צעיר חוסה אכל עד שמת - משפחתו תפוצה ב-420 אלף שקל

מטופל שסבל מהפרעת אכילה נמצא מוטל על רצפת חדר האוכל של פנימיית "אביב" בלוד, כששאריות מזון בפיו, ונתיב האוויר שלו חסום ■ אמו טענה כי לא קיבלה את תחקיר האירוע והאשימה את המוסד ברשלנות ■ ביהמ"ש: "חיי החוסים אינם הפקר"

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

צעיר בן 25 ששהה בפנימיית החוסים "אביב" שבלוד נחנק למוות במהלך התקף אכילה בלתי נשלט של כמויות מזון גדולות בטווח זמן קצר (בולמוס). זאת, בשעה שניתנה לו גישה לארון האוכל עקברשלנות.

שופטי בית משפט השלום בתל-אביב קבעו כי יש לפצות את משפחתו בסכום של 420 אלף שקל בגין מותו של בנם. "חייהם של חוסים הם אינם הפקר", נכתב בפסק הדין.

בספטמבר 2009 מצאה עובדת ניקיון את החוסה כשהוא שוכב על רצפת חדר האוכל בפנימייה, ומיהרה לקרוא לאחד המדריכים במוסד. כשהגיע המדריך, הוא ראה את המנוח כששאריות מזון נמצאות בתוך פיו ומסביבו. אחות המוסד הוזעקה גם היא לטפל במנוח, אולם כשהיא הגיעה, הוא כבר היה ללא דופק וללא רוח חיים. חובשים ופרמדיקים של מד"א הגיעו למקום ניסו לבצע בו פעולות החייאה, ובסופן נאלצו לקבוע את מותו.

מדוח שכתב רופא מד"א על אירועי אותו היום עולה כי נתיב האוויר של הצעיר היה חסום. ככל הנראה הוא נכנס לחדר האוכל על-מנת לקחת מזון ואכל אותו במהירות. כתוצאה מכך חלק מהמזון נכנס לקנה הנשימה של החוסה וחסם אותו, מה שלבסוף גרם למותו.

לפי התביעה, אמו של החוסה לא קיבלה עד היום מסקנות תחקיר או דוח של האירוע החמור ונסיבותיו. האחרונה מאשימה את צוות המוסד ברשלנות, על כך שלא דאג לשמירת בטיחותו, שלומו וחייו של בנה בעת ששהה בפנימייה. לדבריה, הם לא טיפלו בו והשגיחו עליו כראוי.

בכתב ההגנה מטעם המוסד נכתב כי הם מכחישים לחלוטין את הטענה שהחוסה סבל מהפרעת האכילה שמתוארת בכתב התביעה.

"הכתובת הייתה על הקיר, הצעיר היה אמור להיות תחת השגחה ולהימנע מחשיפה והגעה למזון, זאת משום שהוא היה אוכל אותו בהתקף אכילה בלתי מבוקר עקב מחלתו הנפשית", אמר בא-כוחה של המשפחה, עו"ד כרמי בוסתנאי. לדבריו, "לאור ההפרעה ההתנהגותית הזו, הוא היה אמור להיות בהשגחה מתמדת של המוסד".

עוד הוסיף עו"ד בוסתנאי כי "צוות הפנימייה השאיר לצעיר פרצה שהוא לא הצליח לעמוד בה עקב הפרעתו הנפשית, ולמרבה הצער צוות והנהלת המוסד כשלו בהשגחה עליו".

לדבריו, "עקב מעשים ומחדלים - התוצאה המצערת קרתה, והוא 'אכל את עצמו' עד מותו. זה שהוא היה אדם פגיע זה לא אומר שהוא היה צריך לסיים את חייו בצורה כזו טרגית, ובית המשפט קיבל את התביעה ופסק פיצויים, שחלקם הושתו על מנהלת המוסד באופן ישיר ולא רק על חברת הביטוח. המסר הוא שחיים של חוסים הם אינם הפקר".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988