גרוש טרי הוציא מגרושתו 200 א' ש' - המחוזי הותיר לו 15 אלף

בפסק דין תקדימי קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים ערעור שהוגש על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה וקבע כי כאשר מעריכים את שוויה של חברה, במסגרת איזון המשאבים בין בני זוג, יש לעשות זאת לפי הערכת שווי נכסיה בלבד, ולא לפי שיטת היוון תזרים המזומנים שבחברה.

בכך דחה המחוזי, שישב בהרכב של שלושה שופטים, פסק דין שקבע כי שווי החברה של האישה הוא 400,000 שקל, ופסק כי השווי האמיתי הוא 31,000 שקל בלבד. המשמעות היא העברת כ-15,000 שקל בלבד לבעל, במקום 200,000 שקל.

מדובר בבני זוג שניהלו הליך גירושים במסגרתו היה צריך לקבוע את חלוקת הרכוש ביניהם. לפני הגירושים האישה הקימה חברה בה ריכזה את פעילותה המקצועית, והבעל דרש מחצית משוויה. בית המשפט לענייני משפחה מינה מומחה כלכלי לצורך הערכת שווי החברה, והמומחה בחר להעריך את שוויה על-פי שיטת היוון תזרים מזומנים - שיטה לפיה הרווח שניתן להפיק מהחברה מהווה את הבסיס לחישוב השווי. לפי שיטה זו, שווי החברה הוערך בכ-400 אלף שקל.

באמצעות עו"ד יעקב קצין, מומחה לדיני משפחה ממשרד גדעון קורן ושות' , טענה האישה כי שיטה כלכלית זו אינה נכונה להערכת חברה מסוג זה, וכי יש להעריך אותה על-פי השווי הנכסי, אולם בית המשפט העדיף את חוות-דעת המומחה, ועל כך ערערה האישה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

בית המשפט המחוזי, בראשות השופט משה סובול, קיבל את הערעור ופסק כי במקרה בו מדובר בחברה שאיננה בעלת ערך כלכלי ממשי עצמאי משלה, אלא מדובר בחברה המבטאת את כישוריו האישיים של אדם ואת יכולתו להשתכר - אין לחברה ערך המצדיק לאמוד את שוויה על-פי שיטת היוון תזרים מזומנים.

בית המשפט קבע עוד כי שיטת קביעת השווי הנכונה לחברת של האישה היא השווי הנכסי, המחושב על-פי סך נכסי החברה בניכוי התחייבויותיה. במקרה האמור מדובר בשווי נכסי של 31 אלף שקל בלבד, ממנו יש להעביר לבעל מחצית.

בית המשפט המחוזי גם לא קיבל את הנימוק של בית המשפט לענייני משפחה כי אם מדובר בחברה שמשקפת את יכולת ההשתכרות של האישה, הרי שמדובר בנכסי קריירה שגם אותם יש לאזן.

לפי המחוזי, "איזון משאבים של נכסי קריירה אינו עניין שבשגרה או בברירת מחדל בעת ביצוע איזון משאבים. כך, הגבר לא טען לזכות כלשהי בנכסי הקריירה של האישה, ומצד שני לא נדונו ונאמדו גם נכסי הקריירה שלו".