"שיתוף-הפעולה בין ישראל להולנד מתבקש"

ד"ר רחלי קרייסברג, שמכהנת כנספחת לענייני חדשנות בשגרירות הולנד, מדברת על הקשר הטכנולוגי בין המדינות, היחסים בין פיליפס לבין טבע וסצנת ההיי-טק ההולנדית: "יש לנו פוטנציאל רב"

סצנת ההיי–טק בהולנד / צילום: יח"צ
סצנת ההיי–טק בהולנד / צילום: יח"צ

הולנד הפסטורלית היא לא בדיוק המדינה הראשונה שחושבים עליה בהקשר של חדשנות, סטארט-אפים ולוחמת סייבר. במדינה השקטה שוקדים בשנים האחרונות על הקמת סצנת היי-טק כאשר היעד הוא להפוך לשחקן בולט בזירה האירופית או לכל הפחות לקשר בין היבשת לבין העולם המערבי.

הולנד היא עדיין שחקנית קטנה בתחום ההיי-טק. חברות מקומיות גייסו בשנת 2014 סכום של 169 מיליון אירו, טיפה בים ביחס להיי-טק הישראלי שגייס בשנת 2015 כ-4.4 מיליארד דולר. את טרנד החדשנות מובילים הממשלה והסקטור הפרטי אשר פעילים באמסטרדם, האג ואפילו איינדהובן הדרומית, שנלחמת בתדמית מנומנמת.

בתחילת המאה 20 איינדהובן התפרסמה כמרכז תעשייתי אפור, שבו שכן מפעל עצום של פיליפס, אשר עסק בעיקר בייצור נורות באזור Strijp S אשר זכה לכינוי - העיר האסורה. ברבות השנים פיליפס העבירה את פעילתה לאזורים אחרים והמתחם הענק שהותירה מאחור התמלא בסטארט-אפים, שוק איכרים ומקומות בילוי.

זירה נוספת שבה ניתן להבחין ביותר מניצני חדשנות נמצאת באזור בריינפורט, שבאיינדהובן. בבריינפורט ממוקם קמפוס לטכנולוגיות מתקדמות אשר מתמקד בעולם התחבורה החכמה והידידותית לסביבה. קמפוס אחר מוקדש לפיתוח מוצרים בתחומי האנרגיה הירוקה, המחשוב הלביש וכיו"ב.

הזווית הישראלית

לסיפור ההולנדי יש גם זווית ישראלית. בימים אלה מציינות שתי המדינות שנתיים לחתימה על הסכם לפיתוח כלכלי בנושאי חדשנות וטכנולוגיה. היום (חמישי) נערך בהאג יום חדשנות ישראלי-הולנדי בסימן ערים חכמות, שבו משתתפים תעשיינים ונציגי ממשל מקומיים יחד עם נציגי חברות ישראליות בהן מובילאיי, צ'קמרקס, סלינט.

עדות נוספת לחשיבות שהולנד מייחסת ל"סטארט-אפ ניישן" ניתן למצוא במינוי של נספחת לענייני חדשנות בשגרירות ההולנדית בישראל. מי שממלאת את התפקיד בחודשים האחרונים היא ד"ר רחלי קרייסברג, ישראלית ילידת הולנד, אשר משתפת פעולה עם השגריר החדש, חילס פלוך.

"שיתוף-הפעולה הזה מתבקש", מסבירה קרייסברג בשיחה עם "גלובס", "הרי באופן מסורתי וטבעי, תמיד קיים עיסוק בנושאי סחר בין המדינות. מאחר שהיום אנחנו כבר בעולם אחר מזה שהכרנו בעבר, מי שאמון על סקטור הסחר, צריך להיות אדם בעל רקע יותר טכני ומדעי, כזה שפועל בזירת החדשנות, ולכן הוא גם ער לכל ההזדמנויות בתחום - לפרויקטים של מו"פ, לפטנטים, להזדמנויות השקעה בתעשיית ההון סיכון - כל מה שלא נכלל בסחר הקלאסי שהכרנו. אני יודעת שהתחום הזה מפותח בעוד שגרירויות, למשל בשגרירות אנגליה בישראל. בכל הנוגע להולנד, אני השלישית בתפקיד זה, שנפתח לפני שלוש שנים".

קרייסברג, בעלת תואר דוקטור בביוטכנולוגיה למיקרוביולוגיה מולקולרית, עסקה בשנים האחרונות בקידום מיזמי חדשנות מול האיחוד האירופי. הניסיון זה, יחד עם העובדה שנולדה וגדלה בהולנד, מאפשרים לה לשלב בין הצרכים של שתי המדינות.

- מה האתגרים הגדולים של הולנד ומה היתרון היחסי של ישראל?

"כשמדברים על אתגרים, אסור לשכוח שיש להולנד הרבה יתרונות שאין לישראל, אחרת איך נוכל לקיים שיתוף-פעולה? אבל אם נשים לרגע את אותם היתרונות בצד, החזקות של ישראל הן בכל מה שקשור לתעשיית הסטארט-אפים. כאן, ואת זה מבינים גם בהולנד, החדשנות מתחילה כבר בצבא וממשיכה לאוניברסיטאות. למעשה, ישראל והולנד דומות בכך שלשתיהן יש שווקים מקומיים קטנים יחסית, מה שמחייב אותן לצאת לשווקים אחרים וחיצוניים ולהתמודד מול תחרות. בישראל יש לחצים גאוגרפיים - מדבור, מחסור במים. להולנד אולי אין בעיה כזו, ואם כבר, היא סובלת מעודף מים, אבל המצב דומה כי כל אחת משתי המדינות מתמודדת עם קשיים מקומיים, עם צורך לפרוץ החוצה - כששני אלה מחייבים אותן לפתח פתרונות חדשניים".

קרייסברג מוסיפה כי "להולנד יש פוטנציאל רב במה שנוגע לפעילות מול העולם - היא מרושתת. יש לה נמל תעופה, נמל ימי, ולא פחות חשוב - יש לה חיבור ישיר בין אירופה לצפון אמריקה מכיוון ש-11 מתוך 15 הכבלים הטרנס-אטלנטיים עובדים דרכה".

- מה הניב שיתוף-הפעולה בין המדינות?

"ימי החדשנות שאנחנו עורכים מתמקדים בנושאים בולטים על הפרק - האירוע בשנה שעברה היה בנושא 'אתגר האייג'ינג' והנוכחי הוא בנושא העיר החכמה. את ההתקרבות בין שתי המדינות ניתן לראות בפעילות משותפת של חברות גדולות כמו אורבוטק וסטארט-אפים, ובהגעתם של בכירי ממשל לארץ, כמו נלי קרוס (מנהלת "סטארט-אפ דלתא" - ארגון שפועל לקדם את סצנת ההיי-טק ההולנדית - ש.ד).

"בנוגע לנושא הנוכחי, העיר החכמה - זו בעצם המטריה של הכול. שתי המדינות דומות מבחינת פוטנציאל החדשנות למשל בניצול האנרגיה שלהן, מאחר שלישראל יש פוטנציאל אנרגיה סולרית, ולהולנד מצדה יש אנרגיית רוח".

את השאיפות הגבוהות של הולנד ניתן לראות לא רק באיינדהובן, אלא גם בהאג. בעיר, אשר מוכרת בישראל בעיקר בגלל בית הדין לפשעי מלחמה, מתמקדים בצדק ובשלום אבל משקיעים גם בנושא שישראל מכירה היטב - הביטחון.

בהאג ניתן למצוא את HSD (Hague Security Delta) - המרכז הגדול ביותר באירופה לפיתוח הסייבר, הפועל בתמיכה ממשלתית. מדובר במעין האב ענק, המזמין סטארט-אפים שונים בתחום להתמקם אצלו וליהנות מהפוטנציאל העצום שבהפריה הדדית של רעיונות, כמו גם ממיקום אסטרטגי.

אמסטרדם הופכת לעיר חכמה

כמובן שאי אפשר לדבר על הולנד, בלי להתייחס לאמסטרדם, שם פועלים מבחר סטארט-אפים הממוקדים בפיתוח טכנולוגי לעיר החכמה. "העיר עצמה מנסה כבר היום להתנהג כעיר חכמה", מסבירה קרייסברג, "ניתן לראות זאת למשל בפיתוח טכנולוגיה לצריכה יעילה של אנרגיה וניהולה, זאת על ידי מיפוי העיר ובחינת הצריכה בכל אזור, כשהאתגר הגדול הוא עדיין לשמור על הפרטיות".

הולנד פועלת במרץ להפוך את המילה חדשנות מסיסמה לפרקטיקה. ניתן לראות זאת באמסטרדם הצעירה, בהאג הממלכתית, ובאיינדהובן השקטה, כאשר נראה שמה שמאחד את כל המרכזים הצומחים בערים אלו, הוא ניצול הפוטנציאל החשוב שבשיתופי-פעולה וסיעור מוחות

קרייסברג מאמינה שהמסע לעבר החדשנות יתבסס בין השאר על שיתופי-פעולה עם ישראל. "זה דורש משולש הכולל הכשרה, פרויקטים ומימון", היא מסבירה, "אחרי יום החדשנות האחרון שעסק באייג'ינג, הוקם אקסלרטור משותף לפיליפס ולטבע בשם SANARA VENTURES, שמשקיע בתחום הרפואה. בארץ יש פרויקטים ולהולנד יש עניין בכך, כך שאנחנו יכולים גם להכשיר כוח אדם משם. גם תעשיית ההון סיכון בארץ מפותחת יותר מאשר בהולנד שעדיין חוששת, אני חושבת שהתחום צומח ויש שם קרנות שיהיו גדולות עוד יותר. למעשה, חלק מקרנות הפנסיה שם כבר משקיעות בחדשנות".

שר הכלכלה ההולנדי: לפתח את תחום הפינטק

שר הכלכלה ההולנדי, יארון דיסלבלום, מבקש להצטרף לטרנד החדשנות ולפתח במדינה את תחום הפינטק. הוא שואף לעשות זאת בהתאם למודל של נלי קרוס בסטארט-אפ דלתא - להקים "מטריה" שמאגדת תחתיה את פעילותם של הסטארט-אפים השונים, תוך שהיא מעניקה להם חופש פעולה, אך גם מאפשרת קשרים, מעבר רעיונות ופתיחת דלתות.

בראיון עיתונאי סיפר דיסלבלום כי הוא מצפה מהבנקים ההולנדים לאמץ את הטכנולוגיות החדשות בתחום. "הבנקים בעתיד ללא ספק יהיו שונים לחלוטין ממה שאנחנו מכירים היום. עצם הקיום שלהם יהיה תלוי ביכולת שלהם לאמץ את אותן טכנולוגיות". הוא הסביר כי המדינה לא צריכה להשתלט על הפעילות, ובוודאי שלא לפתח רגולציה, אך היא תצטרך להיות ערה אליה. דיסלבלום אמר כי הוא רואה פוטנציאל עצום בפינטק. "מערכות פיננסיות מבוססות על הערכת ותמחור סיכונים; זה מה שהפינטק עושה. הוא מנתח מידע בצורה מהירה מאוד ומתמחר אותו. הסקטור הפיננסי לא תמיד הצטיין בכך בעבר".

* הכותבת הייתה אורחת שגרירות הולנד

ההייטק ההולנדי צומח
 ההייטק ההולנדי צומח

צרו איתנו קשר *5988