קפלן לא לבד: המנהלים ש"התפלשו" בבונוסים רגע לפני הקריסה

הבנקאים שהובילו את העולם למשבר כלכלי עצום חילקו לעצמם מיליארדים תוך כדי הקריסה ■ בחברת החשמל לא רואים את סוף החוב, אבל ממשיכים לצ'פר ■ כשחברה מתפרקת, העובדים לא יודעים מה יהיה. המנהלים דווקא יודעים - יהיה עוד כסף

מפגינים נגד ג`יימי דיימון, מנכ``ל ג`יי.פי מורגן-צ`ייס / צלם:  רויטרס
מפגינים נגד ג`יימי דיימון, מנכ``ל ג`יי.פי מורגן-צ`ייס / צלם: רויטרס

כאשר אביגדור קפלן לא היסס לקחת לעצמו בונוס של מעל לחצי מיליון שקל כשרשת מגה שלו לקראת קריסה טוטאלית, הפרסומים התחרו בביקורת מרומזת יותר ופחות. גם מנכ"ל החברה, רביב ברוקמאייר, קיבל 2 מיליון שקל בונוס על חצי שנת עבודה. את עתיד העובדים, לעומת זאת, איש אינו מבטיח.

אולם קפלן לא המציא את הגלגל. מנהלים בכירים רבים, בארץ ובחו"ל, מושכים לעצמם כספים דווקא בזמני משבר. לפעמים אפילו בזמנים של התפרקות מוחלטת. לעתים מדובר בהתעקשות שלהם להמשיך ולהרוויח הון עתק. לפעמים הדירקטוריון שמעליהם הוא זה שמתעקש לחלק בונוסים. לפעמים מדובר פשוט בקיום חוזה שנחתם מראש, ללא קשר למציאות העסקית. ובכל זאת, הציבור הרחב מתקשה לקבל את מדיניות חלוקת הכספים הזאת.

2008: גודל הקריסה כגודל הבזיזה

היום כבר מבינים שהמשבר הכלכלי של 2008, שהחל בארה"ב והשפיע על כל העולם, הוא כנראה שני בגודלו רק לשפל הכלכלי הגדול של סוף שנות ה-20. אוליגרכים וטייקונים התרסקו לקרשים ואיבדו את כל הונם. אולם במרכז הדרמה עמדו הבנקים האמריקאים, שמטו לנפול ואלמלא סיוע כלכלי עצום של מממשלת ארה"ב לא היו שורדים.

העובדה שמדובר בכספים של הציבור האמריקאי לא הפריעה לבנקים לחלק באותה תקופה בונוסים בהיקפים של 32.3 מיליארד דולר, כשבמוקד עמדו הבכירים של הפירמות גולדמן זאקס, מורגן סטנלי וג'יי פי מורגן, שהעניקו בונוסים למנהליהן בהיקפים של 18 מיליארד דולר. מלבדם, זכו לכבוד המפוקפק עוד כמה בכירים, למשל ג'וזף קסאנו, בכיר ב-AIG, שרגע לפני הקריסה אמר "אני לא רואה איך נאבד אפילו דולר אחד", והתפלש לאחר מכן בבונוס של 34 מיליון דולר, כשהחברה שלו זכתה לסיוע של כמעט 70 מיליארד דולר מממשלת ארה"ב.

חברת החשמל, איתך בכל רגע (לא כולל בונוסים)

נשאיר בצד את הדיון על רמת התחרות של המונופול בשם חברת החשמל, והאם זה דבר מועיל למשק הישראלי או לא. בשלושת הרבעונים האחרונים של 2012 הציגה חברת החשמל הפסדי עתק של יותר ממיליארד שקל והתחייבויות של למעלה מ-70 מיליארד שקל. בזמן הזה יפתח רון טל ואלי גליקמן, היו"ר והמנכ"ל, שמשכורתם השנתית בגובה 732 אלף, קיבלו בונוס בגובה 10% מהשכר השנתי על סך 73 אלף שקל. רגע לפי שפרש, גרף המנכ"ל גליקמן עוד בונוס על סך מאות אלפי שקלים. עכשיו בהחלט יוכל להשאיר את המזגן דולק גם בלילה. חברת החשמל טענה בתגובה כי "מדובר ב'תגמול שנתי' שאיננו בונוס ואיננו תלוי ברווחי בחברה. התשלום מהווה תחליף למשכורת 13 הניתנת כעניין שבנוהג בארגונים רבים במשק".

מזל שהבונוס לא מגיע בדואר

מבקר המדינה כתב באוקטובר 2015 דוח חריף על התנהלות דואר ישראל. על פי הדוח, על אף המצב הכספי הקשה של החברה, עולה כי בחברה מעניקים פיצויי פרישה מוגדלים לשורת בכירים, בשווי מוערך של כשבעה מיליון שקל. רשות החברות הממשלתיות אשרה את החלטת דירקטוריון הדואר להעניק "מענק הצטיינות" על סך 60 אלף שקל ליו"ר הדואר הפורש ששי שילה. שילה קיבל גם פיצויים מוגדלים, שתורגמו לעוד 236 אלף שקלים.מבקר המדינה קבע עוד שפיצויים הוענקו גם לעובדים שעזבו מיוזמתם, וששכר העובדים עלה ב-12%, בניגוד לירידה בהכנסות.

לקראת קריסה? כלל לא בעיה

בית ההשקעות כלל פיננסים, שהשתייך לחברת כלל ביטוח, התפרק בסוף שנת 2013 מנכסיו. אולם ככל שהמשקיעים הפסידו, המנהלים המשיכו להרוויח. יורם נווה, שמונה ב-2011 על מנת לייעל את בית ההשקעות הכושל, עזב אותו לאחר שנתיים, עם בונוס מיוחד של 800 אלף שקל, שהצטרף לבונוס קודם על סך 300 אלף, היינו 1.1 מיליון שקל. הסיבה: "אות הערכה לתרומתו האישית הרבה" במכירת פעילויות בית ההשקעות.

רשת סטימצקי נאלצה להתמודד עם חוק הספרים שהגביל את הכנסותיה ועם ירידות כלליות במכירות. עובדים רבים לא קיבלו העלאת שכר מזה שנים רבות והדאגה לשכר ולביטחון התעסוקתי החלה לכרסם. בד בבד, המנכ"לית איריס בראל דרשה בונוס של שני מיליון דולר, שלדבריה מגיעים לה על פי הסכם חתום במקרה של מכירת הרשת. זאת בנוסף לבונוס שניתן לה בסך 650 אלף שקל עוד לפני שנודע על מצבה הרעוע של הרשת, שנמכרה בסופו של לדבר לג. יפית. בין השתיים התנהל מאבק מתוקשר על הבונוס. בריאיון לגלובס הסבירה בראל: "זה בונוס שמגיע לי לפי החוזה. ברגע שהחברה נמכרת, ולא משנה מה מצבה ובאילו תנאים, אני מקבלת בונוס. למה אני צריכה לוותר עליו אחרי שמונה שנות עבודה שבהן עבדתי כמעט 12 שעות ביום? סטימצקי לא נפלה בגללי".

צרו איתנו קשר *5988