חיפוש ב
כתבות
ני"ע
חפש
ראשיפורטל פיננסיכל הכותרותשוק ההוןבארץגלובלי ושוקי עולםנדל''ן ותשתיותנתח שוק וצרכנותדין וחשבוןגלובס טקדעותמגזין Gליידי גלובסהמשרוקית שוק ההון "התשואות בפנסיה בישראל גבוהות; דמי הניהול נמוכים, אך עדיין יש מקום להפחתה"

OECD: "תשואות הפנסיה בישראל גבוהות; דמי הניהול נמוכים"

בדוח של ה-OECD על ישראל, מוצע להוזיל את החיסכון הפנסיוני ע"י כך שהמוסדיים יציעו מסלול מוזל כברירת המחדל ויציגו מערכי ניהול פסיביים ■ עוד קובע הדוח: "התוצאות בשוק הפנסיה טובות למרות ריכוזיות גבוהה" ■ מדריך ומחשבון פנסיה

אנחל גוריה בנימין נתניהו יובל שטייניץ   / צלם: לעמ
אנחל גוריה בנימין נתניהו יובל שטייניץ / צלם: לעמ

בשנים האחרונות הפכה סוגיית דמי הניהול לשגורה בפי כל בהתייחסות לעולם החיסכון הפנסיוני. זה החל ממאבק ש"גלובס" החל ושאליו הצטרפו כלי תקשורת אחרים להורדת דמי הניהול שנסקו בשוק הגמל, וזה נמשך בתחרות שהחלה לקרום עור וגידים והגיעה לשיא עם התערבות הרגולציה שהפחיתה את המקסימום המותר לגבייה.

עתה, בפתיחת שנת 2016, קובעים אנשי ארגון ה-OECD, על פי המידע הקיים, כי "עלויות דמי ניהול החיסכון הפנסיוני בישראל נמוכות מהממוצע במדינות ה-OECD". הם התייחסו לדמי הניהול כשיעור מסך הנכסים. בישראל ישנם גם דמי ניהול מההפקדות השוטפות.

בפרק הפנסיוני של הדוח על כלכלת ישראל, מציינים עורכיו את מהלכי הרגולציה, והשפעת התחרות, שהביאו להפחתה בדמי הניהול בשנים האחרונות, תוך שהם מציינים כי "עדיין יש מקום להפחתה נוספת בדמי הניהול בחיסכון הפנסיוני". הוזלת החיסכון הפנסיוני, בדגש על החיסכון בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות, שהם האפיק הצומח בשוק זה, הינה עדיין מטרה מרכזית ביותר עבור הממונה על שוק ההון באוצר. דורית סלינגר נמצאת בתחילתו של מהלך דרמטי שנועד להביא לבחירת קרן פנסיה ברירת מחדל לכלל הציבור, וזאת אך ורק על סמך ההצעה הזולה ביותר, תוך מתן העדפה לגופים קטנים, בדמות פקטור שישפר את הצעתם.

החיסכון הפנסיוני מנוהל על ידי קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל. כדי למלא את הפוטנציאל האמור להמשך הוזלת עלות החיסכון הפנסיוני, בארגון המדינות המתועשות מציעים שהמוסדיים, שמנהלים את החיסכון הפנסיוני, יציעו ללקוחות מסלול מוזל כברירת המחדל שלהם, ואף יציגו מערכי ניהול פסיביים, הזולים ממסלולי הניהול האקטיביים עתירי העובדים המיומנים.

ומה לגבי מבנה שוק החיסכון ברובד הפנסיוני השני שמנוהל על ידי קבוצות הביטוח, בתי ההשקעות וקרנות הפנסיה, והמפקח עליו - אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר? ב-OECD מציינים כי "קשה למדוד את התחרותיות בשוק הפנסיה הישראלי", ואולם, הם ממשיכים ואומרים, "על סמך המידע שישנו, התוצאות של הגופים ברובד הפנסיוני השני נראות טוב למדי, למרות העובדה שסקטור זה, כמו הבנקאות, סובל מרמת ריכוזיות גבוהה ביחס למדינות אחרות".

ללמוד מצ'ילה

עוד הם מציינים כי התשואות הריאליות שגופי הפנסיה בישראל מציגים, נראות טוב ביחס לקורה ב-OECD, כשבישראל הושגה תשואה שנתית ממוצעת של כ-4.5% בתשע השנים האחרונות לעומת ממוצע של כ-2.5% ב-OECD. רק ארבע מדינות הציגו תשואה שנתית ממוצעת גבוהה יותר מאשר ישראל: קנדה, הולנד, דנמרק ושבדיה.

יחד עם זאת, הם מרגיעים את ההתלהבות, וקובעים כי בשקלול פוטנציאל הצמיחה השונה בין המדינות, פער התשואה בין ישראל למדינות ה-OECD "במידת מה פחות מרשים". בשקלול שכזה ישראל נמצאת רק במקצת מעל ממוצע ה-OECD, כשתשע מדינות מקדימות אותה.

על מנת להשיג את המטרה הזו, הם ממליצים ללמוד מצ'ילה, למשל, שם המדינה שולחת את החוסכים לקרן עם דמי הניהול הנמוכים בשוק (הפיקוח בישראל מנסה להוביל מהלך דומה בשם קרן ברירת מחדל), או לחילופין להגדיל את החיסכון בקרנות פסיביות שעוקבות אחר השוק וכך מערך ניהול ההשקעות שלהן פשוט בהרבה ואינו מצריך צוות עובדים מיומן גדול. כדוגמה, הם נותנים את ארה"ב שם עלויות הניהול בקרנות פסיביות הדדיות (שלא למטרות רווח) עמדו על 0.06% מהנכסים, וזאת לעומת עלות של 2% ומעלה מידי שנה בקרנות אקטיביות.

לא כולם חוסכים

בהסתכלות רחבה יותר, אומרים ב-OECD כי למרות שישראל מדינה צעירה, היא כבר מתחילה להתמודד עם השלכות הזדקנות האוכלוסייה. לדברי ה-OECD, ישראל כבר ערוכה במידה רבה מבחינה פיננסית למהלך, וזאת הודות למעבר לפנסיה צוברת באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת. לדברי ה-OECD, "המערכת הפנסיונית בישראל תלויה יותר ברובד השני של החיסכון הפנסיוני בשוק הפרטי, ביחס למדינות ה-OECD".

כמו כן, למרות שיעור החוסכים לפנסיה הגבוה מתוך כח העבודה במשק, הרי שעדיין ישנם חלקים נרחבים שלא חוסכים, אומרים ב-OECD, בהם הצעירים ביותר. אך לא רק זאת, גם אוכלוסיות מסוימות מתאפיינות בשיעורי חיסכון נמוכים: ערביי ישראל (שרק כ-32% מהם מחזיקים בחיסכון פנסיוני) וחרדים (עם שיעור חוסכים של כ-48%). זאת לעומת שיעור חיסכון של כ-73% ביתר האוכלוסייה (אצל שלוש האוכלוסיות שיעורי החיסכון מבין אלה שעובדים גבוהים בהרבה - 60.5% אצל ערביי ישראל שעובדים, 76.8% אצל החרדים ו-85.7% אצל יתר האוכלוסייה העובדת.

בדוח יש גם ביקורת מסוימת על הפנסיה חובה שהוחלה בישראל ב-2008 (לגבי כלל השכירים) באופן זהה לכלל האוכלוסייה, ללא התחשבות במצב הכלכלי של החוסך, מצבו המשפחתי ועוד. לדבריהם, בעוד שהרובד הפנסיוני השני שמנוהל על ידי קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח, מספק ככלל שיעור תחלופה ראוי בגיל פרישה, הוא "מערער את הסטנדרטים למחיה" של אוכלוסיות כגון משפחות צעירות שנדרשות לממן הוצאות חינוך לילדיהן או לרכוש בית, או כאלה עם הכנסה מועטה.

הם מתייחסים בהקשר זה למהלך שהוביל האוצר להפחתת תקרת ההטבות לחיסכון הפנסיוני מ-4 פעמים השכר הממוצע במשק ל-2.5, ומציינים כי יש לחשוב על מנגנון שונה של הטבות לחיסכון הפנסיוני, גם אם בעלות תקציבית, שייטיב עם העובדים בעלי השכר הנמוך ואלה שמתאפיינים בחוסר יציבות תעסוקתית, וגם לספק הטבות מס שיאפשרו לאנשים להשלים שנים ללא חיסכון (הטבות מיסוי בראיה רב שנתית).

ומה לגבי תוכניות הפנסיה שקדמו לפנסיה הצוברת - הפנסיה הוותיקה והפנסיה התקציבית? ב-OECD אומרים בבירור כי אלה היו נדיבות במידה מוגזמת למוטבים שלהן, דבר שנפתר באמצעות הפחתת חלקה של המדינה והעברת הסיכון של החיסכון לפנסיה וההכנסה בתקופת הגמלאות לכתפי הציבור, בעולם הפנסיה הצוברת. ביחס לאלה, מציינים ב-OECD כי בעוד שלחוסכים בקרנות הפנסיה הוותיקות נחתכו הזכויות במידה ניכרת על מנת לייצבן אקטוארית, הרי שבפנסיה התקציבית נעשו צעדים "מוגבלים בהרבה".

דמי הניהול
 דמי הניהול

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988