כשהמעצב מקבל חופש: מבט מקרוב על לקסוס RX

בלקסוס עשו הכול כדי שהלקסוס RX החדשה תבלוט לעומת מתחרותיה, אולי אפילו עשו יותר מדי, אבל מתחת לכל המשחקים נמצאת מכונית מהנה לנהיגה עם כל הפינוקים הנדרשים בפלח השוק הזה

לקסוס / צילום: יחצ
לקסוס / צילום: יחצ

מה מוכר מכונית? זו שאלת מיליארד הדולר של כל יצרן רכב. מה מניע את הלקוח הפוטנציאלי לשלוף מכיסו את כרטיס האשראי ולהיפרד מבוכטה לא קטנה?

להלן כמה מן התכונות המבוקשות: מוניטין, אופנה, תדמית, מחיר, שימושיות, עיצוב. לא בכדי דילגתי על "איכויות טכניות ודינמיות". על אפם וחמתם של עיתונאים - אלה לא תכונות המעניינות את רוב הלקוחות.

נניח שאדם שהפרוטה מצויה בכיסו מחליט כי הגיעה שעתו לרכוש מכונית חדשה. הוא לא מתבייש חלילה בממונו, ולעתים אף מפיק הנאה מסוימת מן ההתהדרות בו. לכן הוא יפנה לפלח הקרוי "פרימיום". הוא ילך לצמרת האירופית (רצוי הגרמנית), או לשפיץ היפני (מן הסתם לקסוס). שם הוא ימצא את המוניטין המבוקש.

סביר להניח שהוא יצטרף אל האופנה האחרונה: SUV. דהיינו, מכונית שהיא בעצם סטיישן מוגבה קמעה, מאצ'ואיסטי במידה, מסוקס בנימוס, ובעל יכולת בינונית עד זעומה לנטוש את האספלט ולהתפלש בדשא גזום. הוא לא יקנה "ג'יפון". קטן עליו. הוא ילך על המגודלים יותר.

תדמית? כמעט כל SUV יוקרתי ייטיב להקרין את ממונו, מעמדו, טעמו המשובח ונדיבותו. לכך הם הרי נועדו.

מחיר? לא בעייה (אלא במקרים קיצוניים). רק אסור שיהיה זול מדי, לבל ירכלו השכנים.

שימושיות? כל דגמי ה-SUV של יצרני הפרימיום ניחנים בשימושיות מעל ומעבר לדרישות התפקיד. הקונה האופייני למכוניות הללו בדרך כלל אינו נזקק אלא לשני מושבים, מקום לאיחסון כרטיס האשראי וסלי הקניות, ומערכת קול של אולם קונצרטים.

והנה הגענו לעיצוב. כמעט ואין חשוב ממנו. זהו האלמנט האמור לכלול וגם להפגין את כל הקריטריונים האמורים לעיל: מוניטין, אופנה, תדמית, מחיר ושימושיות.

אל העולם האכזר והתחרותי הזה הגיע עתה לקסוס RX חדש. דור רביעי ל-SUV הגדול של לקסוס, אשר נולד ב-1998 והפך ללהיט הגדול ביותר של היצרן. מעל 2 מיליון יחידות נמכרו. מולו, ראוי לזכור, ניצבת נבחרת מתחרים רצינית ביותר: מרצדס ML, אודי 7Q, במוו 5X, פורשה קאיין, דיסקברי, ריינג'-רובר, וולוו XC90 ועוד כמה כאלה. לא פשוט.

כדי להתחרות בכל אלה צריך להתבלט. להיבדל. להיות שונה. לחרוג כמעט בכל מחיר מן העדר המיוחס הזה. המשימה המפרכת הזאת הוטלה על העיצוב. בעיקר עליו. לא פלא שהוא כמעט יצא מדעתו מעומס האחריות.

קצת רקע: לקסוס קנתה לעצמה שם, כבוד והערכה, בזכות עיצובים ששילבו יוקרה עם צניעות. עיצובים שהיתה בהם איכות שקטה, מנות גדושות של "פרימיום" מבלי לנעוץ אצבע בעיני המתבוננים, ואפילו לא מעט אריסטוקרטיה. עם העיצובים הללו, משולבים באמינות מופלגת ואיכות מוטורית המרשימה, הצליחה לקסוס להציב תחרות רצינית ביותר לצמרת האירופית האליטיסטית.

בשנים האחרונות ננטשה העדינות האלגנטית, והומרה בשפת עיצוב יותר ויותר רועשת. השינוי הזה בלט במיוחד בלקסוס NX (האח הקטן של ה-RX) שהוצג בשלהי 2014. על חוטמו כבר התנוסס לוע-גריל ענק, ובעיצוב חגגו זויות, קימורים, אלכסונים ומשטחים לרוב. ה-NX מאוד מצליח, בלקסוס ראו כי טוב ומיהרו לתת יד עוד יותר חופשית למעצבי ה-RX החדש. כך במפורש נאמר במסיבת העיתונאים לכבוד השקת ה-RX: "אנחנו נתנו למעצבים יד חופשית לחלוטין!".

לאחר המיפגש הראשון עם המכונית, התגנב אל הלב חשש קל: "אולי יותר מדי חרות ניתנה להם?" ה-RX לא תשאיר איש אדיש. היא מוחצנת יותר, אפילו הרבה יותר, מן ה-NX. היא לא רק קולנית. היא כמעט צעקנית. היא לא בוטה, היא כמעט תוקפנית. ואלמלי האיפוק והנימוס שכופה עלי הכבוד העמוק שאני רוכש ללקסוס, הייתי בוחר מלים פחות עדינות.

זהו פאזל מוטרף של זויות ופינות, קימוטי-עיצוב ותפניות, להטוטי התבלטות ואלכסונים פרועים, משטחים לא צפויים וקימורים לא ברורים. ומקדימה כמובן בולען-גריל בגודל מכתש רמון. אין בליבי ספק כי חלק לא מבוטל מן ההשראה לעיצוב הזה הגיע מחוברות קומיקס יפניות.

מאידך גיסא, אין להכחיש שהמטרה הושגה: ה-RX שונה. בולט. מושך מבטים ותגובות. איש לא נשאר אדיש. האם רוב התגובות נעות בין תדהמה לבהלה, או בין הערכה לקינאה - רק ימים ונתוני מכירה יגידו. מכיוון ששוק המטרה העיקרי הוא אמריקה, מותר לשמור על אופטימיות. אנינות טעם אינה בין התכונות הבולטות של ציבור הלקוחות האמריקאי, או של יצרני המכוניות שם.

בתוך הקנקן המשוגע טמונה - מיותר לומר - מכונית משובחת. עיצוב מרחב הפנים, ברוך השם, רגוע הרבה יותר, אף כי גם בו אפשר היה לוותר על כמה מפלסים קצת מיותרים. איכות החומרים, ההרכבה, הנוחיות וכמובן גם השימושיות - מעולים כולם. וכדרך מכוניות צמרת כאלה, מוצעים בה כל חידושי הבטיחות והנהיגה האלקטרוניים, מסך ענק לניווט ושליטה בכל המערכות, תישלובת סאונד די מהממת, ועוד אינספור גימיקים ושמיצ'יקים המרחיבים את דעתו (ומפנקים את אחוריו) של האדם.

התנסיתי בצמד מנועים: H450 היברידית, ו-350 לא מחושמלת ולא מוגדשת. שתיהן כפולות הנעה. שתיהן נשענות על מנועי בנזין 3.5 ליטר. האחת עם גיר רציף. השנייה עם גיר אוטומטי. כוח שופע לא חסר לשתיהן. שיוט מהיר (מאוד) ונינוח, הוא מרחב המחייה המועדף על שתיהן. גיחות אל התחום "הספורטיבי" לא חביב על שתיהן, עם מידת מה של עדיפות ל-350 הלא-היברידית ובעלת הגיר הלא רציף.

אין ספק שרוכשי ה-RX, ישבעו ממנה רוב נחת. היא מכילה את כל מה שהם רוצים, והרבה יותר. ללא ספק יימצאו גם קליינטים רבים שיאהבו את חיצוניותה. בלקסוס הרי לא יושבים אידיוטים.

אבל אני - מה לעשות - כל אימת שהצצתי במראה וראיתי את הלוע השחור והענקי הדוהר בעקבותי (נהוג בידי אחד מעימיתי להשקה), הייתי משוכנע כי מייד ת*יש*מ*ע נעימת הפתיחה המאיימת מתוך הסרט "מלתעות", ולסתות ענקיות יעניקו לי ביס גדול וכואב בישבן.

מתחרות

מרצדס GLE 250CDI

ב-485 אלף שקלים מקבלים את גרסת הבסיס של מרצדס GLE החדשה. המנוע הוא טורבו-דיזל בנפח 2.2 ליטר שמסתפק ב-204 כ"ס אבל מייצר מומנט מאסיבי של 51 קג"מ ומשודך לתיבה חדישה בת 9 מהירויות. תא הנוסעים מרווח וממצויד באבזור בטיחות מתקדם וצריכת הדלק מרשימה.

מרצדס GLE 250CDI / צילום: יחצ
 מרצדס GLE 250CDI / צילום: יחצ

אאודי Q7

ב-495 אלף מוצעת גרסת הבסיס של אאודי Q7 החדשה. במחיר הזה מקבלים מנוע 6 צילינדרים טורבו-דיזל בנפח 3 ליטר, שמייצר 218 כ"ס ו-51 קג"מ. תודות למשקל עצמי מופחת היא מאיצה ל-100 קמ"ש ב-7.1 שניות בלבד. תא הנוסעים הוא מהמרווחים בקבוצה עם בסיס גלגלים של 3 מ'.

אאודי Q7 / צילום: יחצ
 אאודי Q7 / צילום: יחצ

אינפיניטי QX70

449 אלף שקלים הוא מחירה של ה-QX70 המחודשת מבית אינפיניטי. בתוך העיצוב הספורטיבי נמצא מנוע V6 בנפח 3.7 ליטר, שמייצר 320 כ"ס ומאיץ את הרכב ל-100 קמ"ש ב-6.8 שניות. העיצוב שופע עור ועץ לצד שלל מערכות בטיחות ונוחות מדור אחרון.

 

 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988