חודש ינואר איפשר לבנק ישראל לשבת רגל על רגל ולצפות בהנאה במתרחש בשוק המט"ח המקומי. הדולר התחזק, כמוהו גם האירו, והשקל למעשה התנתק מסביבת שיא כל הזמנים ונחלש. האופוריה הזמנית התנפצה בקול רעש גדול בסוף השבוע ובנק ישראל נמנע מלהגיב. 1:0 לספקולנטים.
רק בשבוע שעבר הזהרתי כאן מהתרחיש הכל כך צפוי הזה. הבנקים המרכזיים לא יתנו לשווקים להתמוטט, ארה"ב תבהיר לכולם שהריבית לא ממש הולכת לעלות, כתוצאה מכך ייחלש הדולר בעולם, והיחלשות זו, יחד עם הרגיעה בשווקים, תביא לחידוש המתקפה הספקולטיבית על השקל.
שיאו של האבסורד התרחש ביום שישי. ביום חמישי עוד אפשר היה "לתרץ" את התחזקות השקל בהיחלשותו הדרמטית של הדולר בעולם והרגיעה בשווקים. תירוץ מספק למי שאינו בקיא ברזי שוק המט"ח. מי שקצת מבין הבחין היטב שהדולר נחלש לעומת השקל הרבה מעבר להיחלשותו בעולם. התחזקות השקל כלפי סל המטבעות בכמעט מחצית האחוז סימנה את חידוש המתקפה, שלא איחרה להגיע ביום שישי, בו מחזורי המסחר נמוכים ומניפולציות יוצרות תנודתיות גבוהה. השקל התחזק בשני שליש האחוז והוסיף להתחזק גם בשעות אחר הצהריים, למרות התחזקות הדולר בעולם ולמרות הירידות החדות בשווקים. הפוך על הפוך, כבר אמרנו? בשיא עוצמתו של המהלך ראינו שהשקל התחזק לעומת הדולר ב-10 אגורות (כ-2.5%) תוך פחות מיומיים! האירו, שכבר נשק לרמת 4.38 שקל נחת ל-4.32.
והיכן בנק ישראל? הרבה מים עברו בנהר מאז הכריז המשנה לנגיד דאז, פרופ' צבי אקשטיין, שבנק מרכזי לא צריך להתערב בשוק המט"ח. בדיון סגור שנערך במרכז הבינתחומי הרצליה תחת הכותרת "התערבות בשוק המט"ח בסביבת ריבית אפס", ניתן היה לחוש איזו כברת דרך ארוכה ושינוי מחשבתי עברו בכירי הבנק בעבר ובהווה. החל מפרופ' אקשטיין שמדבר על הצורך בשקיפות, דרך מנהל מחלקת המחקר וחבר ההנהלה פרופ' זוסמן שהסביר כי מקור הבעיה נעוץ בהתפתחות ציפיות לייסוף השקל המעודדות פעילות של ספקולנטים בשוק המט"ח ועד חבר ההנהלה לשעבר פרופ' צוקרמן שהודה כי בשני העשורים האחרונים שערי החליפין נקבעים במידה רבה יותר על ידי תנועות הון מאשר על ידי החשבון השוטף (שמאז ומתמיד היה התירוץ החביב לאי נקיטת פעולה).
בהקשר זה אוסיף המלצה חמה לידידי פרופ' אקשטיין: בפעם הבאה שאתה מזמן פורום כה מעניין וחשוב בנושא מט"ח, הזמן גם איש מקצוע מהשוק עצמו ולא רק כלכלנים בעלי דעות מוזרות, בלשון המעטה, שמעולם לא ביקרו בחדר עסקות מט"ח ולא מבינים כיצד פועל השוק במאה ה-21.
בצד החיובי, ניתן לומר שבנק ישראל למד המון ועשה לא מעט על מנת לסייע למשק הישראלי להתמודד בהצלחה יחסית עם השלכות מלחמת המטבעות. בצד השלילי, אירועי סוף השבוע הוכיחו בפעם המי-יודע-כמה שיש לבנק ישראל עוד הרבה מה ללמוד. בזירת האגרוף הנקראת שוק המט"ח אין נוק אאוט, אי אפשר לשבת רגל על רגל ואסור בתכלית האיסור לתת ליריב לחשוב שהוא המוביל והיוזם.
התחזקות השקל בסוף השבוע היא תוצאה של מהלך ספקולטיבי נטו. יצואנים, גיוסי היי-טק, אקזיטים - כל אלו ניצלו את רמת השערים הגבוהה בחודש ינואר על מנת להמיר ולהתגונן חודשים רבים קדימה. בנק ישראל חייב היה להגיב הרבה יותר מהר והרבה יותר באגרסיביות על מנת למנוע את מה שהתרחש. חוסר המעש הינו מסר חשוב לשחקנים לקראת ההמשך ומסר המשדר דאגה ליצוא הישראלי ולתעשייה המקומית. אמרתי בשבוע שעבר כי בנק ישראל והאוצר יידרשו בשנת 2016 לצעדים יצירתיים על מנת להתמודד עם התחזקות השקל שעוד תגיע. זה הגיע מהר מאוד ובינתיים ידו של הבנק המרכזי על התחתונה למגינת ליבה של כלכלת ישראל.
יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
