכות של הוצאה-בזבוז מיליארדים על רכישות מיותרות על ידי מנהלים ודירקטוריונים לדורותיהם, לפעמים בכוונת שחיתות אישית ולפעמים סתם כי כספי הציבור לא באמת מעניינים אותם. כתב האישום המקורי נגד השופט לשעבר עו"ד-מקבל האתננים-דן כהן מ-2009 כבר סיפר כמה סיפורי "רכישות עודפות" (מונח מכובס שנועד להלבנת בזבוזים כבדים), למשל רכישה של ארבע טורבינות בתחילת שנות ה-2000 - רק ששתיים מהן, במחיר של יותר ממיליארד שקל, שכבו שנים ללא תזוזה ושימוש. למשל, שנים ספורות קודם לכן, החלטת ההנהלה והדירקטוריון לרכוש את "קרקע רוגוזין" באשדוד במחיר של 62.5 מיליון דולר (פרשה שלימים הייתה הצעד הראשון לחשיפת השחיתות הקשה של כהן). במשך שנים ארוכות נשארה הקרקע שוממה, נראה שמלכתחילה לא באמת היה מה לעשות איתה. בניסיון למחוק את הבושה הפומבית הפכו אותה, לפני כמה שנים, לסוג של מיקום אכסון. דוברת החברה מוסיפה ומוסרת ש"מתנהל משא ומתן ותיאום תכנוני עם חברת נמלי ישראל לצורך הרחבת הנמל". בקיצור, סתם זורקים כסף.

שר הדתות דוד אזולאי. כל כך הרבה ימותו?

השבוע, א', אישרה ועדת הכספים תוספות תקציב חריגות למשרד הדתות. עוד 312 מיליון שקל, שהם 61% מהתקציב (לזה קוראים "העברת עודפים מחויבים"). אנשי עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון בראשות הרב אורי רגב הביאו לתשומת הלב את העובדה שבעוד תקציב שירותי דת, בתי כנסת, מקוואות ומועצות דתיות יגדל ב-150%, תקציב בתי העלמין יגדל ב-487% (!) האם שר הדתות דוד אזולאי (ש"ס) יודע משהו נורא שאנחנו לא יודעים? האם צפוי איזה גידול דרמטי בתמותה?

יעקב ליצמן, רוטשטיין והדחיפות שלא הייתה.

כשהוא משדר תחושת לחץ, פתח שר הבריאות ליצמן עם כניסתו לתפקיד במלחמה דווקא על מינוי מנהל בית החולים שיבא פרופ' זאב רוטשטיין למנהל הדסה. במרוצו כופף השר וכתש סדרה ארוכה של התנגדויות, ביניהן דין משמעתי נגד רוטשטיין, דוח ביקורת קשה של החשבת הכללית, אי-סדרים מתמשכים בניהולו וסדרת חשיפות בעייתיות ביותר (ראו "גלובס"). "דחוף" הייתה מילת הקודש, אם לא, הדסה תתמוטט.

ביולי כתבו מנכ"ל משרד הבריאות יעקב בר סימן טוב ומנהל אגף תקציבים אמיר לוי מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, בשליחות השרים. הם שבו והדגישו את הדחיפות הרבה באישור דחוף של המינוי. בסוף אוגוסט אישרה המשנה ליועמ"ש דינה זילבר את המינוי הבעייתי - גם כי הוא נחשב דחוף. אבל אז הגיע רוטשטיין עם סדרת דרישות, למשל חל"ת משיבא; אחר כך, בניגוד לעמדת הוועדה המיוחדת במשרד הבריאות לאישור יציאות עבודה, יצא להשתלמות של חודש וחצי בחו"ל. כניסתו נדחתה לינואר, אחר כך נפוצה שמועה שייכנס רק בפברואר, והשבוע כבר החלו לוחשים נכבדות על מארס. עד אז רוטשטיין רוצה להוביל (להבטיח?) את בחירת היורש, האיש שישמור על המגירות, המסמכים והאינטרסים, פרופ' יצחק קרייס. ויש כאלה שאפילו אומרים שהוא חייב לנוח קודם ואולי ייצא לחו"ל. חופי תאילנד? ינואר, פברואר או מארס, בכל מקרה כבר עברו חלפו חודשים רבים של דחיפות מופגנת, מניפולטיבית משהו (בינתיים, בביה"ח הדסה דווקא מסתדרים ומתחילים להתאושש בניהולה של פרופ' תמר פרץ והזרמת כספי מדינה). רוטשטיין יושב חזק בשיבא, אבל מניע מרחוק את הדסה ("כבר מרגישים אותי, לטוב ולרע", אמר היום בראיון ל"כלכליסט"). ורק השר יעקב ליצמן שותק.